יצירתיות וגמישות או הליכה למערכת בחירות שלישית:
כמו בכל קמפיין בחירות, גם הפעם פוזרו הרבה הבטחות והתחייבויות לבוחרים. אם כל נבחרי הציבור יעמדו במילתם – הדרך לקלפיות, בפעם השלישית השנה, קרובה מתמיד.
כחול לבן הבהירו שלא יישבו בממשלה עם נתניהו.
גם עמיר פרץ התחייב כך.
החרדים הצהירו שלא יישבו עם לפיד.
ליברמן לא רוצה קואליציה עם הרשימה המשותפת, אלא רק אחדות חילונית.
אז בהיעדר הכרעה ברורה, מה יקרה? המדינה תושבת ותשותק לעוד כמה חודשים, עוד מיליארד שקלים ייזרקו לפח, המתח הפוליטי יתורגם לשיח אלים ומכוער ברשתות החברתיות. בחייאת, תחסכו את זה מאתנו.
אז מה האופציות? עד שהאבק ישקע, סביר שכל מפלגה תתבצר בעמדותיה.

מליאת הכנסת. צילום: נועם רבקין פנטון

הראשון שתוטל עליו מלאכת הרכבת הממשלה (גנץ או נתניהו) צפוי להיכשל במשימה.
למועמד השני שיקבל את השרביט יכולות להיפתח דלתות מצד גורמים בגוש הנגדי, כי הדד ליין יתקרב והלחצים יגברו.
אף יו"ר מפלגה לא רוצה שחרפת ההליכה למערכת בחירות שלישית תהיה רשומה על שמו.
גם אף אחד לא רוצה לצאת "פראייר" ולהיזרק לספסלי האופוזיציה.
המאמצים, לפחות למראית עין, להרכיב ממשלה לא הומוגנית יהיו עילאיים.
הנשיא ריבלין יגלה יותר מעורבות במגעים להרכבת קואליציה, כאשר הוא מצידו ידרבן את נתניהו וגנץ לשבת יחד באחדות.
אם רעיון האחדות יירד מהפרק, נמתין לראות מי ימצמץ ראשון:
האם ליברמן יחזור לגוש הימין? האם החרדים יסכימו לשבת בממשלת גנץ, למרות לפיד וניצן הורביץ? האם מפלגת העבודה, או תל"ם (בראשות יעלון) יערקו לזרועותיו הפתוחות של נתניהו? ואולי גנץ יתנתק מכחול לבן ויסכים לרוטציה ולאחדות מצומצת? אולי בליכוד תחל תסיסה נגד היו"ר, כפי שמייחלים בשמאל?
בקיצור, הכל יכול לקרות. החודש השליחים יתוזזו בין הלשכות, הצעות מפתות יעשו דרכן לכל עבר, ספינים והדלפות יהיו מנת חלקה של התקופה הזאת. אחרי הכל, אנחנו מתקרבים לימים הנוראים, זוכרים?



אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20