חודש שעבר ארה"ב וסין חתמו על הסכם סחר מחודש, החתימה הזאת כביכול הרגיעה את הרוחות בין המדינות אבל הרוחות לא נרגעו כלל ולא עומדות להירגע.

התחרות בין ארה"ב לסין לא נובעת מסיבות כלכליות אלא מסיבות גאו-פוליטיות כשעוד ועוד מדינאים ואנשי צבא אמריקאים רוצים לבודד את ולהרוס את כלכלתה על מנת למנוע עליית מעצמה אירו-אסיאתית אשר מתחרה בארה"ב.

הממשל האמריקאי הנוכחי רק מרחיב את הפעילות של הממשל האמריקאי הקודם (מה שמצביע על תמיכה דו-מפלגתית במאבק בסין). כחלק מהמאבק האמריקאי-סיני ארה"ב רוצה לבודד אותה מבחינה כלכלית, טכנולוגית, ומבחינת בניית תשתיות.

היא רואה בעין שלילית את בניית התשתיות של סין בדרום מזרח אסיה, מתנגדת לתוכנית "התעלה התאילנדית", מתנגדת לבניית נמלים ורכבות סיניות בסרי לנקה ופקיסטאן, מתנגדת להשקעות שלה בנמלים ותשתיות במצרים ויוון או כלל הבלקן ורואה בעין שלילית את ההשקעות הסיניות בנמלי אשדוד וחיפה ואף מתנגדת לבניית הרכבת הישראלית לאילת מסיבות דומות.

בעשור הקרוב ככל הנראה נראה אותה מגבירה את הלחץ על סין ועל המדינות שתומכות בסין בדומה למה שהיא עושה היום נגד איראן (כל עוד אין הסכם גרעין מחודש) וקוריאה הצפונית ולאט לאט מדינות תצטרכנה לבחור באיזה צד הן נמצאות.

ישראל של היום מצליחה להימנע מהבחירה הזאת ולשתף פעולה עם שתי המדינות, בדומה להצלחת הניטרליות הישראלית מול רוסיה אחרי סיפוח קרים(כישראל לא הצטרפה לסנקציות נגדה). הפעם זה שונה.

בשביל ישראל המצב לא פשוט כלל. המסחר בין ישראל לסין צמח ב47% בין 2017 ל 2018 כשסין היום היא שותפת הסחר השנייה בגדולה בעולם של ישראל אחרי ארה"ב, כשכלל המסחר שלנו עם הסינים הוא 15.7 מיליארד דולר מתוכם 4.7 מיליארד ייצוא.

עיקר הייצוא של ישראל לסין הוא הייטק תעשייתי (שבבים, ציוד רפואי מתקדם, ציוד מדידה וכו') כשסין משמשת עבור ישראל פוטנציאל גדול לייצוא של שירותי הייטק (תוכנות, אפליקציות וכו').

סין חותרת ליישם את "תוצרת סין 2025" כשחלק מהתכנית הזאת היא רוצה להפוך לענק הייטק. היום ישראל כמעט ולא מייצאת אליה שירותי הייטק למרות ההשקעות הסיניות בחברות הייטק וסטרטאפים ישראליים והזמנה של מאות חברות ישראליות כאלו אליה להשקעות כך שיש כאן פוטנציאל גדול עבור ישראל.

ייצוא שירותי הייטק זהו תחום הייצוא הגדול ביותר של ישראל, קרוב ל30 מיליארד דולר בסוף 2018. ועם לוקחים בחשבון שיש מעל ל100,000 תיירים סיניים בארץ בשנה (נכון ל2018) ורצון ישראלי להרחיב את בניית התשתיות בארץ אז למה להצטרף למלחמת הסחר? הרי אנחנו בפירוש נפגע מכך כלכלית למה לעשות זאת?

התשובה היא שאנחנו לא רוצים לעשות זאת כי הצטרפות כזאת לא רק תפגע בישראל כלכלית אלא בהכרח תוביל לתמיכה גדולה יותר של סין באיראן ואף בטורקיה והתקפות נרחבות נגדנו. אבל זו לא בדיוק בחירה שלנו. ארה"ב היא המעצמה החזקה ביותר בעולם ואם היא החליטה שסין היא אויב שיש לבודד אז לנו אין הרבה ברירות אלא להצטרף אליה, זאת במידה והיא החליטה שאנחנו צריכים להצטרף.

יכול להיות שבעשור הזה איכשהו נמנע מכך בזכות לובי יעיל בוושינגטון ויכול להיות שלא. במידה ולא כדאי לנו להיות מוכנים למלחמת הסחר הזאת עם כמה דרישות מראש לאמריקאים.

רמי רחמיאל

אלו הדרישות שאנחנו צריכים להעמיד לאמריקאים אם אנחנו רוצים מראש להתכונן למלחמת הסחר הזאת: שמירת כוחות במזרח התיכון נגד איראן לצד ישראל, שמירה על הצי האמריקאי במזרח הים התיכון לבלימת טורקיה, הסכם סחר חופשי עם ארה"ב ללא הגבלות להשקעות או מסחר, סבסוד אמריקאי לבניית תשתיות בישראל, הגנת סייבר אמריקאית לישראל למקרה של התקפות סיניות, ושיתוף ישראל עם ארה"ב בתחרות על החלל(תחום שהוא נהייה חשוב יותר ויותר בכלכלה העולמית במאה הזאת).

את אלו אנחנו צריכים לדרוש מראש אם אנחנו בוחרים להצטרף למלחמת הסחר נגד סין או מזהים שארה"ב תדרוש זאת מאיתנו. עדיף להיות מוכנים לשולחן המשא ומתן ולמתן את הפגיעה הכלכלית בנו מאי מסחר עם סין.

יפי הלוי

יפי הלוי



:עוד באותו נושא