ה-6 בספטמבר 2007. מפקד חיל האוויר האלוף אליעזר שקדי חותם על פקודה היסטורית, שמותרת היום בפעם הראשונה לפרסום: הפצצת הכור הגרעיני בלב סוריה. "אתם נשלחים היום להשתתף בביצוע משימה בעלת חשיבות עליונה למדינת ישראל ולעם היהודי", כותב שקדי לטייסים שעד אותו הרגע לא יודעים מהי המטרה אותה הם הולכים להפציץ. "המשימה היא השמדת המטרה וניתוק מגע ללא הפלת מטוסים, וביצוע ב'חתימה נמוכה' ככל האפשר".

מפת אזור הכור הגרעיני שהותקף בסוריה

 

רגע לפני שהוא מגיע ללחוץ את ידיו של כל טייס שלוקח חלק במבצע הזה, ורגע לפני העלייה אל תא הטייס מבהיר מפקד חיל האוויר דאז כי "הפעולה הינה שו"ס (שומר סוד) לפני ביצוע ואחרי ביצוע עד החלטה מפורשת אחרת".

מסמך ממפקד חיל האוויר אליעזר שקדי לטייסים לפני הפצצת הכור הגרעיני בסוריה

 

ההחלטה המפורשת האחרת שעליה הורה שקדי, מגיעה עכשיו, בדיוק 17 שנים וחצי אחרי ביצוע הפעולה הסודית ההיא. מדינת ישראל מתירה לפרסום כי ביום ה-6 בספטמבר 2007, כ"ב אלול תשס"ז, תקפו מטוסי חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה, השמידו אותו ושבו הביתה בשלום.

האלוף שקדי ביום התקיפה: "סומך עליכם, מאמין בכם ומשוכנע ביכולתכם"

מארס 2007. המודיעין מכנס צוות מאוד מצומצם ונערך להכין תכנית פעולה. לא בכדי בחרו לקרוא למבצע הזה "מחוץ לקופסה". במקביל, בצה"ל נערכים למלחמה בגבול הסורי – גבול שקט מאז שנת 1973. לישראל אין הערכות מול סוריה. הדבר יקרה רק שנים לאחר התקיפה, עת יפרוץ האביב הערבי והמונים יחצו את הגדר ליד גבעת הצעקות ברמת הגולן.

"במארס 2007 – כמה חודשים לפני התקיפה – הניתוח שלנו העלה את התמונה שנכון לתקוף אותו מתוך הבנה שהוא יהיה כור פעיל ומסוכן לנו בתוך כמה שנים", משחזר תא"ל דרור שלום ראש חטבת סוריה באמ"ן באותם ימים.

הכור הגרעיני בסוריה לפני תקיפת חיל האוויר

 

"השותפות המודיעינית הייתה מאוד חשובה. חיפוש תכנית גרעין שלוש שנים זה משחק מוחות מול אסד. כשאתה מחפש תשובה לשאלה כזו אתה מחפש את מה שמסביב. כלומר מה צריך כדי שיהיה כור. מחפש את מה שבסביבה כמו למשל מים שהכור זקוק להם. הכור היה לא פעיל והבנו שבתוך זמן קצר יחסית הכור יהפוך לפעיל. הבנו שצריך שאסור שיקרו שני דברים. האחד שהכור יפורסם ואז אסד יעשה פעולות מקדימות לשמור עליו ולהגן עליו.

"הדבר השני שאסור שהכור יגיע לנקודת הפעלה כלומר הכור יהפוך לפעיל. אז מסובך יותר לתקוף אותו. עד אז מעט מאוד אנשים עובדים על האירוע הזה שהיה מאוד מאוד ממודר. קצת יותר מעשרה אנשים חוקרים את הכור. רק בלילה עצמו של התקיפה ירדנו לבור בהרכב גדול והרחבנו את מעגל האנשים שידעו על האירוע וזה כמובן במטרה להתכונן להסלמה. בסוריה ידעו מזה פחות אנשים מאשר אצלנו", מספר תא"ל דרור שלום.

הטייסים מטייסת 119 לפני הפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007
טייס טייסת 119 לפני הפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007

 

"בקיץ 2007 אני מכנס את המפקדים של הפיקוד, את כל מפקדי האוגדות יום לפני", משחזר הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט, אז אלוף פיקוד הצפון. "אנחנו בהשתלמות בצריפין אם אני זוכר נכון, או בסיכום תרגיל אוגדה ואני מציג בפניהם את תמונת המודיעין באופן כללי. אני לא נותן להם בדיוק את הפרטים של היעד ושל מהותו אבל אני אומר שהולכת להיות תקיפה משמעותית מאוד במהלך 24 – 48 השעות הקרובות, אירוע שיכול להוביל גם למלחמה.

"אמרתי להם שהעיקרון פה הוא הפתעה על חשבון מוכנות ולכן לא עושים כלום, חוץ מפתיחת מפקדת פיקוד שפתחנו אותה בסמוך לתקיפה והם צריכים לחיות עם ההבנה שזה יכול בזמן קצר מאוד להתפתח גם להסלמה, לירי עד כדי מלחמה", מספר הרמטכ"ל איזנקוט.

ההכנות בטייסת 253 להפצצת הכור הגרעיני בסוריה. צילום: דו"צ

"ההבנה שהייתה בעבר שיש "זמן יקר" שהצבא ישלים פערים, אני חושב שזה לא קיים בשכונה שאנחנו חיים בה", מוסיף הרמטכ"ל איזנקוט. "הזמן פועל עבור מי שיודע להשתמש בו נכון, ולהשתמש בו נכון זה להיות בכשירות גבוהה מאוד לאמן את הכוחות, לבנות את המפקדים נכון למצב של מלחמה".

 

ההכנות בטייסת 253 להפצצת הכור הגרעיני בסוריה. צילום: דו"צ

"אנחנו פעלנו בשני צירים מרכזיים", משחזר מפקד חיל האוויר האלוף עמירם נורקין. "הציר הראשון הוא הכנת התקיפה על כלל האפשרויות והציר השני זה הכנת חיל האוויר למלחמה שעלולה להתפתח בעקבות התקיפה. במידה מסוימת המורכבות היותר גדולה היא להכין את חיל האוויר למלחמה שנה אחרי שהייתה מלחמת לבנון השנייה, כשלמעשה חיל האוויר לא מבין מדוע הוא צריך להתכונן למלחמה וכל ההתרחשות הזאת מתקיימת בתוך סיפור כיסוי. אני מבין שאנחנו הולכים לתקיפה 24 שעות לפני כשלמעשה יש התייעצות אצל הרמטכ"ל והתייעצות בדרג המדיני ולמעשה מפקד חיל האוויר קורא לי בלילה ואנחנו יושבים בארבע עיניים ומתייעצים מה לעשות", משחזר האלוף נורקין.

מפקד חיל האוויר לשעבר, אליעזר שקדי. צילום: פלאש 90

 

"תכננו פקודה ייעודית ל-24 שעות האחרונות, כל אחד ידע מה הוא עושה, המברקים – פקודות המבצע יצאו בזמן, התרגולות, החשיפה, החימוש של המטוסים – הכל היה מתוכנן מראש, ולכן ההמלצה שלי באותו הרגע למפקד חיל האוויר דאז אליעזר שקדי היא פשוט להפעיל את פקודת ה-24 שעות. והפקודה הזאת יצאה לפועל. בכל שעה ידענו מה אנחנו עושים וככה התקדמנו עד הערב שנכנסנו לתא השליטה והמטוסים המריאו לביצוע התקיפה".

סא"ל ד': "הרגע של לחיצה על הכפתור האדום. דקה שנמשכת כמו נצח"

דקות לפני ההמראה במבנה לכיוון צפון הטייס סא"ל ד' בודק את המטוס שלו. עוד כמה דקות יגיע האלוף, מפקד החייל, ישלח כף ידו לכיוון הטייס הנרגש ובלחיצה חזקה ישלח אותו למשימת חייו. עוד בדיקה אחרונה, עוד תיאום ציפיות מול הטכנאי, עלייה אל הקוקפיט, הצדעה אחרונה ונסיעה מתוכה לעבר מסלול ההמראה. בודדים מבינים שבעוד כמה שעות גורלה של מדינת ישראל יכול להתהפך ולאף אחד לא יהיה מושג למה.

סא"ל ד' טייס קרב מנוסה, ממריא צפונה ויודע כי הוא בדרך למשימת חייו, אל טיסה אחת אותה יזכור לנצח וספק אם יוכל אי פעם לספר על שעבר. רק עכשיו, עת הותר לפרסום סיפורו של הלילה ההוא משנת 2007, יוכל סא"ל ד' לספר לבני משפחתו שהוא אחד מאלה שלחץ על הכפתור האדום והשמיד כור גרעיני בסוריה.

טייסי טייסת 119 בדרך להפצצת הכור הגרעיני בסוריה. צילום: דובר צה"ל

"הגיחה תוכננה באופנים של חתימה נמוכה", משחזר טייס הקרב סא"ל ד'. "המטרה הייתה לבוא ולהפתיע את האויב בשביל שלא יוכל לסכל את התקיפה וגם שיוכל מבחינתו יום לאחר הביצוע להבליג. כל מהלך התקיפה אני כטייס מתעסק באיך לעשות את הדברים בצורה הכי שקטה ואיך אני מפעיל את המערכות בצורה הכי מדויקת. החשיבה היא איך לטוס כל הזמן במקומות איפה שהצד השני לא יוכל למצוא אותי" מספר סא"ל ד'.

בתוך הקוקפיט, תא הטייס, חוזר סא"ל ד' על סדר הפעולות. לרגע הזה הוא התאמן כל חייו המקצועיים. הוא נבחר מיני רבים וטובים להיות אחד הטייסים שלוחץ על הכפתור. הוא יודע שעוד מעט הוא ישחרר חימושים על מבנה בלב סוריה. משם הדרך חזרה לבסיס בדרום תהיה טיסה דרמטית, שקטה, חמקנית וגורלית. "הגיחה מתחלקת לשלושה חלקים", מתאר טייס הקרב סא"ל ד'. "יש את שלב החדירה ליעד עצמו. בשלב השני, יש את התקיפה שם דברים קורים מאוד מהר. ובשלב השלישי של הגיחה יש משמעות כפולה כי קודם כל צריך לשוב הביתה בשלום ולכן החזרה הייתה צריכה להיות שקטה מאוד", מסביר.

טייסי טייסת 253 אחרי הפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007. צילום: דו"צ

"הלחיצה על הכפתור האדום זה רגע שהוא שניות בודדות ועוד כמה שניות עד שהחימוש פוגע במטרה", משחזר טייס הקרב סא"ל ד' את רגע הפגזת הכור עצמו. "יש כאן תמיד תחושה של נצח. בשביל הרגע הזה התאמנו. משהו בחושים שלי עובד ברגע הזה אחרת. אתה רואה כל שניה כמו נצח יש כמה רגעים בודדים של תיקון ביצועים כדי שהפצצה תפגע במטרה. בסוף זה דקה מרגע הטלת החימוש ועד הפגיעה עצמה", הוא מספר.

רסיסי המידע שהתחברו אחרי 4 שנים והאקדח המעשן שהביא המוסד

עד היום בחדרי המחקר באמ"ן ובמוסד שואלים עצמם איך היה נראה המזרח התיכון אם רוצח ההמונים בשאר אל אסד, נשיא סוריה, עדיין היה מחזיק בידיו כור גרעיני פעיל. אחדים טוענים כי מדינת ישראל הייתה נמצאת בסכנה קיומית ממשית. חלק אומרים כי אסד כבר מזמן היה נופל לשליטת איראן שהייתה מסכנת את ישראל עד כדי איום ממשי בהכחדתה. יכול להיות שהלילה הגורלי בין ה-5 ל-6 בספטמבר 2007 שינה באופן דרמטי את המזרח התיכון. 10 שנים אחרי ונשיא סוריה אסד עדיין לא מדבר על הלילה בו ישראל לקחה ממנו את החלום להפיק יכולת גרעינית. אסד ידע לאורך כל הדרך שאם ידבר יובך בעולם, יגרור עצמו לעימות מול ישראל ויאלץ לשלם על כך בכיסאו ואולי בחייו. אסד רצח רק בחמש השנים האחרונות למעללה מחצי מיליון בני עמו ואין לדעת מה היה עושה אם היה מחזיק כיום ביכולת להשמיד מדינה עם מליוני אזרחים.

נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. צילום: רויטרס

"האירוע הזה הוא הישג מאוד גדול של אמ״ן והמוסד. יש פה אירוע שצריך ללמוד ממנו הרבה בנושא קבלת החלטות", אומר ראש חטיבת המחקר תא"ל דרור שלום, מי שכיהן בתקופת המבצע כראש ענף סוריה בחטיבת המחקר באמ״ן.

"לאחר התקיפה עסקנו בעיקר במה קורה אחרי. כלומר מה נתקף? מה אסד מתכנן לעשות ביום שאחרי והאם תקיפה תעשה אפקט מתמשך לאירוע. גם אז הבנו שעל השאלה איך אסד יגיב אין תשובה. אסד הבין אז שבעולם לא יודעים שיש לו כור גרעיני והוא לא עסק בשאלה איך העולם יגיב לזה. אנחנו בכל פעם מחדש עשינו תהליך חשיבה של אפקט התקיפות ובכל פעם הגענו לתוצאה אחרת. השאלה הגדולה הייתה מה חתימת הפעולה והבנו שזה צריך להיות הכי נמוך שאפשר", מספר תא"ל שלום.

מטוס טייסת 253 שהשתתף בהפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007. צילום: דו"צ

 

בשנת 2003 אגף המודיעין בחטיבת המחקר העלו לראשונה את החשדות בדבר פעילות של אסד להקים כור גרעיני. למרות שלא הייתה אז הבנה ברורה שיש תכנית גרעין, הוחלט באמ"ן לבחור בפינצטה מספר בודד של חוקרים שהחלו לחקור את הנושא. באותם שנים צה"ל עסוק בעיקר בבוץ הלבנוני ובשאלת איראן לאן. ככל שעבר הזמן התחברו עוד ועוד חלקים לכדי תמונה עמומה. שלוש שנים לאחר מכן תגיע הידיעה, ידיעת הזהב של המוסד שלאחר חקירה עמוקה יותר יביאו אנשי המוסד את מה שנקרא "האקדח המעשן" שמשלים את התמונה – אסד בונה כור גרעיני בסוריה והוא בדרך הנכונה לשם.

"כחודש אחרי מלחמת לבנון השנייה, אני מתמנה לאלוף פיקוד צפון", מספר הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט. "אני מתרכז בעיקר בחזית הלבנונית וחודשיים שלושה לאחר מכן כשאני מגיע לקריה, מגיע אלי 'איש מודיעין בכיר' נקרא לו, ומעדכן אותי על האתר שהתגלה בסוריה והמשמעויות שלו. אני מבין שמדובר בעניין חריג כי הוא לא רצה לדבר על זה בטלפון, וכשנפגשנו הוא הניח את תמונת המודיעין. זה היה נראה לי אירוע רב משמעות" משחזר הרמטכ"ל.

איזנקוט. צילום: פלאש 90

 

"בעקבות זה אנחנו מתאימים את תכנית האימונים בפיקוד", משחזר הרמטכ"ל איזנקוט. "את תכנית ההכשרות, כשסוכם ששותפי הסוד יהיו קצין המודיעין הפיקודי ואני בלבד וכל שאר המפקדים הבכירים ילמדו סיפור אחר, שהסיפור – שיפור מוכנות הפיקוד למלחמה".

"בהיבט האישי זה תופס אותי כראש מחלקת מבצעים", מספר האלוף עמירם נורקין מפקד חיל האוויר. "נוהל הקרב מתקיים בתוך קבוצה מאוד מצומצמת של אנשים, החשש מחשיפה הוא חשש שהיה אמיתי ואני חושב שכולנו הבנו שחשיפה עלולה להביא למצב שהכור יופעל טרם הזמן המתוכנן ואחרי הפעלתו לא נוכל לתקוף אותו. ולכן אנשים בודדים במטה היו שותפי סוד מלאים ועוד רבים אחרים היו שותפי סוד חלקיים, הם לא הכירו את המטרה, הם לא הבינו מדוע, ובכל טייסת היה טייס אחד בלבד שהוא איש הקשר. שאר הצוותים נחשפו למטרה שעות בודדות לפני המבצע", הוא מספר.

מפקד חיל האוויר האלוף נורקין. צילום: דובר צה"ל

 

שנה לפני התקיפה המודיעין מצליח לחבר תמונה חלקית. המוסד נכנס עמוק לתוך המחקר וכמה חודשים לפני ביצוע התקיפה מצליח להביא את יתר החלקים שמחברים תמונה מלאה. "לאסד יש כור שנבנה ואף מתקדם", ייקבע המוסד. ובישראל נערכים למבצע היסטורי תקיפת הכור בסוריה.

"לקראת המבצע החשדות הפכו למוצקות יותר עד כדי הבאת 'אקדח מעשן'", משחזר תא"ל דרור שלום. "בשנת 2006 כבר הייתה הבנה ברורה שיש בסוריה תכנית גרעין. נרתמנו לכמה מישורי פעולה. ראשית תכנון מול חיל האוויר, פגיעה באתר עם מינימום נזק אזורי במידה ונפעל. והדבר השני הוא להבין את הכור. מה יש שם בכלל. באותה תקופה ייסדנו בצורה מאוד יפה את ניתוח היכולות שלנו וזה משמש אותנו עד היום".

מכתב התודה של מפקד טייסת 119 לטייסים לפני הפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007

 

החוקרים מבינים שלא ניתן להסתפק בתמונת מצב וכתיבת משימה וכי יש להיכנס עמוק לתוך ראשו של רוצח ההמונים הנשיא אסד. בשלב הזה מתנהל שיח, ממש סמינר על אסד ועל הדרג הצבאי שלו כדי להבין איך הוא מקבל החלטות. פה יוצקים בצה"ל את המונח מרחב ההכחשה. לימים יספרו בצה"ל כי כאן נולד המב"ם:. המלחמה שבין המלחמות, שמאפשרת לצה"ל לפעול במרחב המזרח התיכון, לתקוף ולסכל העברות נשק בחתימה נמוכה כזו שיודעת להרחיק מלחמה.

"הבנתי שאסד יעדיף לשמור בסוד את הפעולה שלנו", מספר תא"ל דרור שלום. "זה היה אחד הסודות הגדולים שלו כמובן אסד לא יגיב כדי לא להביך את עצמו. הייתה הערכת מודיעין מאוד אמיצה. כבר אז היה ברור שצריך להפיק כמה שיותר תוצר בפעולה עם מינימום רעש. כלומר חתימת פעולה מאוד נמוכה. היה באותה תקופה שיח תגובות. יצרנו שיח שבו ניסינו להעריך את תגובת אסד ואת תגובתנו לתגובתו. המודיעין הכין פה את השטח לפעולה מאוד ברורה".

שינוי המשוואה  

בצה"ל ובקהילת המודיעין אמרים היום שהתקיפה ההיא שינתה את המשוואה באופן דרמטי. ישראל של אז, חבולה עוד מביקורת ותחקירים של מלחמת לבנון השנייה, לוקחת את כל הכלים המודיעינים שלה, את יכולות התקיפה הצבאיות שלה, כאלו שרק שנה קודם לכן ספגו ביקורת עד כדי כך שהעומד בראש החיל מתפטר מתפקידו חצי שנה לפני התקיפה. למרות הכל ואולי בגלל שבצה"ל ראו את התמונה אחרת, יצא חיל האוויר למבצע שיחזיר את ההרתעה שלו במרחב אולי לנצח.

"המסר מתקיפת הכור ב-2007 היה שישראל לא תשלים על בניה של יכולת שתהווה איום קיומי על מדינת ישראל", אומר הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט. "זה המסר שהיה ב-81׳ (תקיפת הכור הגרעיני בעיראק), זה מסר ב- 2007 וזה המסר העתידי לאויבים שלנו. למעשה, זו הייתה התקיפה המשמעותית ביותר מאז מלחמת יום כיפור בסוריה", מסכם איזנקוט.

טייסת 119 שהשתתפה בהפצצת הכור הגרעיני בסוריה. צילום: דובר צה"ל

"תאר לעצמך שהיום היה כור גרעיני בסוריה", מוסיף מפקד חיל האוויר האלוף עמירם נורקין. "לאיזה מצב היינו מגיעים. בראייה היסטורית אני חושב שההחלטה של מדינת ישראל לפעול ולהשמיד את הכור היא אחת ההחלטות החשובות ביותר שבוצעו כאן בשבעים השנים האחרונות. המבצע הזה התנהל להערכתי בצורה מאוד טובה במטה הכללי על ידי זה שהם ניהלו מערכה של מערכות והחזיקו מגוון של חלופות ואפשרויות והבשילו אותם לכדי רמה מאוד גבוהה ורמה מאוד מקצועית. ממקום שהתחלנו במבצע שהיה עלול לדרדר את ישראל למלחמה הגענו לשיטת פעולה שהיא שיטת פעולה יחסית בחתימה נמוכה שמביאה לידי ביטוי את העוצמה של חיל האוויר, את הדיוק של חיל האוויר והתוצאה הסופית שהיא תוצאה סופית מדויקת," אומר האלוף נורקין.

"הלוחמים שטסו באותו מבצע, הם בסופו של דבר אלה שהיו בקצה, הם אגרוף הביצוע של חיל האוויר. המבצע הזה שבוצע בלילה הוא מבצע מורכב לטיסה. המבצע הזה דרש אומץ לב. הוא דרש יצירתיות של הצוותים בטיסה שלא הורגלנו אליה קודם לכן, עם מטוסים שחלקם נקלטו שנים מועטות לפני התקיפה".  

טייסי טייסת 253 אחרי הפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007. צילום: דו"צ
מטוס טייסת 253 אחרי הפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007. צילום: דו"צ
מטוס טייסת 253 שהשתתף בהפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007. צילום: דו"צ
מטוס טייסת 253 שהשתתף בהפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007. צילום: דו"צ
מטוס טייסת 253 שהשתתף בהפצצת הכור הגרעיני בסוריה, 2007. צילום: דו"צ
נועם אמיר

נועם אמיר

כתב ערוץ 20 לענייני צבא וביטחון