צילום: גדעון מרקוביץ', פלאש 90

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) , הגיש היום (ג') את הדו"ח השנתי של הנציבות לשרת המשפטים, איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. הדו"ח סוקר את פעילות הנציבות לשנת 2017, שכולל את הטיפול השוטף במאות התלונות שהתקבלו במהלך השנה, הגשת דוח ביקורת נרחב בנושא המכון הפתולוגי, המלצות מעשיות וקידום סוגיות שהגיעו לפתחה של הנציבות בשנה החולפת. הדו"ח הזה מתפרסם כאשר ברקע עדיין מהדהדת בחוזקה פרשת ההתכתבות בין השופטת פוזננסקי כץ לבין נציג הרשות לניירות ערך והאמון הציבורי במערכת המשפט נמצא בשפל.

במהלך השנה החולפת טיפלה הנציבות ב-356 תלונות. מתוכן 41 נמצאו מוצדקות, כשחלקן העידו על ליקויים מערכתיים שהובילו למתן המלצות מעשיות, שהועברו לגופים המבוקרים. לטענת הנציבות, מדובר בתלונות פרטניות שהיה בהן כדי להצביע על תופעה רוחבית ביחס לגופים המבוקרים.

 הנציב מתייחס בדו"ח לסוגיה רלוונטית, מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה. המלצות אלו יהיו רלוונטית בתיקי החקירה של רה"מ נתניהו 1000 ו-2000 שלאחר הגשת ההמלצות בעניינם צפויים לשוב למשטרה להשלמות כפי שכבר הדגיש היעומ"ש מנדלבליט. "דרכי מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה ייעשו על פי לוחות זמנים מתוחמים במפורש", נכתב. "חריגה מלוחות הזמנים הנ"ל ראוי שתוביל, בתיקים רגישים שיוגדרו, לפנייה מיוחדת בנושא של הפרקליטות לראש אגף החקירות או למי מעוזריו".

הנציב המליץ כי תיקים בעלי חשיבות ציבורית, שעוסקים בחשדות כבדים נגד עובדי ציבור בכירים או ארגוני פשע, צריכים להיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף, בנפרד מהפרקליט המלווה או שתיקים אלה ייסגרו רק לאחר התייעצות עם גורמים מוסמכים בפרקליטות המדינה. בנושא של תיעוד ראיונות עדים: בעקבות מספר תלונות שהוגשו לנציבות בנושא של תיעוד ראיונות עם עדים הועלה חשש להדרכת עדים על ידי תובעים עד כדי זיהום עדותם בבית המשפט, הנציב המליץ בדו"ח כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, שבכוחו לשקף הריאיון בצורה אמינה, סדורה, מדויקת ונוחה לצדדים, ולסייע בכך במלאכת עשיית משפט וצדק. תיעוד שכזה נכון להתבצע, בעידן הנוכחי, בדרך של הקלטה ו/או צילום הריאיון. "תיעוד אובייקטיבי שכזה ימנע מחלוקות והתדיינות בבתי המשפט, כמו גם יסייע בשמירת המידע בצורה נאותה, לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה" , כותב הנציב.

מתוך דו"ח הנציבות

 

סוגיה שנוגעת לאזרח הקטן היא סגירת תיקים פליליים. בנושא זה  המליץ הנציב לקבוע נהלים חדשים לגבי אופן יידוע חשודים על סגירת התיק נגדם: "בעקבות תלונה שהוגשה בנושא זה, מצא הנציב להמליץ כי הודעה לחשוד על סגירת תיק חקירה נגדו תימסר לו בד בבד עם קבלת החלטת הסגירה על ידי הפרקליטות, ללא קשר להעברת התיק למשטרה". לדברי הנציב רוזן, לא ראוי שחשוד ימתין זמן ממושך עד לקבלת הודעה על סגירת התיק נגדו על ידי משטרת ישראל, בשעה שכבר נתקבלה החלטה כזו על ידי הפרקליטות. "מדובר בזכותו של אדם לחיות ולשוב לשגרת חייו במהרה, לאחר שהוחלט על ידי הפרקליטות לסגור תיק חקירה בעניינו", הדגיש הנציב.

דו"ח המכון הפתולוגי

לצד הטיפול השוטף בתלונות, פורסם השנה על ידי גם  דוח המכון הפתולוגי שהוכן בנציבות, ועסק בהתנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית וכן במספר היבטים בהתנהלות המכון עצמו. במסגרת הדוח קבע הנציב ביחס לפרקליטות מספר קביעות חמורות בהן: הפרה ביודעין של צווי בית משפט על ידי הפרקליטות; אי מסירה או עיכובים במסירה של מידע מהותי וחומרי חקירה מהפרקליטות לסנגוריה; הערמת קשיים מצד הפרקליטות על ההגנה בקבלת ראיות חשובות לצורך ניהול המשפט; ואי הקפדה על קבלת תיק העבודה של המכון, המהווה לעיתים חומר חקירה – פגם העלול לרדת לשורש סמכות כתב האישום. בנוסף, נמצא פער מבני וחוסר סימטריה בין הסנגוריה לפרקליטות בנוגע לנגישות לחומרי המכון, וכן נמצא במהלך הביקורת כי במספר מקרים נערכו שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון בקשר לנאשם, לכאורה ללא בסיס והנמקה.

מתוך דו,ח נציבות המדינה

 

במסגרת עבודת הביקורת המליץ הנציב על מספר שינויים שיש בכוחם למנוע הישנות הליקויים המנויים בדוח, לייעל ולשפר קשרי העבודה בין פרקליטים מהתביעה ומהסנגוריה לבין מומחי המכון, ולעגן את המכון כגוף מקצועי ואובייקטיבי העומד לשירות התביעה, כמו גם לשירות ההגנה במקרים מסוימים, כמפורט בדוח.

כך, בין היתר, המליץ הנציב על חובת תיעוד מלא, בזמן אמת ובאופן מקביל, הן בפרקליטות והן במכון, של כל קשר המתקיים בין השניים, והעברתו לסנגוריה; חובת הנמקה של כל שינוי בחוות דעת רופא המכון; העברת 'תיק העבודה' של המכון לפרקליטות ולסנגוריה; העמדת חוות דעת רופאי המכון בתיקים קודמים לעיון הפרקליטות והסנגוריה, כאחד; מתן חוות דעת של רופאי המכון לסנגוריה; ונוכחות מומחה מטעם הסנגוריה בכל נתיחה שלאחר המוות בחשד לפלילים. כן המליץ הנציב על בדיקה ובחינה של המקרים שחלו בהם שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון, לכאורה ללא בסיס והנמקה

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "בחלוף שנה, נראה כי נציבות התלונות ביססה את מעמדה כגוף נגיש, לציבור, יעיל ומקצועי בעבודתו […] מהנתונים המפורטים בדו"ח, ניתן ללמוד על תרומתו של מנגנון בירור התלונות לשיפור מערך ייצוג המדינה בערכאות, בפרט במקרים בהם מסקנות בירור התלונה מאפשרות הפקת לקחים ברמת הארגון. הקמת הנציבות שינתה את תפיסת הבקרה על עבודת מייצגי המדינה בערכאות, ברמה התודעתית והמעשית. השינוי מורגש היטב בפעילותם של מייצגי המדינה, כמו גם בממשק שבין הציבור, שזכה בכלי אפקטיבי לבירור תלונותיו, לבין רשויות המדינה, האמונות על בקרה ובירור תלונות ביחס למייצגי המדינה בערכאות".

תגובת הפרקליטות

תגובת לדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור: " מברכת על עבודת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ובכלל זה על השיח הפורה בין הנציב לבין כמייצגת המדינה".

"ביקורת מקצועית ועניינית מסייעת לפרקליטות המדינה באיתור ליקויים וטיפול בהם, כפי שהיא שואפת לעשות כל העת, למען קידום שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי ואמון הציבור בה כחלק מהמערכת המשפטית בישראל.

"מעיון ראשוני בדוח עולה, כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו במסגרת הדוח כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, אשר עונות לצרכים המערכתיים שזוהו.

"זאת, בין היתר, בנושא ביעור תיקים, בנושא ניהול הליכים פליליים על ידי מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, בנושא 'אופן סגירת תיק נגד חשוד', ועוד. לצד אלה, היו מקרים שהנציב שינה את עמדתו הראשונית וקיבל את עמדת הפרקליטות. כך היה למשל בנושא 'גבולות המותר והאסור בניהול מו"מ על ידי הפרקליטות'. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו וכלל המסקנות שבו ייבחנו לעומק".

לירן לוי

לירן לוי

כתב לענייני משטרה ומשפט, ערוץ 20
לירן לוי

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.