**

את "יום הפלאפל" דוגו לייטנר חוגג מדי שנה מאז שניצל מאושוויץ – בירקנאו.

אך נחזור רגע להתחלה. דוגו או בשמו אברהם דוד לייטנר יוצא מבירקנאו ב-18 לינואר 1945 לצעדת המוות. שישים אלף איש יוצאים איתו כאשר רק כ-20 אלף מהם שורדים. במשך שלושה ימים הם הולכים בשלג המקפיא עד הברכיים ללא אוכל ושתיה, וכמעט ללא בגדים. המטרה ברורה, חיסול יושבי המחנות לקראת סוף המלחמה. דוגו מספר: "אני הייתי חצי גוש קרח, אף פעם לא בכיתי בבירקנאו אבל אחרי שלושה ימים נוראיים כאלו שכולם נופלים מתים סביבך, אני פתאום נרדם וחולם על הבית ואני בוכה בכי מר.

אני נזכר איך אמא היתה מכינה לי אוכל, ושולחת אותי לתלמוד תורה, ואני לא אהבתי ללכת, אז אמא הייתה מספרת על ארץ ישראל ועל ירושלים ועל כל הטוב שיהיה לנו שם. בישראל אמרה, "לחמניות גדלות על העצים".

ואמא אומרת לי, דוביד'ל אם אתה רק תהיה רעב, תוריד לחמניה מהעץ, ואני בוכה ואומר לה אמא תני לי רק בילקלאך (לחמניה) אחת. ואמא חוזרת ואומרת, "לא דוביד'ל רק בירושלים, בארץ ישראל".

לאחר החלום דוגו מתעורר וממשיך לצעוד ולצעוד עד שהוא מגיע בחסדי שמים לארץ ישראל. כאן בארץ דוגו עובר באחד הימים ליד דוכן פלאפל ולפתע הוא שומע את קולה של אמא שאומרת לו, דוביד'ל, אתה זוכר את הבילקאלך שסיפרתי לך עליהן? אז כאן בישראל קוראים לזה פלאפל.

וכך התחיל "מבצע דוגו", כאשר מדי שנה, ב-18 לינואר דוגו אוכל פלאפל וחוגג את הניצחון. בשנים הראשונות דוגו נסע מביתו בניר גלים, לעיר רחובות עם אשתו ואח"כ עם ילדיו ונכדיו, כדי לאכול פלאפל, ואילו בשנים האחרונות, בית העדות בניר גלים החליט לשתף את הציבור במנהג של דוגו.

טוב, לא צריך הרבה כדי לשכנע ישראלים לאכול פלאפל, וכך התמלא דף הפייסבוק של בית העדות בתמונות של אוכלי פלאפל מבסוטים למיניהם שחוגגים עם דוגו את הניצחון על הנאצים. לפני מספר שנים הוא אפילו הוזמן לאכול פלאפל בבית הנשיא בירושלים יחד עם הנשיא ריבלין ורעייתו נחמה ז"ל.

הראיון עם דוגו מלא בהומור. הוא מתבדח ללא הרף ומדגיש כי קורבנות השואה לא רוצים שנהיה עצובים וממשיך להתבדח: "אל תדאגו. תאכלו פלאפל, הפלאפל לא משמין, רק אתם".

צלם: מארק ניימן, לשכת העיתונות הממשלתית

לזכר כל אותם שרעבו למוות, ולזכר אימו שלא זכתה להגיע לארץ חמדת אבות שאליה כל כך חלמה וקיוותה להגיע, הוא אוכל מדי שנה פלאפל, ומזכיר לכולם כמה חשוב לשמור על החיים ולהיות מבסוטים.

אז הנה 13 דברים שעוד לא שמעתם מדוגו ועליו:

1. הוא נשלף ברגע האחרון מהמשרפות יחד עם עוד 30 ילדים, לא לפני שהביט למנגלה בעיניים אחרי סלקציית הגובה הידועה לשמצה שאותה לא עבר.
את זעקות "טאטע" "מאמע" ו"שמע ישראל" של הילדים שהובלו למשרפות הוא זוכר עד היום.

2. הוא אופטימיסט לא קטן וגם כשהיה ילד הוא מאוד אהב להצחיק את כל מי שסביבו. לכן הוא המשיך לספר בדיחות ולשיר מלוא הגרון גם כשנמנה על יחידת הביובים המזעזעת. כך יחד עם עוד 20 ילדים, הוא עמד בתוך צואה עד הברכיים והעביר דליים מיד ליד כדי לרוקן את הביוב. שאלנו את דוגו בתדהמה, למה הוא שר? והוא ענה, "מה זאת אומרת למה?, כי אני יהודי!".

3. הוא מעולם לא היה בגרמניה אחרי המלחמה אבל הוא חולם להגיע רק פעם אחת, לבוכנוולד, העיר בה אביו ז"ל נולד וגדל כדי לספר את הסיפור שלו. כמו שאבא ביקש ממנו.

4. יש לו הצעה מפתיעה לשחקני הבימה שלא מקבלים משכורות – שרון חולדאי יעניק להם את הכסף שמתקבל מהאוטובוסים שנוסעים בשבת.

5. מסר לבני – "על מפקד לא מדברים. אני לא הייתי יכול לדבר נגד הבוס שלי. לא יתכן שכל מה שביבי עשה זה רק רע. אסור להתלונן, צריך לעשות הכל בשביל שלום בינינו".

6. לכל אלו שמשתמטים מהצבא בתירוצים שונים ולא אוכלים כשר הוא אומר, "אבא שלי היה שנתיים במחנות כפיה והקפיד על אוכל כשר".

7. אביו ז"ל ציווה עליו לפני שנרצח שיעשה הכל כדי לשרוד ולספר וכך דוגו עושה מאז ועד היום כשהוא נוסע בהתנדבות עם משלחות נוער לפולין. "אני עובר באותו מסלול שבו צעדנו 500 בני נוער לקרמטוריום יחד עם מאות בני נוער מהארץ ושר, עם ישראל חי. זה הניצחון".

8. "מי היה מאמין שהיום כשהניצולים עדיין חיים, גרמניה תהיה מהמדינות החזקות בעולם.." (דוגו)

9. כשהוא עורך קניות, הלב שלו מתרחב כשהוא שומע את הכרוז מכריז:"בעוד רבע שעה תתקיים תפילת מנחה". כי זה חשוב לשמור על היידישקייט.

10. כאשר נסע לבקר את שפילברג יחד עם משלחת של ניצולי שואה, הוא עמד ושם ידיו על ראשו של שפילברג ובירך אותו "ברכת כהנים". המעמד היה מרגש מאוד.

11. דוגו עדיין מחכה למשיח, גם בבירקנאו הוא חיכה לו והוא לא מתייאש. הוא עדיין שר בעוז את מה ששר במחנות, "אני מאמין בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה אני מאמין", כי מבחינתו אפילו התקווה הזאת מועילה.

12. שמו דוגו ניתן לו לאחר שאחד מילדי השכנים כשל באמירת השם דוביד וחשב בטעות שזה דוגו. דוגו זה פקק קטן בהונגרית ומאז ועד היום הוא נושא את השם הזה ומבסוט.

13. אחרי כל טקס אכילת פלאפל דוגו מסיים במילים: "עם ישראל חי, עם ישראל חי ומבסוט ואוכל פלאפל, ואוהב את ההורים, המורים, את צבא ההגנה לישראל ואת ארץ ישראל".

צלם: ארז קגנוביץ'


:עוד באותו נושא