ביום שאחרי פרסום מסקנות דו"ח מבקר המדינה על מבצע 'צוק איתן', נשאלת השאלה האם באמת ישראל פספסה הזדמנות חד פעמית למוטט את שלטון החמאס? על פי המבקר, לקבינט לא היה על השולחן מידע משמעותי למיטוט הארגון ואחת הסברות הן שבגלל חוסר המידע וההבנה כי כניסה לעומק עזה תוביל למספר גדול של אבידות, ישראל נמנעה מעימות חזיתי מול ראשי ארגון הטרור ופספסה הזדמנות למוטט אותו.

הפצצת צה"ל ברצועת עזה, מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס
הפצצת צה"ל ברצועת עזה, מבצע צוק איתן. צילום: רויטרס

 

פרופ' בועז גנור, מנכ"ל ומייסד המכון למדיניות נגד טרור (ICT) ודיקן בית ספר לאודר בבינתחומי הרצליה, סבור כי ישראל יכלה לנהל את מבצע "צוק איתן" באופן שבו הייתה משיגה הרתעה תוך זמן קצר יותר. "לו היו מבינים הקברניטים הישראלים את אופייה של הלחימה כבר בימיה הראשונים, לו הייתה מציגה ההנהגה בפני צה"ל יעד ברור של הבסת חמאס, ולו הייתה מאמצת ישראל מדינית תוקפנית יותר שבה צה"ל יותר פרו-אקטיבי ופחות ריאקציונרי, ניתן להניח כי אפשר היה להשיג תוצאות מהירות וטובות יותר עבור ישראל", אומר פרופ' גנור לערוץ 20.

לדבריו, "תבוסה צבאית מוחלטת של חמאס לאו דווקא מחייבת כיבוש מלא של רצועת עזה, ובטח שאינה מחייבת נוכחות ארוכת-טווח של צה"ל ברצועה תוך שהוא נאלץ לנהל את חיי התושבים הפלסטינים. תבוסה שכזו גם לא הייתה בהכרח מובילה לאנרכיה או יוצרת וואקום שהיה מתמלא בידי גורמים קיצוניים כגון דאע"ש, כפי שרבים בישראל חששו שיקרה".

בועז גנור. צילום: גבריאל בהרליה
פרופ' בועז גנור. צילום: גבריאל בהרליה

 

"צה"ל יזם תדרוכים לחברי הקבינט אבל אלו לא באו"

מנגד, אומר האלוף במילואים ישראל זיו, כי המבקר טעה בניתוח היחסים בין צה"ל לבין הקבינט ויצא להגנתו של הרמטכ"ל המבוקר בני גנץ. "לבוא ולהגיד שגנץ לא עדכן את הקבינט ובכך להשליך עליו אחריות של מי שהסתיר, זה ניתוח מוטעה של המבקר", אומר זיו לערוץ 20. "הקבינט קיבל את המידע ויכול היה לבחור להעמיק בו. במקום זה, חברי הקבינט התעלמו מהמידע. אני יכול לומר לך שאני שוחחתי עם בני גנץ ונדהמתי לגלות שצה"ל יזם תדרוכים לחברי הקבינט אבל אלו לא באו", אומר האלוף זיו.

לא באו לתדרוכים. ישיבת חברי הקבינט במהלך המבצע. צילום: חיים צח, לע"מ
לא באו לתדרוכים. ישיבת חברי הקבינט במהלך המבצע. צילום: חיים צח, לע"מ
נועם אמיר

נועם אמיר

כתב ערוץ 20 לענייני צבא וביטחון