משקולת אבן זעירה, שעליה נחרטו בכתב עברי קדום האותיות ב' ק' ע' נמצאה במהלך פעילות סינון עפר ארכיאולוגי בגן הלאומי עמק צורים בירושלים.

 

המשקולת, המתוארכת לימי בית ראשון, נמצאה בעפר ארכיאולוגי שמקורו ביסודות הכותל המערבי – צפונית לעיר דוד, למרגלות קשת רובינסון.

העפר הועבר משטח החפירה לאתר הסינון שבגן הלאומי עמק צורים לצורך מיון קפדני. במהלך הסינון נחשפה המשקולת.

משקולת הבקע המקראית שימשה כמידת משקל שכנגדה ניתנה תרומת מחצית השקל על ידי עם ישראל לצורך תחזוקת המקדש ולצורכי מפקד.

מידת המשקל מוזכרת בספר שמות ל"ח פסוק כ"ו: "בֶּקַע, לַגֻּלְגֹּלֶת, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ–לְכֹל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים".

הארכיאולוג אלי שוקרון, שניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות, הסביר כי "כשהיו מביאים את מס מחצית השקל למקדש בתקופת הבית הראשון, לא היו מטבעות, אז השתמשו בבצעי כסף. כדי לדעת מה משקלם של בצעי הכסף, הניחו אותם על המאזניים, ובצד השני שמו את משקולת הבקע שהיא שוות ערך למחצית השקל – אותה נדרש כל אדם מגיל עשרים שנה ומעלה להביא למקדש".

לדבריו, "משקולות בקע מימי הבית הראשון הן ממצא נדיר, אך המשקולת הזו נדירה אף יותר כי הכתובת המופיעה עליה, כתובה בכתב ראי והאותיות חרוטות משמאל לימין במקום מימין לשמאל. ניתן להסיק מכך שהאומן שחרט את הכתובת על המשקולת התמחה בכתיבת חותמות שכן חותמות נכתבו תמיד בכתב ראי על מנת שלאחר הטבעתן, תופיע הכתובת בכתב רגיל".

"ככל הנראה, אומן ייצור החותמות התבלבל כאשר חרט את הכתובת על המשקולת בטעות בכתב ראי כפי שהיה רגיל ומהטעות הזו ניתן ללמוד על הכלל: האומנים שחרטו על משקולות בימי בית ראשון הם אותם אומנים שהתמחו בהכנת חותמות. התנ"ך, הממצא, קרוב למקדש שלמה, צפונית לעיר דוד, יסודות הכותל – הכל מתחבר", הוסיף.

לינור בר-אל

לינור בר-אל