2:59 23/10/2017
מבזקים
דף הבית > אשת חיל > "האתרוג ומה שהוא מייצג, זקוק לערבה במארג האנושי"

"האתרוג ומה שהוא מייצג, זקוק לערבה במארג האנושי"

האתרוג צריך את הערבה לצידו, וזה לא רק כמשל על הגוונים השונים בעם ישראל ואיך כל זה קשור לערב חג בבית חב"ד ארגנטינה? חיה טוויל-טסלר, שליחת חב"ד בארגנטינה, בטור אישי ומיוחד לקראת חג סוכות

דקה אחרי שהסתיים יום הכיפורים, כבר עברנו לאתגר הבא – חג הסוכות. למען האמת, בבית חב"ד בצפון ארגנטינה ההיערכות צריכה להתחיל הרבה קודם כדי להשיג ארבעת המינים כשרים. משלוח שיוצא מארץ הקודש ועובר דרך בואנוס איירס, הבירה, שנמצאת, מרחק עשרים שעות נסיעה מאיתנו. כשהפרויקט יוכתר בהצלחה, נתפנה ליישם החלטות טובות ולהכיל בסוכה ובלב, גם בחג הזה, את הצבעוניות של פסיפס האנשים.

בניית סוכה בבית חב"ד ארגנטינה. צילום: חיה טוויל-טסלר
בניית סוכה בבית חב"ד ארגנטינה. צילום: חיה טוויל-טסלר

את השיעור – איך עושים את זה באהבה, קיבלתי במהלך חג הסוכות הראשון בשליחות שלנו בארגנטינה לפני 13 שנים. בעצם, הסיפור התחיל לפני למעלה משלושים ושש שנים – כשהייתי עדיין בשלבי תכנון, אם בכלל.

באותה התקופה, אמא שלי, התחילה להכיר את ההשקפה החסידית. היא מצאה את עצמה מתארחת בסוכה של משפחת דונין, משפחה חמה ולבבית שבאמצע שכונת "רמות רמז" שהיוותה סוג של קונטרה ל"חיפה האדומה" של אותם ימים.

הרב ראובן ורבקה דונין ע"ה היו טיפוסים ייחודיים. הוא, "הטרקטוריסט של הרבי", דמות מיוחדת שראויה לכמה טורים לעצמה. 'רובן' כך התעקש שיכנו אותו, אדם חד -לשון ובעל כריזמה מופלאה. רבקה רעייתו, זכורה לי כאישה לבבית ובעלת קסם אנושי שלא יכלת שלא להידבק אליה, וממנה.

הרב ראובן הביא את הפרוש החסידי על האתרוג, הלולב, ההדס והערבה. הוא הקביל את הטעם והריח של ארבעת המינים, לחלקי העם השונים, המלאים יותר או פחות מעשים טובים ותורה והמסקנה המתבקשת – "השלם, גדול מסך חלקיו".

הוא הסביר שכשם שרק כאשר כל ארבעת המינים חבוקים ומאוחדים, אפשר לגשת לבורא ולקיים את המצווה, כך גם בחברה האנושית. האתרוג ומה שהוא מייצג, זקוק ל"ערבה" במארג האנושי.

שלוחי חב"ד בארגנטינה, משפחת טוויל, עם ארבעת המינים הכשרים. צילום: חיה טוויל טסלר
שלוחי חב"ד בארגנטינה, משפחת טוויל, עם ארבעת המינים הכשרים. צילום: חיה טוויל טסלר

אמי, שהקשיבה מרותקת, גילתה עולמות חדשים. מאז ומתמיד היא הכירה את המצווה אבל הפרשנות הזו הייתה חדשה לה. בעדינות היא ניסתה לדייק, ולהסביר לרב שהוא בוודאי מתכוון שהערבה צריכה את האתרוג כי הרי הערבה, בלי ריח וללא טעם, איזה ערך יש לה מצד עצמה.

ראובן, בדרכו הייחודית, הסביר לה ש"האתרוג ללא הערבה פשוט לא שווה כלום" (מי שזכה להכיר אותו, כבר יכול לדמיין את הטון), ומי אנחנו שנמדוד את כמות המעשים הטובים של הזולת?!

זו נשמעה לה פרשנות חביבה, אבל היא עדיין נשארה בדעתה, שתכל'ס, האתרוג הוא החשוב ומרכז הסיפור. חלפו שנים מהשיעור – עד שהבנו על בשרינו עד כמה האתרוג והערבה זקוקים זה לזו וזו לזה.

בערב החג לפני שלוש עשרה שנה, הגיע לסלטה משלוח של ארבעת המינים. הסט שהגיע מדרך ארוכה הכיל אתרוג יפהפה וערבות יבשות, ללא עלים. מה שאומר, שאי אפשר היה לברך על ארבעת המינים ובטח שלא לזכות אחרים, עד שהגיעו ערבות טריות חדשות, בחול המועד.
כשהתקשרתי לספר מחוויות החג, (טרם עידן הווטסאפ) "נפל האסימון" לאמא שלי, מהי הכוונה בכך שהאתרוג צריך את הערבה, ולא רק כמשל על סוגי היהודים בעם ישראל, לימוד שחווינו מתוך תחושת החמצה.

סוכות בבית חב"ד ארגנטינה. צילום: חיה טוויל-טסלר
"וילכו מחיל אל חיל" מוצאי יוה"כ והכנה לסוכות בבית חב"ד ארגנטינה. צילום: חיה טוויל-טסלר

מאז כבר נמצאו כל מיני פתרונות יצירתיים ב"ה, ויש לנו ערבות כשרות עד סוף החג, אבל, אני ממשיכה לזכור עד כמה כולנו זקוקים לכל יהודי, לא משנה מיהו, איך הוא נראה, והאם הריח שנודף ממנו הוא של "אתרוג" או סתם של "ערבה יבשה ובלויה" וביננו, לי, שרגישה לריחות, זה בהחלט אתגר.

אז בחג הקרוב אתפלל ואתכוון, שיהיו לי הענווה והכוחות הנחוצים, בין כל הבישולים ומגוון ההכנות, להמשיך לאגוד ולהתאגד עם יהודים בכל מיני צבעים וסגנונות, כדי לברך ולהתברך בחג הסוכות הבעל"ט ובשנה הקרובה.

בית חב"ד ארגנטינה. צילום: חיה טוויל-טסלר
בית חב"ד ארגנטינה. צילום: חיה טוויל-טסלר
בית חב"ד ארגנטינה. צילום: חיה טוויל-טסלר
בית חב"ד ארגנטינה. צילום: חיה טוויל-טסלר

 

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

מניח תפילין

לוויה בשמחת תורה

חיה טוויל טסלר, שליחת חב"ד בארגנטינה, על שמחת התורה שעברה עליה ועל משפחתה, הכרת הטוב, והקשר לפרשת השבוע - פרשת נח