בעוד המאבק בתופעת המסתננים נמצא במרכז השיח הציבורי, מסתבר שתופעה חמורה יותר מתרחשת בשנים האחרונות מתחת לרדאר. מהגרים גויים מאתיופיה מובאים לישראל באלפים, כל זאת ביוזמת חברי מפלגת השלטון ובביצוע הממשלה, ואין פוצה פה מחשש להיחשד כגזען. היום (א') צפויים השרים לאשר בישיבת הממשלה את הבאתם של אלפי "ממתינים" נוספים, לבקשת ראש הממשלה שנכנע ללחץ הארגונים השונים.

עדות שליח הסוכנות היהודית לאתיופיה ב-2008: "רובם המכריע של העולים היו נוצרים". צילום מתוך ספרו של אורי קונפורטי "ציונות, הפוך על הפוך: סיפור הבאתם של בני הפלאשמורה לישראל"

כבר בשנת 2009 הכריזה רשמית הסוכנות היהודית, האמונה בהוראת הממשלה על הבאתם ארצה, כי לא נותר אף יהודי באתיופיה. אלא שהיא מסבירה כיום כי "הממשלה הטילה על הסוכנות לדאוג להבאתם ארצה של בני הפלאשמורה [קהילה באתיופיה שעל פי השערות הייתה יהודית והתנצרה במאה ה-19 – א"ר] שכניסתם אושרה ע"פ חוק הכניסה לישראל, מטעמים הומניטריים ושל איחוד משפחות, בהתאם להחלטת הממשלה בעניינם". כן, קראתם נכון, "טעמים הומניטריים".

"טעמים הומנטיריים". נתינים מאתיופיה שהובאו ארצה במימון שגרירות הכנסייה הבינלאומית בירושלים, יוני 2017. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 

במשרד הפנים מסבירים כי "בני הפלאשמורה אינם זכאים לעלות לישראל על פי חוק השבות", שכן חוק השבות מתיר כניסה של יהודים או מי שהוא מזרע ישראל בלבד, ולכן "הגעתם או כניסתם ארצה היא סוגיה יוצאת דופן המצריכה החלטות ממשלה", זאת על פי חוק הכניסה. כך, במשך 15 השנים האחרונות, התקבלו לא פחות מ-8 החלטות ממשלה שונות על הבאת עולים או מהגרים מאתיופיה לישראל. החלטות שסותרות בזו-אחר-זו את קודמתן, כאשר בכל אחת מהן נקבע כי מדובר ב"שארית הנותרים" ונוסח הגדרת האוכלוסייה בהן משתנה מאחת לבאה אחריה. בכל פעם מובטח שעכשיו זה לתמיד. רק עוד את "האחרונים במחנות", שברור לכל שאינם יהודים ושאין להם סוף. כך למשל, בהחלטת הממשלה מנובמבר 2010 נכתב כי "בתום הבאתם של אחרוני הרשומים ב'פנקס הממתינים בגונדר' כפי שעודכן בשנת 2010 שיעמדו בתנאים על פי החלטה זו, לא תבוא כל דרישה להבאת קבוצות נוספות מאתיופיה".

דוגמאות לסעיפים בהחלטות הממשלה המבטיחים את סיום ההבאה המאורגנת וסגירת המחנות באתיופיה

 

הסעיפים נכתבים והשיירה עוברת. שגרירת אתיופיה בישראל, נוצריה גמורה לכל דבר ונטולת קשרי משפחה לבעלי זיקה כלשהי ליהדות, צחקה פעם ואמרה כי עפ"י קריטריוני ממשלת ישראל, אפילו היא יכולה לקבל אזרחות , יחד עם כל 102 מיליון אזרחי אתיופיה – יכולים לקבל אזרחות ומעמד עולה בישראל.

ההחלטה האחרונה, שהתקבלה באוגוסט 2016 ועברה בנוכחותם של שלושה שרים בלבד, הגדירה את הממתינים במחנות המעבר כ"בני קהילות". לא יהודים ולא נעליים.

חשוב להדגיש כי על פי ההלכה היהודית, יהודי שהתנצר, התאסלם או המיר את דתו לכל דת אחרת – עדיין נשאר יהודי. מבחינה הלכתית, יהודי אינו יכול לצאת מהיהדות. על כן, פסק הרב עובדיה יוסף ב-1973, כי בני קהילת הפלאשמורה שהתנצרה במאה ה-19 הם יהודים. אמנם, שלא כמו קהילת "בית ישראל" ששמרה על המסורת היהודית ועלתה קודם לכן – הם נדרשים לעבור גיור לחומרה, זאת בשל ההנחה המובנת-מאליה שהקהילה התבוללה במשך השנים בעקבות התנצרותה, ולא כולם בעלי אם יהודיה, כהלכה. אך לאחר הגיור המקל, הם הוכרו כיהודים לכל דבר בקרב הרבנות הראשית.

אלא שבעניינם של המהגרים הנוכחיים, מבהירה הרבנות הראשית כי הם חסרי זיקה ליהדות ולכן גיור לחומרא (כלומר גיור מקל), לא רלוונטי לגביהם ואם ירצו להיות יהודים – על כל אחד בנפרד לעבור גיור מלא. "הם לא יהודים ואין מי שאומר שהם יהודים. אין ויכוח על זה. הם קרובי משפחתם של קרובי משפחות. אם הם היו יהודים הם היו זכאים על פי חוק השבות ולא היו צריכים החלטות ממשלה".

גם אם יבחרו השרים להביאם בכל מקרה, בתקווה שיהיו מעוניינים אי פעם להתגייר, מסבירה הרבנות כי גיור שיוצב בסופו "פרס" האזרחות  – יהיה למעשה גיור פסול. "אנחנו לא מוכנים להתנות את האזרחות שלהם בגיור, מכיוון שזהו לא גיור כנה. אם הגיור מביא לאזרחות, אז זה לא גיור. אז אדם מתגייר בשביל אזרחות, לא בגלל שהוא רוצה להיות יהודי – זה גיור פסול. זה חלק בסיסי בהלכות גיור. אין הבדל בין המגיעים מרוסיה למגיעים באתיופיה", לשון הרבנות. גם למשרד רה"מ האמון על החלטות הממשלה, הודיע הרב הראשי: "אי אפשר לגייר את מי שחייבתם אותו להתגייר בגלל שאתם נותנים לו אזרחות".

אולם אם השרים מעוניינים כ"כ לפעול כמיסיונרים ולהרחיב את מעגל "הבית היהודי", תמוה מדוע לא בחרו בדרך הקלה יותר ובמקום לייבא גויים מבחוץ, יפעלו לגיורם של אלפי המסתננים מאפריקה, גיאורגיה ומולדובה שכבר חיים בישראל.

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20