הרהורי (תוצאות) הבחירות:

1. סאגת חוק המצלמות בקלפיות גרמה לנתניהו יותר נזק מתועלת. בסופו של דבר, כצפוי, החוק טורפד אבל הרשימה המשותפת ידעה למנף את העניין כדי להוציא את המצביעים מאדישותם.
2.אפרופו אדישות – מצביעי הימין חשבו כנראה שהשלטון בידיהם לנצח? שאת נתניהו אי אפשר לנצח? כנראה שכן, אחרת איך תסבירו את שיעור ההצבעה הנמוך ביו"ש ובמעוזי הליכוד? לא הצבעתם – שילמתם.
3. לכל אילו שחגגו הלילה והבוקר, פתחו שמפניות והכריזו על תום עידן נתניהו…האומנם? אל תמהרו להספיד ולחגוג. כרגע אין לגנץ שום דרך להרכיב ממשלה בלי נתניהו ושותפיו הנאמנים לו.

נתניהו וגנץ אמש, צילום: רויטרס

4. כחול לבן הם אלה שעסקו בפסילות. פסילה אישית של נתניהו בממשלת אחדות עתידית, ומגזרית של החרדים. נתניהו לא עושה קולות של פרישה מהתפקיד, ושרי הליכוד מתייצבים לצידו באופן פומבי וכרגע לא מתכננים הדחה. עכשיו ייאלצו בכירי כחול לבן להסביר למצביעים שלהם מדוע לא קיימו את הבטחת הבחירות הברורה "כן אחדות, לא עם ביבי". יהיה מרתק לשמוע את לפיד מתפתל בהסברים. שלום לכם.
5. צפיתי והזהרתי שעוצמה יהודית לא יעברו את אחוז החסימה ואפילו לא יתקרבו לזה. בן גביר התעקש לרוץ על הסוף, נשאר בחוץ וזרק כמעט 3 מנדטים של הימין לאותו פח שבו נמצאים עדיין, מפרפרים למוות, הקולות האבודים של הימין החדש וזהות מהבחירות הקודמות. כמה שסקרים יכולים לסנוור.
6. אני בעד אחדות. לרוב, ההיסטוריה הפוליטית מספרת שממשלות כאלו לא שרדו – כשיש חיבור בין שתי מפלגות תאבות שלטון נוצרת ממשלת שיתוק או חתרנות. אידיאולוגית – אין פער של ממש בין הליכוד לכחול לבן. ייאמר לזכותו של גנץ שהאגו לא מוביל אותו, כך שהוא יוכל להיות שותף נוח לנתניהו. טוב יעשו כולם, אם נתניהו המיומן והמנוסה ימשיך לנהל את המדינה בחלק הראשון של הרוטציה. בזמן הזה גנץ יוכל לצבור ניסיון פוליטי ומדיני נוסף, לתרום מניסיונו למשרד הביטחון ולקבינט ואז לקבל את המושכות לחצי השני של קדציית האחדות. לתחושתי, זה לא יקרה. יועציו של גנץ יזהירו אותו שנתניהו לא ייתן לממשלה להחזיק ארבע שנים, שהוא יפרק אותה בתום חלקו בקדנציה. האם נתניהו יסכים להמתין שנתיים כדי לחזור לבלפור? האם ירצה לנהל את ענייניו המשפטיים כחבר כנסת ולא כראש ממשלה?
7. מילה על הרשימה המשותפת: את איימן עודה אני מכיר שנים, עוד כשהיה חבר מועצת עיר בחיפה. הוא לא אדם קיצוני, ובתוך תוכו מאמין בדו קיום ובצורך להשתלב בחברה הישראלית. הבעיה היא לא עודה, אפילו לא טיבי. הבעיה היא בל"ד ונציגיה הקיצוניים שיטרפדו כל מהלך לשותפות יהודית-ערבית אמיתית. הגיעה הזמן שנציגי המגזר הערבי יקיאו מתוכם את בל"ד הקיצונית ויתנו לקולות השפויים יותר בחברה הערבית לבוא לידי ביטוי בלי חשש ממה יגידו ממשיכי דרכם של עזמי בשארה וחנין זועבי.
8. בשבועות הקרובים הנשיא ריבלין ישחק תפקיד מרכזי במלאכת הרכבת הממשלה. נקווה שחוכמתו וניסיונו יועילו להוריד את כולם מהעצים, להסביר להם שמערכת הבחירות הסתיימה, כבר אין צורך לדקלם דפי מסרים ושאסור לנו לאפשר את המשך שיתוקה של המדינה והליכה למערכת בחירות נוספת. פשוט אסור שזה יקרה. אלה התוצאות, זה רצון העם המפולג ועם זה צריך להתמודד.
9. הדברים נכתבו אחרי ימים ארוכים ולילה כמעט לבן, אז חוסו עליי בתגובות.



אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20