0:59 17/10/2017
מבזקים
דף הבית > אקטואליה וחדשות > הימין צריך לערוך חשבון נפש

הימין צריך לערוך חשבון נפש

מנהיגות שקולה ואחראית בוחרת פעם אחר פעם לוותר על העקרונות האידאולוגיים של הימין. איפה היה המחנה הלאומי כשנבחריו נכנעו לטרור? הגיע הזמן לבדק בית

משאל ערוץ 20: 88% מתנגדים להסרת המגנומטרים

אחרי הסרת המגנומטרים, אי-אפשר שלא לתהות לאן נעלם המחנה הלאומי. ראש המחנה ושרי הקבינט ממשלת הימין "מלא מלא" נכנעו בפני הטרור בלי קרב אמיתי, אין דרך אחרת להגדיר את סיומה של פארסת המגנומטרים אחרת. זו הייתה התרפסות מבישה שהדיה יהדהדו בעולם הערבי עוד זמן רב –ישראל ראתה את המוסלמים כורעים ומשתחווים בפני גלאי המתכות, הממשלה קרסה ונרמסה תחת הלחץ.

אפשר לראות את הזעם ברשתות החברתיות, אפשר לראות את האכזבה מתבטאת בסקרים, ניתן לראות את הביקורת לה זכה נתניהו מכלי התקשורת ש'נותנים לו לסיים משפט', אבל האמת היא שלא רק הוא נכנע לטרור. בקבינט, השמיעו השב"כ וצה"ל את המנגינה האהובה עליהם, תסריטי אימים: העולם הסוני והשיעי יתאחד מולנו, תפרוץ אינתיפאדה שלישית, פת"ח יחזור לפגע בישראל ועוד תרחישי בלהות.

אי אפשר שלא להיזכר ב'צוק איתן': "כיבוש עזה יעלה לישראל 5,000 הרוגים", בישרו המצגות של מערכת הביטחון בחדרי חדרים. כמו היום גם אז, נתניהו העדיף להפסיק את הקרב לפני שהוכרעה המלחמה. תריסר הפסקות אש יזמה ישראל, אך רק כאשר היא הלכה על הראש של מוחמד דף, חמאס נצר אש.

הימין היה צריך לצאת לרחובות

מנהיגי ערב עטו על המצב כמוצאי שלל רב, הסעודים חיברו חדית' חדש על תפקידם בהשבת המצב לקדמותו, ארדואן, נשיא טורקי בעל שאיפות עות'מאניות, עשה סיבוב יפה על הר הבית והתקרית המשונה עם הירדנים בוודאי לא עזרה להשקיט את נפשו של נתניהו. הטבח הברברי בחלמיש נתן לתרחישי האימים עוד נקודות (למרות שלא היה קשור במישרין להחלטת הקבינט להותיר את המגנומטרים במקומם). אך מעל לכל היו אלה אלפי המוסלמים שהגיעו מדי יום וליל לשערי הר-הבית שהעניקו לתרחישי האימה תוכן ממשי.

מוסלמים מתפללים בסמוך לשער האריות. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
מוסלמים מתפללים בסמוך לשער האריות. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מול האחדות המוסלמית הגדולה, היה ראוי להציג לנתניהו אחדות יהודית גדולה. ז'בוטינסקי, בימי הספר הלבן, ניסה להניע את ההסתדרות הציונות לפעולה מול הבריטים, הוא דרש תגובה. לטענתו, בכל פעם שהבריטים גזרו צרות על היהודים, אלו שתקו, בעוד בכל פעם שהבריטים קיבלו החלטה שהערבים לא אהבו, אלו יצאו לפרעות. בדבריו רמז לנו על אופי הפעולה הנדרש: "מה שמכריע את הכף אינו הרוח של המושל אלא הרוח של הנתינים עצמם", כתב ז'בוטינסקי, "אם הלחץ אינו בא אלא מתוך מתנגדנו ומצידנו אנו אין לחץ נגדי, הרי כל מה שייעשה בארץ – נגדנו ייעשה. גם אם ייקרא ראש הממשלה בלפור…". כך הדבר גם לגבי האיש היושב ברחוב בלפור.

כל עוד המוסלמים יוצאים מבתיהם והיהודים נותרים זועמים מול המחשב, כל מה שייעשה בארץ – נגדנו ייעשה. רק מעטים (1,300) עלו להר הבית בימים בהם הווקף הדיר רגליו משם. בתשעה באב נראו בהר מספרים דומים. אלפים הגיעו להלוויות ולימי האבל של השוטרים שנרצחו בהר הבית, ואלפים נוספים מילאו את בית העלמין במודיעין ואת בית המשפחה בחלמיש, אך איש לא ארגן מחאת תמיכה בממשלה, שלראשונה מזה שנים, עמדה זקופה מול הטרור.

יש מי שיאמר שהימין לא יודע לצאת לרחובות כשצריך, אבל אני מתקשה להאמין בכך. הוא יודע. רק לפני שנה וחצי, כשהתקשורת הצליחה לשכנע את כל עם ישראל שיצחק הרצוג וציפי לבני ירכיבו את הממשלה הבאה, הימין ערך מפגן תמיכה בנבחרי הציבור שלו. בכיכר רבין ב-15 למרץ 2015 היו מספיק ימנים שהעבירו מסר ברור: אנחנו כאן.

עצרת הימין לפני הבחירות האחרונות. צילום: גיל יערי, פלאש 90
עצרת הימין לפני הבחירות האחרונות. צילום: גיל יערי, פלאש 90

הפעם הותרנו את הזירה שוממה כרחבת הר-הבית לטובת תעמולת הכניעה של השמאל. גם נתניהו, שאי אפשר לפקפק במקום בו לבו נמצא, ראה את תרחישי הבלהות של מערכת הביטחון, הביט מימינו וראה שם רק את בנט ואת שקד – אך לא את ההמונים. למרות שהוא מאמין בכוחו של הימין, הוא גם זוכר את 'לבו הרחום', שלא נאמר עייף, של העם. עם היהודי הראשון שהיה נהרג, הייתה מתחילה הספירה לאחור להתקפלות. מאידך, מפגן כוח המוני של העם, היה מעודד אותו להמשיך איתן מול הטרור.

זה לא ימין, זה ספין

בפתח ישיבת הממשלה השבוע, התייחס נתניהו לראשונה להתקפלות המבישה בהר הבית ונישא לשוות להחלטה מימד של אחריות מנהיגותית. "ההחלטה שקיבלנו איננה החלטה קלה. עם זאת כראש ממשלת ישראל, כמי שנושא על כתפיו את האחריות לביטחון ישראל, עליי לקבל את ההחלטות בקור רוח ובשיקול דעת", אמר נתניהו. "עליי לקבל את ההחלטות בקור רוח ובשיקול דעת", הוסיף נתניהו. "אני עושה זאת מתוך ראייה של המפה כולה, ראייה רחבה של האתגרים והאיומים העומדים בפנינו. חלקם ידועים לצבור וחלקם אינם ידועים לציבור ושמטבע הדברים, אינני יכול לפרט אותם".

אלא שבין אותה "החלטה לא קלה" ובין ישיבת הממשלה, יצא נתניהו בבליץ של ספינים בניסיון להזכיר לקהל הביתי שלו שהוא עדיין איש ימין. בשורת הצהרות ימניות רהבתניות, מחידוש העבודות לבניין היישוב 'עמיחי' ועד התמיכה הפומבית במתן עונש מוות למחבלים, ניסה נתניהו להשקיט את גלי הזעם ונחשולי האכזבה. טוב שנתניהו נלחץ מן הריחוק שנוצר בינו ובין העם, חשוב שראש הממשלה יבין כשהמחנה שלו אינו מרוצה ממנו. אך בין ההצהרות שלו ובין ימין – אין דבר מלבד הפופוליזם.

כוחות מג"ב החלו בגידור השטח שמסביב לבית המכפלה. צילום: TPS
כוחות מג"ב החלו בגידור השטח שמסביב לבית המכפלה. צילום: TPS

ביום שלישי שעבר שבו 15 משפחות יהודיות לבית המכפלה שבחברון. יום לאחר מכן, כשכוחות הצבא כבר נערכו לפינוי, נתניהו, שגם כך היה שרוי תחת ביקורת נוקבת מימין, לא רצה לפתוח חזית גם מול ההתיישבות והורה שלא לפנותם.  ביום רביעי פורסם כי עבודות המנהל האזרחי על הקמת היישוב 'עמיחי', היישוב החלופי עבור מפוני עמונה הופסקו בשל היעדר אישורים, לשכת רה"מ מיהרה להורות על חידוש העבודות.

ההוראה החפוזה בוודאי צרמה לעיניהם של תושבי בית אל, שזכו להבטחה רשמית של ראש ממשלת ישראל על הקמתן של 300 יחידות דיור חדשות במקום בתי דריינוף ושכונת האולפנה שנהרסו תחת צו בג"ץ דומה בדיוק לפני שנתיים (29.7.15). נכון להיום, בספטמבר הקרוב סוף סוף תאושר הקמת השכונה המדוברת.

עוד באותו הלילה, סיפר נתניהו לעוקביו בפייסבוק כי יפעל לחוקק את החוקים הנדרשים על מנת לסלק את אל-ג'זירה מישראל. הפוסט של נתניהו זלזל באינטיליגנציה של אנשי הימין יותר מגרבוז. מבט חטוף על הקצב בו מקודם חוק הלאום או כל מדיניות אחרת בתחומים הנ"ל, ומנהלי התחנה הקטארית יבינו שאין להם סיבה לדאגה.

זלזול באינטיליגנציה של מצביעי הימין. צילום מסך: פייסבוק
זלזול באינטיליגנציה של מצביעי הימין. צילום מסך: פייסבוק

יום רביעי עוד לא נגמר, וראש הממשלה עדכן את ח"כ יואב קיש (ליכוד) על תמיכתו בחוק "ירושלים רבתי". לכאורה עוד יוזמה מבורכת מבית המחוקקים לחיזוק עיר הבירה, מאידך, כשבוחנים את ההצעה לעומק, אפשר לראות שהיא מנסה לעקוף באופן מלאכותי בעיה שממשלת ימין אמורה לפתור בעצמה.

העיר זקוקה לאוכלוסייה חיצונית חזקה - כמו ת"א. צילום:נתי שוחט, פלאש 90
עיר הבירה זקוקה לאוכלוסייה חיצונית חזקה – כמו ת"א. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

במקום שתושבי היישובים והערים שמסביב לירושלים יפרחו ויזרימו לבירה עסקים, תיירות ופרנסה – בדיוק כפי שהערים המקיפות את העיר הלבנה עושות עבור תל אביב – הממשלה מקפיאה את הבנייה בהן. איך ייתכן שתושבים שלא גרים בעיר ייקבעו מי ראש העיר שלה? במקום לבנות עוד ועוד שכונות חדשות ויחידות דיור חדשות בשכונות קיימות עבור יהודים בירושלים, מנסה החוק להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית שהממשלה בעצמה יוצרת. זה לא ימין, זה ספין.

השיא הגיע ביום חמישי. במהלך בניחום אבלים שערכו ראש הממשלה ורעייתו בבית משפחת סלומון, בפני המשפחה האבלה הצהיר נתניהו כי הוא תומך, לראשונה, בעונש מוות למחבלים. "עונש מוות למחבלים זה דבר שהגיע הזמן לעשות. זה מעוגן בחוק, צריך פה אחד של השופטים, אבל הם רוצים גם לדעת את עמדת הממשלה. ועמדתי כראש ממשלה, במקרה כזה, של רוצח שפל כזה, צריך להוציא אותו להורג. צריך פשוט, שלא יחייך יותר", אמר נתניהו. כמה חבל שהוא לא אמר את זה לשרון גל.

חה"כ לשעבר שרון גל מגיש את הצעת החוק "עונש מוות למחבלים". צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
חה"כ לשעבר שרון גל מגיש את הצעת החוק "עונש מוות למחבלים". צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לפני שנתיים (15.7.15), הח"כ הטרי של ישראל ביתנו העלה הצעת חוק שתחיל עונש מוות על מחבלים ונתניהו עשה כל שביכולתו כדי להפיל את ההצעה. בוועדת השרים לענייני חקיקה ביקש להסיר את ההצעה מסדר היום והבטיח להקים צוות ממשלתי שיבחן את ההצעה. במרץ 2016 ניסו בישראל ביתנו להעלות את הצעת החוק מחדש, ללא הצלחה. מאז שליברמן נכנס אל משרד הביטחון, הסוגיה לא הועלתה שוב. קצת קשה לומר ששופטי בית הדין הצבאי או אנשי הפרקליטות הצבאית לא הבינו את עמדת הממשלה. הם הבינו מצוין, לכן הם לא דנים באפשרות הזו.

השבוע נגמר עם פצצה חדשה, מבית היוצר של ליברמן. עמית סגל, כתב חדשות 2,  דיווח במהדורת החדשות כי בשיחות שערך נתניהו עם נציגי טראמפ בישראל, סיפר סגל, הציע להם לספח ישובים ישראליים בתמורה להעברת ואדי ערה לרשות הפלסטינית. זו לא הפעם הראשונה בה האפשרות נבחנת.

חילופי שטחים זה לא ימין, זו כניעה לרעיונות השמאל. שליחי הנשיא טראמפ ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש שעבר. צילום: מאט שטרן, שגרירות ארה"ב בת"א
חילופי שטחים זה לא ימין, זו כניעה לרעיונות השמאל. שליחי הנשיא טראמפ ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש שעבר. צילום: מאט שטרן, שגרירות ארה"ב בת"א

בשנת 2014 העלה נתניהו את הרעיון בפניו של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי – סיפוח ישובים יהודיים למדינת ישראל תחת חסות אמריקאית. לכאורה נשמעת ההצעה כדבר טוב אולם יש רק בעיה אחת עם הרעיון הזה: מדובר בוויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל בעל חשיבות אסטרטגית. האם נתניהו נכנע לרעיון לפיו 'אנחנו כאן, הם שם', אותו מקדם השמאל?

אחריות לאומית לא מחייבת ויתור על עקרונות

נתניהו ניסה וככל הנראה הצליח להשכיח את התקפלות המגנומטרים. לזכותו יאמר כי הוא מנהיג מזן נדיר וחד-אבחנה, וככזה, הוא מסוגל לאפשר לעצמו ליפול בשגיאות טקטיות ואסטרטגיות בהנחלת אידאולוגיה לאומית וליברלית ועדיין להישאר במקומו. אבל כשמנהיגות "שקולה ואחראית", כפי שניסה נתניהו לשוות לעצמו השבוע, פירושה לוותר פעם אחר פעם על עמדות הימין, אנחנו מוכרחים להבין שאנחנו בבעיה. האם זה אומר שהעמדות שאנו אוחזים בהן אינן ניתנות ליישום? האם אנו, כמחנה, פתאים להאמין לספינים של נתניהו רגע אחרי שזה התקפל?

תעמולת הבחירות של הליכוד. לאן נעלמו רעיונות המחנה הלאומי? צילום: לע"מ
תעמולת הבחירות של הליכוד. לאן נעלמו רעיונות המחנה הלאומי? צילום: לע"מ

לא כל השיקולים חשופים לעינינו, אבל המציאות כפי שאנו יכולים לבחון ולראות אותה כן. נתניהו הוא אולי המחסום בפני הקמת מדינה פלסטינית, כפי שהוא מתעקש לומר כשמדברים איתו על הסיבה בגללה נחקר פעמים רבות, אך מהממשלה הימנית אי פעם מותר לצפות ליותר מכך.

אני לא יודע איך יסתיימו חקירות ראש הממשלה. הפער בין "לא יהיה כלום כי אין כלום" ובין חשדות המשטרה לשוחד והפרות אמונים גדול מדי. הנטייה שלי, כמי שרואה את נתניהו סופג עלבונות ומהלומות תקשורתיים ופוליטיים לאורך השנים, קשה להאמין שהוא עושה את כל מה שהוא עושה כדי לעשות לביתו. כך או כך, אנחנו כמחנה, נדרשים לערוך בדק בית מקיף, שלא נתעורר מחר בבוקר ונגלה שלמרות שעמדות ההנהגה הפוליטיות נתונות לאנשי ימין, הרעיונות של המחנה התפוגגו לעיסה פופוליסטית דביקה.

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

עמיר פרץ. צילום: פלאש 90

"להפסיק עם פוליטיקאי עבר כושלים בבית הנשיא"

פרסום ראשון בערוץ 20: עמיר פרץ שוקל להתמודד לנשיאות המדינה. הפטריוטים חלוקים בדעתם ומהמרים מי עוד יגיש מועמדות לתפקיד הנחשק