אני לא נוטה לכתוב או לבקר קולגות ואנשי תקשורת, אבל השבוע נעתי שוב בחוסר נוחות בכיסאי לנוכח המופע של בן עמי ואברמוביץ.

אני מאמין לטענת השניים שלא התכוונו לקרוא קדיש על נתניהו, אבל אותי לימדו שאם אלפים נפגעים מדברים שאמרת או כתבת אז אולי כדאי שתבדוק את עצמך.
יותר מאלפיים תלונות הוגשו לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על ההתבטאות האומללה של השניים, מהעיתונאים הותיקים והמנוסים שיש. רבים אחרים אולי לא התלוננו רשמית אבל הביעו את שאת נפשם מרוח הדברים. לא בפרשנות פוליטית צפינו אלא במשאת נפשם של השנייים – החלפת ראש הממשלה. זה בסדר לחשוק בכך כשאתה יושב בסלון ביתך ומשוחח עם חברים. לא כשאתה יושב באולפן הטלוויזיה ומשדר לכל עם ישראל תוך שאתה מתיימר להיות אוייבקטיבי וחסר פניות.
הראשון לזהות את הנזק התדמיתי שגרמו השניים היה אבי וייס, מנכ"ל החדשות, שנזף בשניים ובצדק. למחרת, כשמחוץ למשרדי קשת עשרות מפגינים נגדם, הם התנצלו מול המצלמות. השאלה אם ההתנצלות באה ממקום אמיתי ונכון או שנעשתה כמי שכפאם שד, בכורח המחאה הספונטנית העצומה שצפה ברשתות החברתיות.
אומרים "מודה ועוזב ירוחם". השניים הודו בטעות שלהם, ספק אם יעזבו וינטשו את קו "רק לא ביבי" בדיווחים ובפרשנויות שלהם אבל אנחנו, כולנו, צריכים להניח לעניין ברגע שהתנצלו.
הרב יובל שרלו נשאל השבוע מה עמדתו בנוגע לתקרית "הקדיש". הוא סיפר על חנן פורת, שבא לשוחח עם מתיישבי חברון אחרי הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. הוא פתח את דבריו בברכת "פורים שמח" ובתקשורת תיארו אותו כמי שחוגג על דמם של הנרצחים.
כך הדבר גם לגבי אברמוביץ ובן עמי. הם לא אמרו קדיש על נתניהו, אלא ביטאו בצורה ברורה את חלומם הרטוב ש"במהרה בימינו" נתניהו יוחלף. לא ראוי, לא מכובד אבל לא הסתה.
הברירה, קוראים יקרים, היא בידיים שלכם. באותן ידיים שמחזיקות את השלט של הטלוויזיה. כמו שאתם בוחרים לא לקרוא את "הארץ" בגלל הקו הפוסט ציוני והפרו פלסטיני שטיפחו מנהליו וכותביו, וכמו שאתם נמנעים מלצפות במהדורת חדשות 13, שבחרה גם היא קו מאוד ברור וחד גוני תוך התעלמות ממיליוני צופים פוטנציאלים, כך אתם יכולים לוותר על צפייה בחדשות 12. כיום יש אלטרנטיבות. ערוץ 20, למשל. ישראל היום, רדיו גלי ישראל.
עדיף לזפזפ ולא להתרגז. אפשר גם לצפות אבל להתעלם או לסנן "פרשנויות" מוטות. מותר להפגין. אסור להחזיר אש במודעות אבל נגד עיתונאי או בפירסום כתובת מגוריו. לא ראוי, נבזי ומיותר.
בסופו של דבר יבינו כל כלי התקשורת שמתיימרים להיות אובייקטיבים ומתחייבים לתת לכם את "התמונה המלאה" ואת "שלל הפרשנויות" שקהל הצופים שלהם לא טיפש ולא מוכן יותר לקבל שטיפות מוח ועיתונות חד סטרית. אנחנו רוצים עיתונאים ופרשנים מהימין ולא רק למראית עין וכעלי תאנה.
ועכשיו בואו נתעסק בעיקר – הקמת ממשלת חירום לאומית וטיפול בעניינים הבהולים שעל הפרק.



אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20