3:45 23/10/2017
מבזקים
דף הבית > כלכלה > דו"ח המבקר: ליקויים בטיפול בקשישים סיעודיים
מתוך "לפני כולם", א-ה בשעה 21:00

דו"ח המבקר: ליקויים בטיפול בקשישים סיעודיים

מבקר המדינה פרסם דו"ח הנוגע לטיפול בקשישים סיעודיים בבתיהם והליקויים הנובעים מכך. במחקר השתתפו מאות אזרחים שסיפרו על הקשיים ואופן הטיפול בבן משפחה סיעודי

דו"ח חריף על מצב הקשישים הסיעודיים. צילום: פלאש 90
דו"ח חריף על מצב הקשישים הסיעודיים. צילום: פלאש 90

היום (א'), יום הקשיש הבינלאומי, פירסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, דו"ח בנושא "טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם". הבוקר הוגש הדו"ח ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). הדו"ח מעלה על סדר היום את רווחת הקשיש והליקויים בטיפול הביתי של כ-165 אלף קשישים, חלק מהליקויים עולים כדי הזנחה של חסרי ישע. מהדו"ח עולה תמונה של היעדר פיקוח והכשרת מטפלים, נטל על המשפחה וניצול לא יעל של תקציבים.

במקרים רבים נושאים בני המשפחה על כתפיהם את נטל הטיפול ללא כל סיוע או הכוונה מרשויות המדינה ובהן ביטוח לאומי ומשרד הרווחה. לטענת המבקר, על הממשלה לגבש מדיניות לאומית שתבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי, ובפרט שר הרווחה, הנושא באחריות המיניסטריאלית למימוש חוק הסיעוד, לגבש רפורמה מקיפה בתחום שתאפשר טיפול בליקויים וכן היערכות עתידית.

בנוסף לשיטות הביקורת המקובלות, הנחה המבקר לשתף את הציבור וללמוד על הליקויים המכבידים על הקשיש ובני משפחתו. במחקר השתתפו 687 אנשים בסקרים, קבוצות מיקוד וראיונות עומק. "אני קורס. אבא שלי מחפש אותי תמיד", סיפר אחד המשתתפים הסועד את אביו. "אני לא מצליח לעבוד ולהתפרנס. בלילות הוא מנסה לרדת לשכונה לחפש את אימא שנפטרה לפני 4 שנים. אני מחליף לו חיתולים כי הוא לא מרשה למטפלת להחליף לו. אני מדובב אותו ומשמח אותו. אף מטפל לא מדבר איתו ומשמח אותו".

בשנת 2016 מימן הביטוח הלאומי את תחום הסיעוד בכ-5.8 מיליארד ₪ .בה בשעה התקיימו מקרים שבהם גמלת הסיעוד אינה מכסה את כלל ההוצאה על הטיפול הסיעודי בקשיש השוהה בביתו ואינה מאפשרת לקשישים, חסרי משאבים כלכליים, להמשיך לגור בקהילה. נוסף על ההוצאה הציבורית על טיפול סיעודי הניתן לקשישים המתגוררים בביתם, נמצא כי ההוצאה הפרטית על כך בשנת 2013 נאמדה בכ-3.8 מיליארד ₪. נציין עכי על אף שאוכלוסיית ישראל היא צעירה יחסית, תוחלת החיים נמאצ בעלייה וכך גם שיעור הקשישים. עפ"י הערכות, בשנת 2035 מספר מקבלי גמלת הסיעוד צפוי להגיע לכ-361,000 מקבלי גמלה הסיעוד.

מבקר המדינה יוסף שפירא מגיש את הדו"ל ליו"ר הוועהד לביקורת המדינה ח,כ קארין אלהרר. צילום: פלאש 90
מבקר המדינה יוסף שפירא מגיש את הדו"ל ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח,כ קארין אלהרר. צילום: פלאש 90

הליקויים העיקריים בדו"ח:

  • העדר פיקוח ובקרה על הכשרת המטפלות- טיפול לא מיומן בקשיש הסיעודי עלול להביא לפגיעה בו ולסכן את בריאותו. ואולם, בט"ל הסתפק בכך שקבע בחוזה הסיעוד כי חברות הסיעוד יכשירו הכשרה מקצועית רק 30% מהמטפלות המועסקות אצלן (ישראליות וזרות גם יחד). בחודשים ינואר-ספטמבר 2016 מעל 50% משעות הטיפול הביתי שקיבלו הקשישים הסיעודיים ברמות התלות הגבוהות ניתנו על ידי מטפלות שלא קיבלו הכשרה מקצועית. בט"ל לא פעל לאכיפת חובת ההכשרה בהתאם לחוזה הסיעוד. בכך הפכה למעשה דרישת ההכשרה המינימלית ל"אות מתה".
  • תשלומי יתר וניצול לא יעיל של תקציבי העתק המושקעים בסיעוד- מיליוני שעות טיפול לא ניתנו לזכאים. בסקר בני המשפחה ציינו חלק ניכר מהמשיבים – כ-40%, שקשישים שהוכרה זכאותם לגמלת סיעוד לא קיבלו את כל שעות הטיפול שהיו זכאים להן מהמטפלות הישראליות. הדוח מתריע על תופעה שכיחה של "גניבת שעות"– בני משפחה או קשישים חותמים על יומני עבודה של מטפלות גם במקרים בהם הם כוללים שעות שבהן לא קיבלו טיפול.
  • הנטל הכבד על בני המשפחה והשפעותיו- רשויות המדינה למעשה זנחו את בני המשפחה והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים הסיעודיים. מוסכם על בט"ל כי יש להקצות יותר שעות לטיפול בקשישים ברמות התלות הגבוהות, אך הדבר לא נעשה. בכך הוכבד הנטל על בני משפחותיהם; כך גם במילוי החובות המוטלות על מי שמעסיק מטפלת זרה. גם נטל זה עובר בהכרח לבני המשפחה.
  • ליקויים בפעילות מרכזי היום לקשישים- מרכזים אלה ממלאים תפקיד חשוב בטיפול בקשישים סיעודיים ומספקים להם מסגרת חברתית להפגת בדידותם וכן מאפשרים מנוחה או הפוגה לבני משפחותיהם. אולם רק שיעור קטן של קשישים סיעודיים מבקרים במרכזי היום. מהם שיעור קטן אף יותר של קשישים סיעודיים עניים. זאת בין השאר בגין חסמים שונים המונעים את השתתפותם.
  • הצורך בבחינה מחודשת של ההסדר בחוק הסיעוד ובהיערכות לעתיד-גמלת הסיעוד ניתנת משנת 1988. מאז חלו שינויים ניכרים: דמוגרפיים, תרבותיים ואחרים. למרות זאת בט"ל לא ביצע סקר צרכים עדכני, לא גיבש מתווה להרחבת מגוון שירותי הסיעוד ולא בחן את האפשרות להגמיש את ההסדר שנקבע בחוק על מנת לשפר את איכות החיים של הקשיש הסיעודי ושל בני משפחתו.

ההמלצות העיקריות בדו"ח:

  • הסדרת האחריות להבטחת איכות הטיפול הביתי: על בט"ל לוודא כי משרד הרווחה ושירותי בריאות כללית מיישמים את דרכי הבקרה על איכות הטיפול הביתי כפי שנקבע בהסכמים עמם.
  • הבטחת איכות הטיפול הביתי: על בט"ל לפתח מנגנוני בקרת איכות על כל מרכיבי הטיפול הביתי.
  • הכשרת המטפלות: על בט"ל לבחון דרכים להעלאת רמתן המקצועית של המטפלות.
  • בקרה על התשלום לחברות הסיעוד: על בט"ל להגביר את הפיקוח על חברות הסיעוד על מנת לטפל בתופעת "גניבת השעות".
  • העסקת המטפלות הזרות: על רשות האוכלוסין, משרד האוצר, משרד הרווחה בשיתוף גורמי מקצוע בתחום לבחון מהו מבנה ההעסקה הראוי של המטפלות הזרות.
  • הנטל הכבד על בני המשפחה והשפעותיו: על שרי הרווחה והאוצר לבצע עבודת מטה שבה תינתן הדעת על הקשיים שעמם מתמודדים בני המשפחה של הקשישים הסיעודיים ועל העלות הכלכלית המוטלת על כלל המשק עקב קשיים אלה.
  • מרכזי היום: על בט"ל ומשרד הרווחה לבחון כיצד אפשר להסיר את החסמים שמונעים מזכאים לבקר במרכזי היום.
  • היערכות לעתיד: הזדקנות האוכלוסייה בכלל וגידול במספר הקשישים הסיעודיים בפרט היא סוגיה אסטרטגית שמדינות רבות בעולם נערכות לה. לאור זאת שבט"ל כשל במימוש אחריותו לטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, על שר הרווחה, בשיתוף השרים הרלוונטיים, לפעול לטיפול בסוגיה זו.

מאיגוד נותני שירותי הסיעוד נמסר בתגובה: "הדו"ח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו. עם זאת, דו"ח המבקר בהחלט חשוב ומצביע על נקודות לשיפור וייעול; תמיד יש מקום לבחינת תהליכים ואנו הראשונים לברך על כך"

מאיגוד העובדים הסוציאליים נמסר כי "דו״ח מבקר המדינה מעיד כאלף מונים את שהעובדים הסוציאליים זועקים מזה שנים, כי יחס המדינה לקשישיה הוא בבחינת 'ועלבת פני זקן'". לדברי יו״ר האיגוד, צפרא דוויק, מבקר המדינה הצביע כבר לפני שלוש שנים על העדר תקינה ועומס עבודה על העובדים הסוציאליים במתן שירותים לזקן ברשויות המקומיות, ומאז המצב החמיר. "כשעובד סוציאלי נדרש לטפל בו זמנית בכ-500 זקנים בממוצע, הוא יכול להקדיש מקסימום שעה בשנה לכל זקן שבטיפולו. במצב כזה ברור שקיים העדר פירוח ואכיפה בטיפול ובדאגה של המדינה לאוכלוסיית הזקנים, אחת האוכלוסיות החלשות בחברה".

משה כהן, מנכ"ל יד שרה, אמר כי "מספר הקשישים בישראל גדל משנה לשנה. יש צורך דחוף בריכוז הטיפול בקשישים תחת גוף מרכזי אחד, והקצאת משאבים ראויים לטיפול בהם. החובה הבסיסית והמוסרית שלנו היא לתת את כל הנדרש לקשישים – דור המייסדים של המדינה. אסור שהתפילה מיום הכיפורים 'אל תשליכני לעת זקנה' תישאר באוויר ללא מענה".

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

חיים כץ 19.10

שר הרווחה: "פרטי ההסכם עם הנכים עדיין לא הגיעו אלי"

שר העבודה והרווחה חיים כץ בראיון "להיום הזה" מבטיח כי העלאת קצבת הזקנה תעלה את כל האזרחים הוותיקים מעל קו העוני וגם: מתי יחל יישומו של ההסכם להעלאת קצבת הנכות?