"נלך עד הסוף", שרת המשפטים איילת שקד מגיבה להחלטת בג"ץ

על אף הקביעות העקרוניות המעודדות מפסק הדין שניתן היום (ב') בבית המשפט העליון בעניין הרחקת המסתננים למדינה שלישית, ברמה המעשית המדינה תתקשה מאוד לגרשם.

אמנם חמישה שופטי בית המשפט העליון קבעו כי ההסדר שאליו הגיעה ישראל עם מדינה שלישית משביע רצון ועומד בכללי המשפט הבינלאומי, אולם המדינה אינה יכולה להחזיק במאסר מסתנן שמסרב לעזוב יותר מחודשיים. המשמעות היא שמסתנן אשר יעדיף להישאר בישראל, יצטרך לשהות 60 ימים במאסר ולאחר מכן יוכל לחזור ולהתהלך לו חופשי בדרום תל אביב.

בהקשר זה מעניינים דבריה של ראש ההרכב השופטת מרים נאור לפיהם "הסכמתם של זרים להרחקה אינה נדרשת כדי שהרחקה תהיה כדין, ולכן ניתן להרחיקם גם בניגוד לרצונם". אלא שנאור בכל זאת אסרה על המדינה לכפות הרחקה על המסתננים משום שכך דרשה המדינה השלישית שעמה חתמה ישראל הסכם.

אמירה זו, אולי, הפיחה בקרבם של ראש הממשלה והשרים תקווה לפיה באמצעות חקיקה חדשה ניתן יהיה לבצע הרחקה גם ללא הסכמה. "בעקבות פסק הדין אי שיתוף הפעולה הפך למתגמל", ציינה בצדק שרת המשפטים. השרה אמנם הבטיחה גם היא שתפעל לחוקק חוק שיאפשר את הרחקת המסתננים גם בלא הסכמתם, וסביר להניח שהחוק אכן יעבור בשלוש קריאות.

ומה עם תושבי דרום ת"א? בג"ץ. צילום: פלאש 90
ומה עם תושבי דרום ת"א? שופטי בג"ץ. צילום: פלאש 90

אלא שגם אז גירוש המסתננים לא יובטח. ארגונים משומנים בכסף זר יעתרו לבג"ץ נגד החוק בטענה שהוא פוגע בזכויות אדם, בג"ץ יקפיא את יישומו עד לקבלת החלטה, ובהחלטה שתינתן כעבור כמה עשרות חודשים – לא קשה לנחש מה יהיה כתוב.

בינתיים, בהנחה שחקיקת פסקת ההתגברות, שתאפשר לכנסת לפעול חרף פסקי דין של בג"ץ, אינה באה בחשבון בקדנציה הזו בשל התנגדותה הנחרצת של סיעת "כולנו", ובהנחה שהמסתנן הממוצע לא יעדיף לעזוב את ישראל מרצונו החופשי לטובת מדינה אפריקאית, המסתננים כאן כדי להישאר.

את המחיר ימשיכו לשלם התושבים השקופים של דרום תל אביב.

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי