ראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

אני לא יודע מה יש לחוקרים בתיק 4000 על נתניהו ועל אלוביץ, או על קמיר ועל חפץ. ברור לי שהחשדות נגדם חמורים וצריכים להדאיג כל אזרח, אבל גם אם נתניהו יודח בשל כתב אישום על שחיתות, שוחד, מרמה והפרת אמונים – הליכה לבחירות עלולה לגרום פה לפספוס אדיר.

מפרשת בזק אנו למדים איך באמת עובדת כאן מערכת המשפט. כבר שבוע עבר מאז למדנו על ההצעה של היועץ האסטרטגי לשופטת שמנהלת תיק מוכר לציבור להטות בו דין בתמורה למינוי. איך שפטה, מה נתנה בתמורה, מי יזם את ההצעה – הכול נותר לוט בערפל. אבל משהו בתמימות, באמון במערכת הצדק הישראלית נסדק. יכול להיות שככה מוכרעים פסקי דין?

אם לא די בכך, השבוע נחשפה שערוריית המסרונים. בתחילה, כפי שחשף דורון הרמן, נראה היה כי חוקר הרשות לניירות ערך ושופטת המעצרים מתאמים מעצרים. אתמול, עם חשיפת ההתכתבות כולה, נדמה היה שהטובים והרעים שוב התהפכו. השופטת בכלל ניסתה לצמצם את מעצרי החשודים בפרשה, החוקר ניסה לרסן את דרישות המשטרה שהייתה נחושה לעשות הכול כדי לגייס עדי מדינה.

שופטת, מסרונים, חוקר, פוזננסקים, רשות לניירות ערך
פוזננסקי וההתכתבות. צילום מסך: חדשות 10

 

היום נציב תלונות הציבור בפרקליטות המדינה עשה סדר בפרשה, אך לא הותיר מהחקירה אבן על אבן. מסתבר כי השופטת פוזננסקי כ"ץ בכלל יצאה לשנת שבתון, אך בהמלצת החוקר עו"ד עדן שחם שביט השאירה לעצמה את המעורבות בתיק הזה בלבד. לא פלא שהיא צריכה להתאמץ כדי להראות מופתעת.

מתחת לפני השטח אי אפשר שלא לתהות אם בתיק כל כך חשוף לעיני הציבור, שמסוקר מדי יום וזוכה למעקב צמוד ההתנהלות גובלת בטירוף מערכות, מה קורה לחשודים שלא רואים אור יום, תרתי משמע? מדי ערב קיבלו את ליטרת הבשר שלהם, ציטוטים מלב חדרי החקירות בחסות משטרת ישראל.

באולפן שישי "החמיאה" רינת מצליח למשטרה, כשהביעה שביעות רצון מכך שפרשת בזק לא נחקרת עוד אצל הרשות לניירות ערך, אלא במשטרה, וכעת המידע יגיע לעיתונאים. במידה שהתיק קורס והחשודים כולם משוחררים לחופשי, איזו זכות חפות תעמוד להם? כשהמשטרה היא גם גוף אכיפת ושמירת החוק וגם מערך הדוברות, שמם הטוב של החשודים (שלא הואשמו, שלא הורשעו) מוכתם לעד.

הציבור איבד אמון במערכת המשפט. נשיא העליון אסתר חיות. צילום: פלאש 90

 

עוד מערכת אחת שהאמון הציבורי בה בוודאי יקרוס אחרי הפרשה הזו היא התקשורת, שגם ככה נחבטה לאורך החודשים האחרונים. כפי שנתניהו לכלך את ידיו בתיקי 2000 ו-4000, כך גם כלי התקשורת. כולם נהנו לפרסם את פרטי העסקה האפילה, הבזויה, לפיה נתניהו הורה לפילבר להעניק הקלות רגולטוריות במיזוג בזק עם 'יס'. התמורה? סיקור אוהד בפורטל "וואלה". גלעד צוויק, מאתר 'מידה', הלך ובדק את אתר האינטרנט בתקופה המדוברת. וואלה, לא סיקור חיובי לנתניהו ולא נעליים.

אחרי שכל זה ייגמר, מישהו יצטרך לנקות את הבלגן שיישאר מחקירות נתניהו. אחרי שמערכת המשפט נחשפה בערוותה, משטרת ישראל זוהמה והתקשורת הפכה מוטה מתמיד, פוליטיקה חדשה לא תספיק כאן. דרוש ניקוי אורוות.



:עוד באותו נושא