מספר ימים לאחר היוודע תוצאות הבחירות, השיח התקשורתי ישתנה לחלוטין. כולם ידברו רק על דבר אחד – 'עסקת המאה' של דונלד טראמפ, או מה שעלול להיזכר כ-'תכנית ההתנתקות 2'.

על פניו שום דבר לא קשור, אבל המציאות מראה שהכול סובב סביב העסקה, בדגש על הבחירות הקרובות. לאמריקאים, ככל הנראה, יש אינטרס ברור שפרטי התכנית יהוו נושא מרכזי בדיונים המרכיבים את ההסכמים הקואליציוניים בישראל. היות וכך הדבר, הופכות הבחירות הקרובות להרות גורל. לכן אין להקל בבחירות ראש ואין לטשטש את מה שבאמת נמצא על הפרק. חלוקת ירושלים, עקירת ישובים ופינוי כפוי של עשרות אלפי יהודים.

את הדיון על תוכנית ההתנתקות של טראמפ חייב הציבור להציב במרכז השיח בגלל מספר סיבות עיקריות. לפי ההדלפות השונות מדובר בהקמת מדינה פלסטינית על 85%-90% משטחי יו"ש ועל גירוש 30 אלף יהודים לכל הפחות. על חלוקת ירושלים הלכה למעשה, במתווה שעד כה מודלף במכוון בשיטת "אמור לכל אחד מה שהוא רוצה לשמוע".

על פי המקורות התכנית תכלול את חלוקת ירושלים. צילום: פלאש 90

 

נדב שרגאי למשל מהעיתון "ישראל היום" חשף בסוף השבוע שעל פי המתווה, תיוותר הריבונות בעיר העתיקה ובאזור האגן הקדוש בידי ישראל. מנגד פרסמה רק יומיים לפני כן, כתבת בכירה בעיתון "אל-ריאד", מן העיתונים הבולטים בסעודיה, שהעיר העתיקה כן תחולק. שהשכונות הערביות והנוצריות יעברו לפלסטינים, ורק הרובע היהודי והארמני יוותרו בשליטה ישראלית.

לא בטוח שמי מהמדליפים שיקר לכתבים, אלא שפשוט מדובר ב"מסגור" שונה. שרגאי אכן כתב שמתווה טראמפ, מותיר בידי ישראל את הריבונות על העיר העתיקה אך "מדבר על שיתוף הפלשתינים בניהול המרחב, עם מעורבות ניהולית סמלית של הפלשתינים באמצעות מנהלים קהילתיים או רבעים מוניציפליים, ועד אוטונומיה ניהולית של ממש".

בסעודיה יתכן שפרשו את הדברים באופן פשטני יותר- "דחיקת הישראלים מיותר ממחצית העיר העתיקה." אז גם הר הבית יילקח מישראל באופן מלא, אם לאמץ את הפשטנות הסעודית, לצורך העניין. שכן ברור לכל שאם עכשיו ישראל בקושי מחזיקה בהר וכאשר רוצה הוואקף לכבוש את שער הרחמים ולהקים בו מסגד הוא עושה זאת בלי בג"ץ ובלי בצלם ובלי התחשבות במי מן הגורמים הרלוונטיים, הרי שהכנסת הפלסטינים לניהול ענייני הר הבית כמתוכן במתווה, יוציא את ישראל סופית מן המשחק.

יש לו גם את הסעודים לרצות. יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמן עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן. צילום: רויטרס

 

שאננים חסרי תקנה אגב יכולים לטעון מספר דברים. למשל, שהפלסטינים כבר מזמן הודיעו שיסרבו לכל הצעה שתבוא מצד ממשל טראמפ ולכן אין מה לדאוג. אבל זה יכול להשתנות וממילא לא בטוח שמישהו ישאל את הפלסטינים, לכן מדובר במשענת קנה רצוץ.

תקוות השווא השנייה יכולה להתבסס על כוחם הפוליטי של האוונגליים, עליהם נשען הנשיא טראפ. הם בוודאי לא יסכימו לכפות על ישראל דבר שאינה רוצה. אך מה יקרה אם תוקם דווקא ממשלה שבראשה יעמדו אנשים שחושבים שפינוי כפוי של יהודים אינו כזה רעיון גרוע? או ששווה להסתכן בניהול משותף של העיר העתיקה עם הפלסטינים? לפתע הזיכרונות מהרוגי אוסלו, הופכים לחזקים הרבה יותר. ומה יקרה אם בישראל של 2020 טראמפ לא ינצח בבחירות ואת ההגה של העסקה תנהיג המפלגה הדמוקרטית אשר מיום ליום גוברים בה קולות האיבה הגלויה כלפי ישראל?

בשורה התחתונה, כדאי לציבור הישראלי להתעורר ולהבין שאם לא יבחר לכנסת הבאה, מי מן המפלגות שב-DNA שלהן, אין חלוקה של בירת הנצח, או וויתור של גבולות בני הגנה, אנו עלולים למצוא את עצמנו ביום שאחרי במצב גרוע מאד.

ברגע האמת, נחזה בהסרתן של כל המסכות, תוך התקפלות מלאה בפני הלחץ מבחוץ, בגיבוי מלא של המפלגות הערביות לפתרון בעיית המורדים או המתפטרים. כך תסלל הדרך לתוכנית ההתנתקות 2. אלא אם הציבור יפנים מה נמצא על הפרק וידע ללחוץ על נבחריו.

מתן פלג

מתן פלג

יו"ר תנועת 'אם תרצו'