No Tag To Print

קורונה
רונה רמון ז"ל, צילום פלאש 90

הותירה חלל – מתגעגעים לרונה רמון ז"ל

היום, לפני שנה, הלכה לעולמה רונה רמון ז"ל לאחר מאבק ממושך במחלה ולמעשה לאחר מאבק ממושך לחיות במלא העצמה ולא לוותר על החלומות.
יש זכרונות שנצרבים עמוק בתודעה. נדמה כאילו כל אחד זוכר איפה הוא צפה בהתרסקות מעבורת החלל "הקולומביה" ובליבה אילן רמון ז"ל. שנים בודדות לאחר מכן כולנו נאלמנו דום כששמענו על נפילתו של אסף רמון ז"ל.
זה כבר היה גדול מכדי להכיל, ועם זאת, יש אנשים שלגמרי לא מבחירה, לימדו את החברה הישראלית שיעור בהתמודדות. אנשים שהיו לפלא. בכל פעם שנשמע קולם אנו מתמלאים גאווה וענווה. כזו היא מרים פרץ המנגנת על רחשי ליבנו, כאלה הם הזוג שרה ואליעזר רוזנפלד ואיתם גם משפחות סלומון, הנקין, ליטמן, מרק, יפרח, שאער, פרנקל והרשימה עוד ארוכה. היא מקבילה לימי חיי העם הזה, שכמה טוב שהוא כזה שורד ומאמין בטוב.

רונה ז"ל עם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, צילום: פלאש 90

אי אפשר להזכיר את רונה מבלי לכתוב על אילן ז"ל השליח שלנו למעבורת "קולומביה". אפילו השמים לא היו עבורו הגבול. אילן ראה עצמו כשליח של העם היהודי והדגיש לנו היישר מהחלל, את חשיבות השמירה על המסורת היהודית והדתית תוך שהוא מוציא בזה אחר זה סממנים יהודיים מובהקים וחושף אותם מול פני תבל. מזוזה, גביע קידוש של שבת, ספר תורה קטן וגאווה יהודית אחת גדולה.
כמו אילן גם רונה ז"ל תמיד חיפשה את המשמעות הרוחנית לחיים. לאחר האסון הראשון היא ביקשה להנציח את פועלו של אילן ז"ל, להחיותו מחדש בליבה ובלב כולם. לאחר האסון השני כשלאף אחד לא היה ברור אם היא תקום מזה היא אמרה: "עדיין יש משמעות לחיי, יש לי עוד שלושה ילדים שזקוקים לי יותר מתמיד. מי חשב לעצמו שאוכל לעמוד בכאב הנורא הזה? והנה, מדי יום ביומו אני לומדת לחיות עם הכאב ולהפיק משמעות לחיים. ומה שבאמת תומך בכל התהליך הקשה הזה זאת ההמשכיות, התחושה שהם – אותם אנשים שאיבדנו, תמיד נוכחים בחיינו, עם ערכיהם ומשנתם". כבר אז החליטה רונה ז"ל כי השם "רמון" לא יצטלצל עם אנשים מוכי אסון.
וכך שוב ושוב הבליחה רונה לחיינו בשלל פרוייקטים חינוכיים מוצלחים אותם השיקה לחלל האוויר וביניהם, מכינה על שם בנה אסף ז"ל, אולימפיאדות ותחרויות בינלאומיות לחקר החלל. כמאה אלף תלמידים השתתפו בתכניות הללו בכל הארץ. רונה פעלה להקמת קרן רמון במשרד המדע ועמדה בראש התכנית החל משנת 2008 כשהיא מסבירה שאין לה עניין בבניינים של אבן, להנציח בהם את יקיריה וכי כל עניינה הוא הרוח.

וכשרונה מדברת על רוח אני נזכרת בדברים שאמרה על התקופה בה שהו יחד כל המשפחה בטקסס, ממתינים למועד שיגורה של הקולומביה שנדחה שוב ושוב ושוב. במקום מושבם לא היתה קהילה יהודית מה שהפך את ימי שישי ושבת לימים חסרי מעש ותוכן. אילן ורונה ז"ל החליטו ליצוק בהם את התוכן היהודי המתבקש והחלו לעשות קידוש וסעודות שבת וכך אמרה רונה בזמנו: "אילן הבין שהוא לא מייצג רק את מדינת ישראל אלא את כל העם היהודי בתפוצות, ומתוך החיבור הזה ומתוך היותו בן לניצולת שואה התחלנו לקדש את השבת, מעגל הזהות שלנו כמשפחה התפתח והתרחב וכבר לא הרגשנו רק ישראלים אלא יהודים. הקפדנו לקדש את השבת, להדליק נרות להתקבץ סביב שולחן ולחגוג את החגים. אותם חגים
ואותה מסורת ששמרה על העם היהודי מזה 5,000 שנה".
לפני קצת יותר משנה רונה השתתפה בטקס פתיחת שדה התעופה רמון. את הטקס הקדימו כיוון שרונה כבר היתה חולה במצב מתקדם. בראשית הטקס, עם הסרת הלוט רונה מברכת את ברכת "שהחיינו" ולאחר מכן מספרת כמה שזה גרם לה להתרוממות נפש.

צילום: פלאש 90

ולפתע, לפני כשנה המדינה הוכתה בהלם נוסף. הלב החי ומבקש האמת הזה נדם. רונה הלכה לעולמה כאשר היא מותירה אחריה הורים ושלושה ילדים, טל, יפתח, נעה וצוואה לא קלה לעיכול, לשרוף את גופתה. לאחר ההלם הראשונים פנו רבנים ואישי ציבור למשפחה לשקול שוב את הדבר ואילו המשפחה החליטה לדבוק בצוואתה האחרונה של רונה ז"ל. במהלך הימים עד לביצוע הצוואה חשף הרב זמיר כהן העומד בראש ארגון "הידברות" כי רונה ביקשה בעבר לפגוש אותו ובשיחה הארוכה שקיימו היא שאלה שאלות רבות על הישארות הנפש: "רונה ביקשה לדעת האם לפי ההלכה יש חיים אחר המוות והאם יש הישארות של הנפש. כלומר, האם הנפטרים רואים מה שנעשה איתנו כאן. רונה בדקה את העניין גם במחקרים מדעיים כיוון שהיתה סבורה שאכן יש הישארות של הנפש כפי שמוזכר בגמרא". מסיים הרב זמיר כהן ומוסיף כי ברור לו, לאור השיחה איתה, שאילו רונה ז"ל היתה יכולה להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור בה מהחלטתה היא היתה עושה זאת.

צילום: פלאש 90

באחד הראיונות שנערכו עימה בעבר היא אומרת את המילים המצמררות שיהיו אקורד הסיום של חייה ומותה: "ביקשתי מהמטופלת שלי לצייר את עוף החול, והציור המדהים הזה מלווה אותי בהרצאותיי. בחרתי בעוף החול מתוך רצון להזדהות עם הציפור המיתולוגית הקסומה הזאת, שכתוצאה ממשבר חיים או מסיום של מעגלי חיים מעלה את עצמה באש, מטהרת את עצמה, ומתוך האפר עולה וצומחת ציפור קסומה וחדשה, פורשת כנפיים ועפה למחוזות אחרים. וזה הסיפור שלי מתוך האפר והעפר אנחנו צומחים". היא מסיימת את הנאום המצמרר.
שנה אחרי ומשפחת רמון מתנערת ממש כמו עוף החול וממשיכה להגשים חלומות כפי שלימדה אותם אמא.
לעילוי נשמת רונה (רונית) בת ישראל וגילה.
יהי זכרה ברוך.

It is not Android