שנים ארוכות שבקק"ל משקיעים מאמצים ומשאבים רבים בכדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לבלות, לטייל וליהנות ביערות, בפארקים ובחניונים, שהוכשרו במיוחד לשם כך, תוך התחשבות בצורכיהם הבטיחותיים והתפקודיים. לרגל שנת ה-70 למדינה, סיימה קרן קימת לישראל תכנית עבודה רב שנתית להנגשה פיזית של כ- 300 אתרים, פארקים, אזורי ישיבה, חניונים ודרכים ברחבי הארץ, בפארקים וביערות קק"ל, ועומדים בדרישות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות נגישות לאתר.

מרחב צפון:

אגמון החולה-

פארק אגמון החולה, שזכה בפרס נגישות ישראל, הינו אתר תיירות אקולוגי ייחודי בעולם, אשר מציע למבקריו חווית טבע נדירה. באגמון, שמצוי בלב ליבו של השבר הסורי-אפריקני, הקימה קרן קימת לישראל פארק צפרות, פעמיים בשנה חולפים בו למעלה מ- 500 מיליון עופות מים, עופות דורסים וציפורי שיר. על מנת שגם אנשים עם מוגבלות יוכלו לתצפת ולהתפעל מבעלי הכנף שמגיעים לאגמון לביקור, הנגישה קק"ל את הגישה למצפורי הצפייה בציפורים (מצפור העגורים, מצפור השקנאים, מצפור עופות המים, הגן הבוטני וכו') , שבילי הגישה, גשרוני העץ, השירותים, הקופות, המזנון וחניוני הפיקניק, הותאמו גם להתניידות  בכיסאות גלגלים. בנוסף, רכבי הגולף שנוסעים ברחבי הפארק הותאמו לכיסאות גלגלים. למבקרים כבדי הראייה מוצעת מערכת שמע ייחודית המספרת להם אודות המקום.

מצפור השקנאי בהחולה. צילום: כאמל עליאן

 

בשל ריכוזן הגבוה של הציפורים באזור, הוקמה במקום תחנת טיבוע ציפורים, שבה הן מסומנות בעזרת טבעת מתכת המוצמדת לרגלן, דבר המסייע לנטר ולעקוב אחר אוכלוסיות ציפורים, נתיבי הנדידה שלהן ועוד. אמנם תחנת הטיבוע באגמון פתוחה לציבור הרחב, אולם יש מי שעד כה לא יכלו ליהנות מצפייה בתהליך עצמו של הטיבוע. בשנה האחרונה הנגישה קק"ל, בהובלת פנינה צייזלר, רכזת נגישות במרחב צפון בקק"ל וירון צ'רקה הצפר הראשי של קק"ל, את תחנת הטיבוע, במטרה שגם אנשים עם מוגבלות ראייה ולקות קוגניטיבית יוכלו להשתתף וליהנות מהחוויה.

בשיתוף עם גדי מטוב שדאג לפתרונות מונגשים, סרקה קק"ל פוחלצים של ציפורים, הדפיסה דגמי תלת ממד שלהן ואלו נצבעו בדיוק בצורה התואמת את המראה הטבעי שלהן, כך, גם מי שלמשל מתקשה לראות יכול פשוט למשש את הדגמים. בנוסף, הודפסו דגמי תלת ממד של ראשי ציפורים, שלכל אחת מהן מקור בעל צורה שונה. מבקרים בעלי לקות ראיה יכולים  למשש את ההדפסים המדויקים והראשים,. במהלך תהליך המישוש משמיעים הדגמים את קולותיהן האמתיות של הציפורים, ובכך הם יכולים לחוות את הביקור בנקודת התצפית. על מנת להמחיש את נתיבי הנדידה, הוכנסו לתחנה מפות מישושיות תלת ממדיות מיוחדות, וכן גלובוס מובלט שמאפשר למשש ולהמחיש את צירי הנדידה ברחבי העולם.

פארק הירדן-

פארק הירדן שוכן מצפון לכנרת, בצד אפיקו המזרחי של הירדן. גדות ערוץ הנהר והאפיקים המשניים שעוברים בפארק מכוסים בסבך צפוף של צמחייה, בעיקר של קנה מצוי ועצי ערבה. בפארק יש מדשאות רחבות ידיים, שולחנות בצל עצי אקליפטוס, ומתקני שעשועים.

קרן קימת לישראל, בשיתוף הביטוח הלאומי, החברה הכלכלית גולן, חמ"ת ובסיוע עמותת נגישות ישראל, השקיעה בפארק תשומת לב מיוחדת לתחום הנגישות, ונסללו בו 750 מטר של שבילים נגישים עם ספסלי ישיבה. מנקודות תצפית נגישות אפשר לצפות בירדן, או לבלות באזור עין משפע הנובע למרגלות היישוב הקדום בית צידה. בפארק יש עמדות פיקניק ובהן חניות נכים, עמדות מנגלים וברזיות נגישות ושלושה מבני שירותים נגישים.

פארק הירדן. צילום: ארכיון הצילומים קק"ל

בפארק קיימים מספר מוקדים שבהם סללה קק"ל שבילי הליכה מותאמים לכיסאות גלגלים:

  • באזור הדייג נסלל שביל באורך של כ-200 מטר בצמוד לנחל הזורם ואמת המים הקדומה, ולאורכו  פינות ספסלים נגישים ומוצלים.
  • בקרבת עץ השקמה הגדול נסלל שביל באורך של כ-100 מטר, המגיע עד לשקמה ולרחבת הישיבה הנגישה מתחת לעץ.
  • באזור עיינות משופע (נסלל שביל המגיע מחניון הפיקניק הנגיש, דרך הגשר מעל המים, ועד לרחבת מרפסת המשקיפה אל גוף המים, הצמחייה והדגים. לאורך השביל, ספסלי ישיבה מותאמים ונגישים, פינת פיקניק נגישה מעל בריכות השכשוך, וירידה עד לקו המים עם רחבת מנוחה וספסל.

מרחב מרכז:

אילנות – גן בוטני יערני ומרכז מבקרים.

כל מי שאוהב לסייר רגלית בין העצים, מוזמן להגיע לגן יערני בוטני מיוחד במינו בלב השרון, בו צומחים זה בצד זה 350 מיני עצים מרחבי העולם, חלקם בעלי מראה אקזוטי מרתק. האתר זכה  בפרס נגישות ישראל. באזור יש שילוט המסביר על סוגי העצים, בנוסף קיימת מערכת מסבירן להתמצאות עבור אנשים עם לקויות ראייה, המאפשרת להם לקבל מידע קולי אודות המקום.

צילום: ארכיון הצילומים קק"ל

 

בגן הבוטני קיים מבוך מונגש מעצים המדמה גזע של עץ. במקום מרכז מבקרים המוקדש כולו לעצים, משלב את הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום, ומציע למבקרים בו חוויה מיוחדת במינה. מרכז המבקרים כולל סרט נגיש עם כתוביות אודות היער לאנשים עם לקות שמיעה, חידון טריוויה, תחנות אינטראקטיביות בנושא ייעור בישראל, יערות העולם סודות העץ וחוויה של סיור אופניים במציאות רבודה, שמונגשת גם לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים.  

באתר ניתן למצוא: 2.5 ק"מ של שבילים סלולים ברמה גבוהה בתוך היער המאפשרים למבקרים הנאה מריאה ירוקה ומרכזית במרכז המדינה ותנועה נוחה בכסא גלגלים או בעגלת תינוק, חניית נכים נגישה, שולחנות פיקניק, ספסלים, ברזיות ושירותים נגישים.

יער אילנות. צילום: ארכיון הצילומים קק"ל

 

חורבת תנשמת –

חורבת תנשמת נמצאת בפארק יער שהם. היער המשתרע על פני כ-2,000 דונם, ממזרח לשֹוהם. היער שהיה למקום מוזנח, שערמות פסולת "עיטרו" אותו, הפך ליער קהילתי פורח.  קרן קימת לישראל, המועצה המקומית ותושבי שׂהם פועלים יחד לטיפוחו של פארק היער כמרכז טיילות ובילוי בחיק הטבע. היער מתפרש על פני גבעות נמוכות ובהן טרסות עתיקות ועצי בוסתן, ויש בו חניונים לפיקניק, שבילי טיול ברגל ובאופניים ואתרים ארכאולוגיים. בחורף ובאביב הוא נצבע בפריחה מרהיבה של כלניות, רקפות ושאר פרחים ססגוניים.

אתר חורבת תנשמת, הנגיש לכיסאות גלגלים, התגלה בשנת 1986, ותשע שנים מאוחר יותר, בחפירות ארכאולוגיות באתר התגלו במקום שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית (המאה הרביעית לספירה) ולידה שלושה קברים חצובים בסלע ובריכת מים חצובה בעלת גרם מדרגות בפינתה. במקום התגלה ממצא מיוחד, שחלקיו התגלו בכנסייה ובבית הבד. זהו מדליון עגול משיש בקוטר של 67 ס"מ שמגולפת בו דמותה של טיכה, אלת המזל שנחשבה לפטרונית של ערים רבות. שביל קצר נגיש לכיסאות גלגלים מוביל מכאן דרומה לכיתת לימוד פתוחה בטבע, השוכנת על במת סלע נמוכה, שסמוך  אליה נמצאים שרידי גת חצובה בסלע ובור פתוח ששימש כבשן סיד .

חורבת תנשמת. צילום: ששון תירם

 

הנגשה באתר: הביקור באתר כולו ובאזור העתיקות נגיש ומאפשר ביקור לכולם. עבור כבדי ראייה מוצבת במקום מערכת מסבירן קולי נגיש עם פישוט לשוני ומערכת מובנת של step hear, המאפשרת מתן מידע קולי לאנשים לפי בחירתם. מטרת המערכת מתן הכוונה לאדם עם לקות ראייה לגבי מקום הימצאותו והסבר על האתר.

מרחב דרום:

חניון הודיה בריכת חורף יער כרמון –

בריכה (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) אך לעתים גם ממי תהום רדודים. בריכות החורף הן מערכות אקולוגיות ייחודיות המתייבשות בקיץ. האורגניזמים המאכלסים אותן מסיימים מחזור חיים בתקופה קצרה של קיום המים בשלולית ולאחריה עליהם לשרוד את עונת היובש עד החורף הבא.

בריכת חורף הודיה, היא משאב טבע רגיש הולך ונעלם. הבריכה עברה תהליך שיקום ושימור במהלך דצמבר 2014, אולם טרם הטיפול השתרעה הבריכה על כרבע משטחה ההיסטורי ומפלס המים בה היה רדוד. עבודות תשתית במרחב הסובב איימו להקטין את כמות המים שנוקזו אליה בעונת החורף.

במהלך העבודות הוסר רובד הקרקע העליון, והבריכה הועמקה עד לשכבת החרסית האטימה כדי ליצור מאזן מים חיובי.  הקרקע נושאת הזרעים וביצי הקיימא פוזרה שוב מעל והגשם השלים המלאכה. כיום שטח המים 320 מ"ר, נפח האיגום 140 מ"ק ועומק המים עד 1 מטר.

בבריכת הודיה חיים סרטנים: דפניה, צדפונית, תריסן הקשקש וזימרגל מצוי. פשפש מים בשם חותרן גדול, זבובאי הנקרא ימשוש (שאינו עוקץ) ודו חיים: קרפדה ירוקה ואילנית מצויה. מסביב לבריכה מיני צומח ימי: בצעוני מצוי ואגמון ימי.

חניון הודיה ובריכת החורף הותאמו לביקור אנשים עם מוגבלויות. הוקם דק עץ הנמצא מעל בריכת הודיה ומאפשר למבקרים הנעזרים בכיסאות גלגלים לבקר באתר כולו כולל תצפית קרובה על הבריכה ומאפשר להם לצפות מקרוב בתהליכי הטבע ומחזורי החיים.

בית אשל. צילום: קק"ל

 

אתר בית אשל- אתר היסטורי-

מצפה בית אשל שמצוי בשטח פארק נחל באר שבע, הוא אחד משלושה מצפים שהוקמו בקיץ 1943 על ידי קרן קימת לישראל בנגב והיוו את תחילת ההתיישבות החלוצית בנגב. לקראת הקמת המצפה בוצעו קידוחים לאיתור מים, אך רק בקידוח השישי נמצאו מים מליחים. באותה נקודה הוחלט להקים את היישוב, והוא אוכלס על ידי ארגון היוגב, שמייסדיו עלו מאוסטריה וגרמניה.

המצפה נבנה עם חצר מוקפת חומה, בדומה לתבנית של היישובים תל חי, כנרת ובן שמן. המתיישבים הראשונים פיתחו שטחים לניסיונות חקלאיים ואף היו הראשונים שהביאו את ילדיהם למגורי קבע בנגב. בשנת 1947 החלו פעולות איבה כנגד תושבי המצפה, במאי 1948 התקיף הצבא המצרי את היישוב  בתותחים ובמרגמות. התושבים עמדו בגבורה בהפגזות כבדות שנמשכו כחמישה חודשים, עד כיבוש באר שבע על ידי צה"ל. המצפה נהרס כליל, ובינואר 1949 פונו תושביו למחנה זמני בכפר ויתקין.

לאחר שנים ארוכות, בהן עמד המצפה הרוס ושומם, הוא שוחזר ושולט על ידי קרן קימת לישראל, ולאחרונה הוכרז כאתר מורשת לאומי. ב-2018 נרתמה המועצה לשימור אתרים לסייע בשחזור ובשימור של מערכת הביצורים. בין השאר שוחזרו בתי האבן, מגדל המים והבונקרים, והשילוט כולל טקסטים ותצלומים. כל אלו יוצרים תמונה היסטורית מרגשת של אותם ימים רחוקים ומביאים את תולדותיו הקצרות והסוערות של היישוב הקטן, שתרם תרומה אדירה לראשית ההיאחזות היהודית בנגב.

כל המבקרים בבית אשל יכולים ליהנות מטיול בין המבנים ההיסטוריים והעתיקות. האתר מישורי ולכן מאפשר התניידות גם בכיסאות גלגלים. מלבד מערכת השבילים, עמדות ההסבר והאתר עצמו, הנגישה קק"ל את החניה, שולחנות הפיקניק השירותים ועמודת השתייה. כמו כן, ברחבי האתר מוצעים ספסלי ישיבה המאפשרים מנוחה לאלו הזקוקים לכך.

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20



:עוד באותו נושא