רמי רחמיאל, פרשנות.

ב 1 בפברואר הגיע מזכיר המדינה האמריקאי למינסק, בירת בלארוס, ופגש את הדיקטטור של המדינה אלכסנדר לוקשנקו, העובדה כי המדינה היא דיקטטורה לא הוסתרה במסיבת העיתונאים ביניהם. הפגישה הייתה אמורה להיערך לפני חודש אולם נדחתה בשל חיסול סולימאני. בכל אופן פומפאו יצא למסע במספר מדינות: אוקראינה, בלארוס, קזחסטאן, ואוזבקיסטן, באחרונה הוא אמור גם להיפגש עם מדינאים והדיפלומטים של שאר מדינות מרכז אסיה. המשותף למדינות האלו הוא האינטרס הביטחוני הישיר של רוסיה בהן ואי הרצון שלה שכל מעצמה אחרת (קל וחומר ארה"ב) תהייה מעורבת בהן. רוסיה כבר איימה קודם לכן על בלארוס שאילו תקבל את הביקור הזה של פומפאו, שנחשב ייחודי וראשון מסוגו, אז היא תצמצם את אספקת הנפט שלה ולכן זו מחפשת מקורות חלופיים דרך המדינות הבלטיות, אוקראינה, פולין, או מרכז אירופה. כלומר לקבל נפט ממקורות חיצוניים דרך צינורות שלרוסיה אין שליטה בהם. בספטמבר כבר הגיע ג'ון בולטון לבלארוס כדי, ככל הנראה, לקדם מדיניות אנטי רוסית. בשביל ארה"ב בלארוס ואוקראינה חשובות כקנייניות נשק אפשרויות, כדי לבלום את הברית הרוסית-גרמנית, וכדי לממש את הפוטנציאל שלה להיות ספקית אנרגיה לאירופה.

שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו. צילום: רויטרס

למעשה באירופה יש 28 מתקנים לקבלת נוזלי, כזה שיכול להגיע בספינות מצפון אמריקה או מקומות אחרים בעולם שהם לא רוסיה או הים הצפוני, עם פוטנציאל לספק לאירופה 40% מהגז שלה. במאי האחרון ממשל טראמפ פרסם באופן רשמי את הכוונה שלו להפוך את ארה"ב לענקית אנרגיה, כלומר להיות יצואנית גדולה ברמה העולמית שמתחרה בספקיות הקודמות, בין היתר רוסיה. לאוקראינה יש הרבה מה להרוויח מכך (גם מטורקיה שמגבירה את ייבוא הגט"ן האמריקאי), וכמובן שלמדינות הבלטיות, לפולין, ובסופו של דבר גם לבלארוס. האחרונה היא מדינה מישורית לחלוטין שחייבת חסות חיצונית כלשהי למען ההגנה שלה. בשביל נאט"ו ופולין בעיקר היא חוצץ חשוב נגד רוסיה ובשביל רוסיה חוצץ חשוב נגד פולין ונאט"ו ואיבודה לטובת השפעה אמריקאית-פולנית עלולה להיות סיבה להכרזת מלחמה של רוסיה.

אסדת הגז תמר. צילום: פלאש 90

רוסיה מבינה כי היא בצרות ומאבדת את האוכלוסייה שלה ואת הכלכלה שלה לאט ובעקביות, לא ולא אף מדינאי אחר בה לא יכול לשנות את המצב הזה ללא שינוי דרסטי של האופי הפוליטי והכלכלי שלה. בשביל ההגנה והעומקים האסטרטגיים של רוסיה הם הכרח. רוסיה מבינה שהכוח הגדול שלה מול אירופה הוא הצבא שלה, המישוריות של מזרח אירופה עם המהירות שהיא יכולה לפלוש מערבה (או להפך, המהירות שבה אפשר לפלוש אליה), והתלות האנרגטית של אירופה בה, במיוחד של .

גרמניה היא הכלכלה הגדולה באירופה והרביעית בגודלה בעולם כשרוסיה מספקת לה בין 60-70% מהגז שלה (וסך הכול 20% מהאנרגיה הגרמנית). למעשה גרמניה היא בין 5 צרכניות הגז הגדולה בעולם, היא צרכה ב2018 88.3 מיליארד מ"ק גז. ללא אספקת הגז הגדולה הזאת של רוסיה היא לא יכלה לצמוח כלכלית, או יותר נכון לא בקצב הזה מפני שהיא הייתה חייבת לקבל גז נוזלי יקר בהרבה לעומת הגז הרוסי מה שהיה מוריד את הרווחיות שלה. רוסיה וגרמניה הן גם שותפות סחר משמעותיות כש2% מהייצוא הגרמני הוא אליה (27.2 מיליארד דולר נכון ל2017). וגם עבור רוסיה גרמניה היא מקור חשוב לייצוא, 19.9 מיליארד דולר ב2017 (רובו המוחלט הוא דלקים). בשביל גרמניה הייצוא הוא חשוב במיוחד מפני שמעל ל35% מכלל הכלכלה שלה מבוססת ייצוא. גרמניה הייתה מאוד רוצה לראות את רוסיה שותפת סחר חשובה שלה כשעוד ועוד שווקים נסגרים בפניה. למעשה בשל הזדקנות האוכלוסייה שלה, היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, הזדקנות האוכלוסייה והמיתון בדרום אירופה, המכסים על ייבוא לארה"ב, ומיתון הולך וגובר בסין היא בעצמה תחת סיכון. פרסום אחד מצביעה שכבר היום היא חווה צמצום בייצור התעשייתי שלה. חברת פולקסווגן הגרמנית פרסמה לאחרונה שהיא מתכוונת לפטר עד 2023 בין 5,000 ל7,000 מעובדיה. מה שאומר שגרמניה בבעיה כלכלית הולכת ומתקרבת, כמדינה שמרב הכלכלה שלה הוא ייצוא היא חייבת למצוא שווקים חדשים.

החיפושית המפורסמת של פולקסווגן . צילום: פלאש 90

בינואר 2020 נפגשו במוסקבה מרקל ופוטין לפגישה של 3 שעות בה הם דנו על: סוריה, לוב, נורד סטרים, אוקראינה, ומסחר בין המדינות. יש מגמה של השקעות גרמניות גוברות ברוסיה, ועבור מדינה תחת סנקציות זו הקלה גדולה. על פי המכון הגאופוליטי geopolitical futures היקף המסחר בין המדינות הגיע ב2018 ל60 מיליארד דולר עם שיתופי פעולה טכנולוגיים גוברים ורצון של גרמניה כי רוסיה תהייה שותפת סחר חלופית (ברבעון הראשון של 2019 רוסיה קיבלה מגרמניה 1.76 מיליארד יורו השקעות). אולם שוב למרות זאת זו לא שותפת ראליסטית בגלל כוח הקנייה הנמוך של רוסיה לעומת שאר מדינות אירופה והאיום של ארה"ב לסנקציות נגד כל חברה שתשתתף בבניית צינור הגז נורד סטרים 2 (בדצמבר 2019 טראמפ אישר הטלת הסנקציות האלו). צינור נורד סטרים שכבר קיים היום בים הבלטי מספק 55 מיליארד מ"ק גז בשנה והשני שיהיה בנוי לידו, ואמור להתחיל לספק גז בסוף השנה הזאת, יגיע ליכולת אספקה של סה"כ 110 מיליארד מ"ק גז שנתי יחד עם הראשון, כלומר הכפלה. הייצוא הגט"ן האמריקאי לאירופה הגיע במאי 2019 ל3.99 מיליארד מ"ק. כך שהיא עוד רחוקה מלהתחרות ביכולות האלו של רוסיה ולכן חייבת למנוע את הייצוא לגרמניה שיכול להגביר את השליטה האנרגטית שלה באירופה.

. צילום: רויטרס

מכאן צריכים להבין את ביקור פומפאו. הוא נועד לבנות בלוק פולני כמה שיותר רחב נגד רוסיה. כזה שכולל את פולין, אשר מגבירה את גודל ואיכות צבאה נגד הנוכחות הרוסית בקלינינגרד, את חיזוק המדינות הבלטיות, את משיכת שוודיה לברית הזאת, וכמובן את חיזוק רומניה ומשיכת בלארוס ואוקראינה לאותה ברית. לארה"ב תהייה את היכולת להפריד בין רוסיה לגרמניה, לספק גט"ן ליבשת, וכמובן למכור נשק. וזאת על רקע יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי והמשך התפרקות "האיחוד".



:עוד באותו נושא