כשהלן נולדה היא לא עברה רק את בדיקות השמיעה שכל תינוק בן יומו עובר, כבר בימיו הראשונים האחות הייתה מגיעה לבדוק אותה שלוש פעמים ביום והייתה חוזרת "אני אחזור שוב מאוחר יותר" בפרצוף מודאג.

בבוקר בו לירון והלן היו צריכות להשתחרר הבייתה מבית החולים, הלן נשלחה לבדיקת שמיעה מסוג bera, שהיא בדיקה להערכת סף שמיעה תוך בחינת תגובת גזע המוח לגירוי קולי. לירון המתינה בעת הבדיקה, כשהלן הייתה מחוברת לאלקטרודות ומכשירים, כשבסיומה הרופאה אמרה "טוב, נראה שהיא לא שומעת.. היא לא מגיבה, לא שומעת".

לירון בן סעדון, אמה של הלן מספרת: "עברנו חודשים מותחי עצבים, בדיקות חוזרות ונשנות בסורוקה ובשניידר. בחופשת הלידה, כשהיינו לבד, אני והיא, הייתי עושה לה מבחנים: הייתי מוחאת כף בהפתעה, טורקת דלת, עושה קולות משונים, מנסה לראות אם היא תסתובב אלי, אם היא תיבהל, אם תניד עפעף כשמשהו נופל בחזקה על הרצפה, אם אינסטנקטיבית תקפוץ כאשר ישמע צליל חזק בהפתעה מתוך השקט. ניסיתי לבחון אם היא שומעת אותי, או בכלל, וכלום לא קרה."

לאחר חצי שנה של ניסיונות, תפילות והמון תקווה, בלי ניתוח, בלי טיפול תרופתי, בלי מכשור ואבזור, הלן החלה לשמוע. לירון מספרת בשמחה: "בעזרת התרופה החזקה והטבעית ביותר עלי אדמות-האמונה, הילדה שלי שומעת. אני מפילה מכסה של סיר והיא נבהלת,אני שרה ומוחאת כפיים והיא רוקדת,אני קוראת לה והיא מסתובבת אלי!"

לסיום הוסיפה: "חשוב לי שתאמינו בניסים, כי אין דבר יותר חזק מהאמונה".

וזה הוא נס החנוכה של הלן.

סיון חילאי

סיון חילאי