הערב (יום ב'), בסיוע הסוכנות היהודית, יגיעו לישראל 82 מהגרים מאתיופיה, כחלק מהחלטת הממשלה באוקטובר 2018 להבאתם של 1,000 קרובי משפחתם של בני קהילות הפלאשמורה שעתידים להגיע בשנה הקרובה במסגרת חוק הכניסה מטעמי איחוד משפחות.

מדובר באנשים המתגוררים כיום בגונדר ואדיס אבבה שהם "הורים שילדיהם נכנסו לישראל מכוח החלטות ממשלה קודמות, אשר ייכנסו יחד עם בני או בנות זוגם וילדיהם הנוספים".

נתינים מאתיופיה שהובאו ארצה במימון שגרירות הכנסייה הבינלאומית בירושלים, יוני 2017. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

על פי הסעיף השמיני בהחלטת הממשלה, האמון על גיורם של הבאים ארצה ועל הענקת "מעטפת רוחנית" הוא אגף הגיור במשרד ראש הממשלה, זאת מבלי לערב את הרבנות הראשית שטוענת כי לא נדרשה לסוגיה.

המהגרים יגוירו? סעיף 8 בהחלטת הממשלה מאוקטובר

הרבנות הראשית לממשלה לפני 8 חודשים: "אי אפשר לגייר את מי שהבטחתם לו אזרחות"

מדובר בקבוצה, המונה כ-8,000 איש, שכונסה בסמוך ל"מחנות מעבר" פרי עמלם של ארגון 'NACOEJ' (ועד צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה), אשר לגביה הבהירה הרבנות הראשית האמונה על בית הדין לגיורים ביוני 2018, כי "משרד ראש הממשלה אמר לרב (הראשי, הרב יצחק יוסף – א.ר) באופן ברור שאין ויכוח שהם לא יהודים". שכן כבר ב-2008 הכריזה הסוכנות היהודית כי המושג "שארית יהודי אתיופיה" לא קיים עוד ונסתיימה עלייתם של בני הפלאשמורה לישראל.

ברבנות אף הדגישו אז, ערב כינוס ועדת השרים שהיה אמור לדון בהחלטה: "אנחנו לא מוכנים להתנות את האזרחות שלהם בגיור, מכיוון שזהו לא גיור כנה. אם הגיור מביא לאזרחות, אז זה לא גיור. אז אדם מתגייר בשביל אזרחות, לא בגלל שהוא רוצה להיות יהודי. זה גיור פסול. זה חלק בסיסי בהלכות גיור. אין הבדל בין המגיעים מרוסיה למגיעים באתיופיה". גם למשרד רה"מ האמון על החלטות הממשלה, הודיע הרב הראשי: "אי אפשר לגייר את מי שחייבתם אותו להתגייר בגלל שאתם נותנים לו אזרחות".

יש לציין כי המספר 8,000 נותר כבר שנים קבוע בפי מנהלי הקמפיינים, בעוד המחנות מתרוקנים ומתמלאים מחדש מידי הגירה.

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20