ישראל התמודדה עם אתגרים גדולים ב-72 שנות תולדותיה ותמיד התגברה עליהם. היציאה המהירה יחסית לשאר מדינות העולם מבטיחה חזרה למסלול צמיחה

כל משבר מאלץ אותנו להסתגל. נגיף הקורונה הוא המשבר הראשון מסוגו בעידן המודרני ולשמחתנו ניהול המשבר מצד הממשלה וקבלת ההחלטות בתחילת הדרך אפשרו לנו מרחב תמרון ושיקול דעת משמעותי.

בזכות הצעדים הללו, יכולנו לקבל החלטות אשר איפשרו התמודדות עם המצב וכן לאפשר אסטרטגיית יציאה משמעותית יותר בכל תחומי האחריות העירונית ובראשם מערכת החינוך. לצערנו הרב בניגוד לתחילת הדרך, בעת היציאה מהמשבר, התלות במשרדי ממשלה רבים, אשר האחד לא תמיד מתואם עם השני, יצרה צווארי בקבוק משמעותיים בחזרה לשגרה שלא תמיד הייתה קלה, אך אין ספק שהעתיד נראה טוב ומבטיח.

גל הגאות והשפל של מגפת הקורונה אשר פגעה בכל נקודה על פני הגלובוס לא פסח על מדינת ישראל. כמדינה קטנה בת 9 מיליון תושבים, הנשענת מאוד על סחר בינלאומי לצורך קיומה, ההשפעה הייתה מהירה ועמוקה.

ראשית, החדשות הרעות

סגירת השער הראשי (כמעט היחיד) של המדינה, שדה תעופה בינלאומי בן גוריון, לתנועת תיירים ועסקים מרחבי העולם, הצליחה לסגור כמעט את כל מגזר המלונות והתיירות כמעט בן לילה. תיירות – על מטרותיה מהמגוונות: חופשה, עסקים ורפואה – היא אחד מענפי המפתח במשק הישראלי ומעסיקה מספר רב של עובדים באופן ישיר ועקיף. פיטורי אלפי עובדים אלה, בשילוב עובדים בענפים אחרים שהוצאו לחופשה זמנית (ללא תשלום), תרמו לכך שהאבטלה זינקה מ-3% ליותר מ-25% בתוך פחות מחודשיים, צעד שעלול לגרום נזק למספר מגזרים במשק ואם לא תהא תגובה ממשלתית חזקה ועמוקה ייקח חודשים ארוכים במקרה הטוב, ואולי גם שנים, להתאושש מגל האבטלה הנוכחי.

הסגירה השנייה של בתי ספר, קניונים, עסקים קטנים – למעט מרכולים לממכר  מזון, תרופות ושירותים בנקאיים, רק הוסיפה לנזק. באופן לא מפתיע, בעלי ההכנסה הנמוכה ועצמאים היו הראשונים לסבול מהצעדים הדרמטיים, שרבים מהם שורדים על בסיס חודש בחודשו, אך גם בני המעמד הבינוני הושפעו באופן דרמטי באופן שלא נראה בעבר. גם אם מקום העבודה נותר פתוח, רבים לא היו יכולים לעבוד בגלל היעדר הסדרי טיפול בילדים. הכרזות הממשלה והבטחות סיוע, ערבויות הלוואות וסוגים אחרים של סיוע עלו לכותרות ומכוונות היטב ולרוב הגיוניות, אך בקשתן עוכבה, כך שבעוד שיש רצון, הביצוע בפועל לא התממש במהירות מספקת. כל זאת בתקופה שבה המדינה עברה שלוש מערכות בחירות בשנה אשר לא הניבו ממשלת קואליציה.

שנית, החדשות הטובות

המשבר תפס את ישראל בתקופה שבה אפשר היה לתאר אותה כמצבה הכלכלי החזק ביותר מאז הקמת המדינה. אחוז נמוך מהחוב הממשלתי לתוצר – 60%, רק כדי להבין ב-2003 החוב עמד על 105% (!!!) מהתוצר. אבטלה נמוכה מאוד של 3%, אינפלציה נמוכה, רמה גבוהה של עתודות מטבע חוץ, שיא נתוני תיירות של כמעט 4.5 מיליון תיירים בשנת 2019, ומגזר ההיי-טק והביו-טק המתפתח ביותר בעולם.

כל הנתונים הנ”ל איפשרו גם לשמר את דירוג האשראי של ישראל ובכך להבין את עומק האימון של המשקיעים הזרים בשוק הישראלי, ובעיקר לגייס אג”ח ממשלתי נוסף של 5 מיליארד דולר, בעיצומו של משבר בינלאומי, כדי לסייע בתשלום חבילת הסיוע הכלכלית שהוכרזה ע”י הממשלה בסך של 80 מיליארד שקל. להנפקה נרשמו פי חמש מבקשים מההיצע של המדינה, וכללה את איגרת החוב הראשונה לתקופה של 100 שנה שהונפקה ע”י ממשלת ישראל. אין ספק שמדובר בהצבעה בינלאומית חזקה של אמון במדינת ישראל, יותר מכל מדינה שהיא.

סקטור ההיי-טק במדינה, אחד הקטרים הכלכליים העיקרים, המשיך לרוב לתפקד היטב. מספר עצום של עובדים, בסקטור ההייטק כמו בענפים אחרים, עבדו מהבית ו”זום” נכנס ללקסיקון החיים היומיומי. עסקים, מכירות ומשלוחים מקוונים גדלו וישראל נקלעה למצב ניהול משבר באופן מיטבי. היום כבר כולם יודעים שמספר צוותים של חוקרים רפואיים עובדים קשה על חיסון או טיפול בנגיף, ושיתוף פעולה מתקיים בקנה מידה בינלאומי.

העתיד

מדיניות הסגר המוקדמת והקשה של ישראל (שכללה עוצר, אמצעי התרחקות חברתית, חבישת מסכות חובה, ביטול כל אירועי הספורט והמפגשים החברתיים), שירותי הרפואה המובילים בעולם ורוח ההתנדבות האזרחית בכל המגזרים הצליחו לשמור על נגע המגפה ברמות נמוכות ברמה בינלאומיות – על אף שכל מוות הוא טרגדיה למשפחה הנוגעת בדבר.

זכיתי אישית להשתתף במסירת חבילות מזון וראיתי את עם ישראל – מכל המגזרים – במיטבו. הדוגמא הבולטת שבהן הייתה אגפי עיריית נתניה השונים ובראשם מנהל הרווחה ומנהל האכיפה אך גם עמותות פרטיות, אנשים פרטיים וכמובן צה”ל אשר נרתם למהלכי הסיוע בצורה יוצאת מגדר הרגיל. בל נשכח את התרומה הטכנולוגית הן של צה”ל והן של השב”כ ופיתוח אפליקציה ייחודית בישראל “המגן” של משרד הבריאות.

תרומתם של הכלים השלובים של המדינה יחד עם הגורמים האזרחיים, הייתה מכרעת וניתן לראות כיום את הפתיחה המחודשת ואת אסטרטגיית היציאה המהירה יחסית ביחס לשאר מדינות העולם.

ברמה הלאומית, ישנה ציפייה לחזרה מהירה, במיוחד כאשר בתי הספר נפתחים מחדש. נראה כי ראשי המפלגות הבינו סוף סוף את הצורך בממשלה יציבה וממוקדת מטרה, ויש תקווה למהלכים משמעותיים של ממשלת קואליציית חירום רחבה מבוססת שהוקמה בראשון האחרון (גם אם מדובר בממשלה מנופחת). יש להקשיב בקשב רב לדבריהם של מנהיגי ישראל על הצורך בקיצוצים תקציביים ברמה הלאומית אשר ישפיעו על השירותים הניתנים לתושבי המדינה.

בחזית הבינלאומית החיצונית, ללא ספק אנו בדרך למסלול ארוך וקשה לחזור ל”נורמליות”. ישראל התמודדה עם אתגרים רציניים רבים (צבאיים וכלכליים כאחד) ב-72 שנות תולדותיה ותמיד התגברה עליהם. האוכלוסייה הצעירה יחסית (לפי אמות המידה של ה-OECD) היא אנרגטית ופטריוטית ומוכנה להקריב את הקורבנות הדרושים בכדי לשרוד ולשגשג, לא משנה מה הסיכויים.

אין ספק שהעתיד נראה בעת הזאת מבטיח, ובעזרת השם אנו נראה את מדינת ישראל בשיא תפארתה שוב בקרוב.

 

 


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.