No Tag To Print

עולים חדשים באופקים ב-1963. צילום: משה פרידן, לע"מ

החלטת בג"ץ: מאקטיביזם שיפוטי להפיכה שיפוטית | דעה

משמעויותיה של החלטת בג"צ בעניין ממשלת החילופים – מאקטביזם שיפוטי להפיכה שיפוטית

במסגרת העתירות שהוגשו לבג"צ נגד תיקון מס' 8 לחוק יסוד הממשלה שבוצע במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, הוציא היום בג"צ צו על תנאי נגד הממשלה המחייב אותה להגיב בתוך 21 יום בשאלת חוקיותם של 3 תיקונים מרכזיים, שכולם היו דרישות של כחול לבן וכן קבע כי יתקיים דיון בעתירות אלו בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

חשוב לציין, כי אין עדיין תקדים שבו בג"צ ביטל חוק יסוד או ביטל תיקון שנעשה בחוק יסוד ולמעשה, עצם קיום דיון בבג"צ בתיקונים שנעשו בחוק יסוד הממשלה שעבר בכנסת ברוב של 70 ח"כים (בדומה לדיון שנקבע בעתירות לביטול חוק יסוד הלאום) אומר דרשני ואמור להיות "לא שפיט", שכן כידוע, הסמכות שנטל לעצמו בג"צ לבטל או לשנות חוקים של הכנסת, מקורה בטענה כי חוקי היסוד מהווים מעין חוקה ולא ניתן לחוקק חוק שפוגע בהם, מבלי לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה.

אלא שכאן מדובר על התערבות בחוקי היסוד עצמם-דהיינו התערבות שיפוטית בחוקה עצמה וזו כבר חציית קו אדום מאקטיביזם שיפוטי-להפיכה שיפוטית, בייחוד כאשר השלכות ההתערבות-פוליטיות לחלוטין.

הנושאים לגביהם ניתן צו על תנאי:

א. צמצום הסמכות של הכנסת להצביע אי אמון בממשלה וכן הגבלות שנכללו בה, כגון בשאלה על מי ניתן להטיל את הרכבת הממשלה, במסגרת הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית (זו הייתה דרישה של כחול לבן שאם תהיה הצבעת אי אמון, אזי תימנע מראש הממשלה המכהן ומראש הממשלה החלופי להיות זה שיטילו עליו מחדש את הרכבת הממשלה)-נראה שבג"צ סבור שזו פגיעה בסמכויות הכנסת.

ב. בהתאם להוראת שעה שנכללה בתיקון מס' 8, החלה רק בכנסת הזאת, בלתי אפשרי לשנות את הסעיפים הללו ללא רוב של 70 ח"כים-נראה שבג"צ רוצה לקבוע תקדים ולפיו הוראת שריון כזו ביחס לתיקון זמני לחוק יסוד, אינה חוקתית.

ג. בהתאם לתיקון מס' 8 שבוצע בד בבד עם השבעת הממשלה, השינויים הללו בחוק יסוד הממשלה ובעיקרם-ממשלת החילופים על כל מרכיביה והגבלותיה-חלו מיידית על הכנסת הנוכחית ונראה שבג"צ סבור כי לא ניתן לבצע שינויים חוקתיים שתחולתם על הכנסת המכהנת, אלא רק על הכנסת הבאה.

It is not Android