אינדקס גליקמי

לצורך העניין, נביט במושג אינדקס גליקמי: זוהי שיטה אשר מדרגת את המזונות לפי השפעתם על רמת הסוכר בדם. נקודת ההשוואה היא גלוקוז (חד סוכר אשר יחד עם פרוקטוז מרכיב את הסוכר הלבן אשר נקרא גם סוכרוז) וערכו שווה ל100. ככל שהערך הגליקמי נמוך יותר (או נמוך מ55 בהשוואה לגלוקוז) כך אותו המזון מעלה את רמת הסוכר בדם באופן הדרגתי יותר ולהפך, מזון עם ערך גליקמי גבוה וקרוב יותר לגלוקוז, מעלה את רמת הסוכר בדם באופן חד ובעקבות זאת גורם גם לעליה חדה של אינסולין, בעקבותיה תצנח רמת הסוכר בדם במהירות, מה שיגרור אחריו תחושת רעב ורצון לצרוך עוד מאותו מזון.

לדוגמא הערך הגליקמי של רוב סוגי הקטניות נמוך מ55, בעוד הערך הגליקמי של לחם לבן, וגם של לחם מקמח מלא הוא מעל 70.

מצד שני ביום יום רובנו משלבים מזונות שונים ולא אוכלים אותם בנפרד- למשל לרוב נאכל לחם בשילוב עם גבינה או ממרח אחר מה שמיד מוריד את הערך הגליקמי של הארוחה כולה, ולכן האינדקס הגליקמי כמובן לא יכול להוות תשובה מספקת לכלל האנשים, אך שאלו את עצמכם האם כאשר אתם אוכלים פרוסת חלה, אתם יכולים להפסיק לאחר פרוסה אחת? או שיש צורך להמשיך ולאכול עוד ועוד ממנה?

תזונה מותאמת אישית

כיום ידוע שכל גוף מגיב באופן שונה למאכלים שונים, והתזונה הנכונה היא תזונה מותאמת אישית. לדוגמא באדם מסוים אכילת תפוח יכולה להשפיע על עליית הסוכר בדם במהירות, ביחס לאדם אחר אצלו תעלה רמת הסוכר בדם באופן מתון יותר. בהתאם לכך אדם מסוים יחוש שהרעב דווקא עלה, וירגיש צורך להמשיך לאכול, בעוד אדם אחר ירגיש תחושת שובע. אין ויכוח על כך שתפוח הוא מזון בריא יחסית, ובכל זאת לאנשים מסוימים יהיה מומלץ יותר ולאחרים פחות.

ובכל זאת כמה אנשים אתם מכירים שלא יכולים להסתפק בתפוח אחד ורוצים עוד ועוד תפוחים? רוב האנשים, וגם אותו אחד שהרגיש שתחושת הרעב שלו גוברת בעקבות אותו התפוח, כנראה ישביע את רעבונו במאכל אחר. בניגוד לדעה הרווחת שלחם הוא משביע, רבים האנשים שיזדקקו לכמות גדולה ממנו על מנת להרגיש תחושת שובע.  אם אתם הטיפוסים שלא יכולים להניח את החלה בצד לאחר פרוסה אחת, כנראה שיטיב איתכם להמנע ממנה לחלוטין.

גמילה מפחמימות ממכרות

האפקט הממכר של סוכר ופחמימות נובע בעיקר מכך שהם גורמים בזמן אכילתם להפרשה של דופאמין במוח. הדופאמין הוא נוירוטרנסמיטור אשר משרה עלינו תחושת רוגע ושימחה, ולכן כאשר הוא מופרש יש לנו נטייה להמשיך באותה הפעולה הגורמת להפרשתו, ומכאן נובעת ההתמכרות. ישנם חומרים נוספים שגורמים להפרשתו כגון עישון, אלכוהול ואף קוקאין, אשר ידועים כבר שנים כחומרים ממכרים.

בעוד שפחמימות וסוכר עדיין לא הוכרו כחומר ממכר על ידי רשויות הבריאות, ישנן הוכחות לכך שדיאטות דלות בסוכר ופחמימות פשוטות עשויות לשפר מדדי סוכרת ואף לעצור את התקדמותה במידה ומתחילים בהם בזמן מאחר וזוהי מחלה פרוגרסיבית. קיימים מצבים בהם למרות שרמת הסוכר גבוהה, הנבדק איננו מאובחן כחולה ממשי, אלא במצב של טרום המחלה – מצב שבו רופאים רבים לא יפנו את תשומת לבו לכך, ולא יתחילו בטיפול מתאים.  כידוע אנשים הסובלים מעודף משקל, גם כאלו המוגדרים בריאים, יפתחו בשלב זה או אחר תסמינים של התסמונת המטבולית ביניהם סוכרת, יתר לחץ דם, גאוט וכו' כאשר דווקא השלב טרום המחלה הוא השלב הקריטי לביצוע שינוי תזונתי.

בניגוד לאלכוהול וסיגריות, מזון איננו דבר שניתן להימנע ממנו לחלוטין, וכן חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת הכוללת את כל אבות המזון, ולכן במידה ואתם אכן מרגישים שאתם מכורים לסוכר ופחמימות חשוב לפנות לאיש מקצוע שיסייע לכם לבנות תפריט מותאם לכם, ובשילוב טיפול תומך אשר תקבלו במכון תוכלו לעשות זאת בקלות רבה יותר.

הטיפול של מטפל בדחף לסוכר, ועל כן משפיע גם על הדחף לאותן פשוטות להן הגוף מגיב כפי שהוא מגיב לסוכר. אנשים רבים המגיעים לטיפול יוצאים ממנו עם תחושה של אדישות וירידה בדחף לאכילת סוכר ופחמימות, והתפריטים שאנו נותנים ללקוחות כוללים בריאות כגון דגנים מלאים וקטניות, ומאפשרים להמשיך בתזונה לאורך זמן ובקלות.

במכון אברהמסון מטפלים בדחף לאכילת "סוכר ופחמימותעם תפריט תזונה מאוזן מזה למעלה מעשור.

נכתב על ידי ענת קאופמן דיאטנית קלינית (Bs.c RD) של מכון אברהמסון גמילה מסוכר ופחמימות.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.