אחד הקודים הקשים ביותר לפיצוח בפוליטיקה הישראלית הוא קוד הקשית.

כמעט בלי מאמץ נתניהו מצליח פעם אחר פעם לנווט קולות בימין לטובת הליכוד, מה שמהווה האיום הגדול ביותר על המפלגות הקטנות, "ימינה" בראשן.

מסקרים פנימיים עלה שהמסה העיקרית של בוחרי ימינה שעוברת לליכוד היא לאו דווקא של הבוחרים הדתיים אלא החילוניים. הימין הליברלי אליו קוראת איילת שקד מעל כל במה, אוהבי ארץ ישראל אליהם מכוונים ראשי המפלגה, נשבה ברגע האמת בתיאורית 'המפלגה הגדולה' של נתניהו: "אם מפצלים את הקול – מאבדים את הקול" פונה נתניהו לבטן הרכה של הימין. הפחד מאיבוד שלטון הימין גובר על תאוריית הגוש עליה נשענים ראשי ימינה, הכח הגדול ליחיד נתפס כצו השעה.

היכולת של נתניהו לפנות ללב הבוחרים פשוטה. הוא עובד על הרגש. רוב הבחירות שלנו כבני אדם נובעות משם ועבור רוב הבוחרים בימין, אבדן שלטון הימין הוא איום קיומי שיש למנוע בכל מחיר. מה גם שנתניהו מוכן לכל תרחיש, עם המטקה והגיטרה.

ימינה וספק גם אם גדולי הקמפיינרים בישראל, טרם פיצחו את קוד הקשית. במפלגה טוענים שככל שהם תוקפים את נתניהו הוא הולך ומתחזק. לכן גם בישורת האחרונה והקריטית של מסע הבחירות לכנסת ה- 22, בימינה יתמקדו בשבועיים הקרובים בקמפיין חיובי, בשני מישורים: ימין ביצועי והצגת קבלות במישור האחד, ובמישור השני שימת דגש על תאוריית 'הגוש הגדול', והאיום מפני מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה הם מאמינים, יהווה חיסון מול שתיית הקולות של נתניהו.

המחשבה נכונה, אך הביצוע פחות מרשים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וח"כ בצלאל סמוטריץ'. צילום: פלאש 90

תפתחו רמקולים

כדי לנסות ולפצח את קוד הקשית, ימינה צריכה הייתה לבצע מחקרים, בדגש על קבוצות מיקוד של מצביעי ליכוד השוקלים להצביע לה, ולבדוק איזה מסר עובד הכי טוב. אלא שבמפלגות הקטנות בישראל לא משקיעים במחקרים. מה שטריוויאלי בליכוד לא מקבל משקל במפלגות הקטנות. אף מפלגה לא אמורה לנחש מה יעבוד על ציבור הבוחרים אלא פשוט לבדוק. אבל אם בכל זאת צריך לנחש, המסרים נכונים אך הווליום לא מספיק גבוה: אם ימינה רוצה למנוע את זליגת הקולות ממפלגתה, היא צריכה למנוע ממצביעיה האידאולוגיים לבחור ברגע האמת בהצבעה אסטרטגית לליכוד.

תיאוריית 'הגוש הגדול' היא המציאות שתבטיח ימין בשלטון, אך כדי להבטיח גם מדיניות ימין – החשש לתקוף את נתניהו שגוי ביסודו. בליכוד מדגישים את הפחד מאבדן השלטון לשמאל, מצביעי ימינה צריכים לחשוש מאבדן מדיניות הימין. הבטחותיו של נתניהו כי לא ייעקר עוד אף יישוב, 300 יחידות דיור תחת כל עץ רענן וכיוצא באלה לא מומשו. בימינה לא תוקפים את נתניהו על כך אישית ומתעלמים מזה כמעט לחלוטין. כמו גם מכך שהחשיבות של עידית סילמן בכנסת עבור מתלבטי ימינה, גדולה יותר מזו של מקום 35 ברשימת הליכוד, טלי פלסקוב.

בפועל, נתניהו לא מותקף באופן ישיר, להיפך- הוא קוצר מחמאות מראשי המפלגה.

מי שלקח אחריות על קמפיין המשותף של ימינה הוא שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'. שקד חורכת את השטח בחוגי בית וכנסים לצד חברים נוספים ברשימה ואנשיה אומרים כי הפוליטיקאי היחידי במדינה שעובד יותר קשה ממנה הוא נתניהו.

השניים השיקו השבוע את התכנית הזוגית שלהם בפייסבוק לייב, שמאיימת לנצח את ניקוד הרייטינג של האולפן הנייד של מירי רגב, ואף את מספר הצפיות בסרטון הבושם. "בצלאל ואני לא צריכים לדאוג כנראה" אמרה השבוע שקד בכנס 'סרוגים', "אם יום אחד לא נהיה פוליטיקאיים, יש לנו קריירה חלופית מוצלחת".

הרב פרץ עושה נפשות בקהל הבית ונפתלי בנט לעומתם, שומר על פרופיל נמוך. הזרקור כולו מופנה לשקד, בעוד הוא ממתין לשעה שלו- שעת המשא ומתן הקואליציוני.

עו"ד איתמר בן גביר וד"ר מיכאל בו ארי בדיון בבג"ץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יש קונה עולמו

עוצמה יהודית לא תותקף באופן ישיר בקמפיין ימינה, אך בהחלט תמשיך להתבלט בו: ימינה תוצג כמי שלקחה אחריות, בן גביר לא לקח אותה וכעת מסכן את האפשרות להקים ממשלת ימין.

אלא שמה שעובד לנתניהו, עובד גם לבן גביר. ככל שתוקפים יותר את עוצמה יהודית היא הולכת ומתחזקת, עד שאפילו בעוצמה הופתעו מהסקרים האחרונים המניבים למפלגה 2.9 אחוזים.

יש מי שקונה עולמו בשעה אחת ויש מי שמחרב עולמו בשעה אחת. בעוצמה יהודית טענו ערב הגשת הרשימות כי אם יבחרו במניית הזהב של מקום שמיני ברשימה המאוחדת, מצביעיה ברובם לא יגיעו לקלפי. אך אם היו לוקחים אותה בשתי ידיים, ורק שליש ממצביעי עוצמה למשל היו מצביעים בבחירות, בן גביר היה גורף מנדט נוסף לימין במקום שניים וחצי שירדו לטמיון, וייצוג למצביעי עוצמה בכנסת.

שבועיים וחצי לבחירות עם צפי לאחוזי הצבעה נמוכים, זה בהחלט הזמן לבחון מסלול או קמפיין מחדש.

 

 




אילת כהנא

אילת כהנא