ראש ממשלת בלגיה שארל מישל הודיע אמש (שלישי) על התפטרותו מהתפקיד והותיר את בלגיה בחוסר ודאות פוליטי. ההתפטרות – ימים אחדים אחרי שבבלגיה התקיימו הפגנות סוערות של גורמי ימין נגד הסכם ההגירה, שזכה לכינוי "הסכם מרקש".

מישל הגיש את התפטרותו למלך הבלגי פיליפ, שבתורו ביקש מראש הממשלה להחזיק בתפקיד עד הבחירות במדינה במאי, ולא להקדים אותן לחודש הבא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם רה"מ בלגיה שארל מישל, בעת ביקורו בארץ. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

בתחילת השבוע השתתפו אלפים בהפגנות בבריסל. המפגינים מחו נגד החתימה על הסכם ההגירה שלדעתם יביא להחמרת משבר ההגירה – סוגייה בוערת על שולחנן של מדינות האיחוד. על הסכם מרקש היו אמורות להיות חתומות כל המדינות החברות באו"ם, אך בפועל חתמו עליו רק 164.

בעקבות הלחץ של מפלגות הימין בקואליציה בחר מישל לדבוק בחתימה על ההסכם והקים ממשלת מיעוט. כעת הוא החליט לוותר על ההנהגה וללכת לבחירות.

בשבוע שעבר פרשה ארצות הברית מן ההסכם. גם מדינות אחרות החברות באיחוד כגון הונגריה, אוסטריה, איטליה ופולין – דחו את ההסכם, כשהכוונה מאחוריי המהלך היא לייצר מדיניות קשוחה יותר כלפי כניסת מהגרים ופליטים לגבולותיהם.

גם ישראל בחרה שלא לחתום על האמנה השנויה במחלוקת. בחודש שעבר הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הוריתי למשרד החוץ להודיע שישראל לא תשתתף ולא תחתום על הסכם ההגירה, אנחנו מחויבים לשמור על הגבולות שלנו נגד מסתננים בלתי חוקיים".

ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי. צילום: רויטרס

הודעתו של שארל מישל מצטרפת לשורה של מהלכים בתקופה האחרונה באירופה שמאותתים על התהוותו של משבר מנהיגות. באנגליה למשל, עומד המשך דרכה של ממשלתה של תרזה מיי בסימן שאלה בעקבות הקשיים להגיע להחלטה על הסכם הברקזיט. בשבוע עשבא הודיעה מיי כי היא לא מתכוונת להתמודד שוב על ראשות הממשלה בבחירות הבאות.

גם בגרמניה הקנצלרית אנגלה מרקל פרשה מראשות "הנוצרים הדמוקרטים" והודיעה כי לא תשוב להתמודד על הנהגת המדינה. כעת מתקיים במדינה מצב בו המפלגה שמנהיגה את המדינה אינה מנוהלת על ידי הקנצלרית.

'האפודים הצהובים' בהפגנה. צילום: רויטרס

בשוודיה מתמודדת המערכת הפוליטית עם משבר מתמשך בעקבות התחזקות מפלגת הימין "השוודים הדמוקרטים". מאז הבחירות בספטמבר לא הצליח הפרלמנט השוודי למנות ראש ממשלה, ולמעשה המדינה מתפקדת ללא ממשלה נבחרת מזה למעלה משלושה חודשים.

ההצלחה של מחאת "האפודים הצהובים" בצרפת בשבועות האחרונים מעמידה בסימן שאלה גם את המשך הכהונה של הנשיא עמנואל מקרון.  כך למעשה, נוצר מצב בו המדינות הדומיננטיות ביותר באיחוד נמצאות במצב של חוסר יציבות מנהיגותי.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. צילום: רויטרס

לטלטלות שעוברת אירופה אין הסבר אחד ויחיד והן מונעות מגורמים ותהליכים שונים. ביניהם כאמור חוסר היכולת להתמודד עם משבר ההגירה, אך גם שינויים כלכליים, ושאלות של זהות לאומית וזהות דתית ואתנית. במאי הקרוב יתקיימו הבחירות לפרלמנט האירופי וייתכן שהרבה שינויים שעוברים כעת על היבשת ברמת המדינות יבואו לידי ביטוי במנהיגות האיחוד האירופי עצמו.



עדי דניאל

עדי דניאל

עורכת חדשות באתר ערוץ 20