מהמהלך הזה בדיוק חשש נתניהו. איחוד במפלגות המרכז-שמאל. אם בתחילת השבוע היה נדמה לכולם שזה כבר לא יקרה, בסופו של דבר גנץ ולפיד איפסנו את האגו שלהם, לפחות לזמן הקרוב. אל תדאגו, הוא יפרוץ מהמחסן מהר מאוד.

המפלגה המאולתרת הזאת עשויה מקיבוץ גלויות גדול ולא אחיד. שלושה רמטכ"לים בצמרת ולצידם מי שהיה כתב עיתון "במחנה" בזמן שירותו הצבאי ונוסף אליהם פקיד אפור מההסתדרות. אין אף אישה בחמישייה, והצמרת ברובה לבנה לגמרי (מזל שיש לפחות את מיכאל ביטון) אבל אל דאגה. ארגוני הנשים יספגו את העלבון. העיקר שביבי לא יהיה ראש ממשלה.

כנס 'חוסן לישראל-תל"ם' בתל אביב. צילום: תומר ניוברג, פלאש 90
לפיד, מאז הקים את מפלגתו, ידע לשמור על משמעת מפלגתית. מי שהעז לחשוב אחרת מהראיס – מצא את עצמו בחוץ. גנץ מתנהל אחרת, וכאן דווקא עדיף לו שילמד דבר או שניים מהשותף החדש. אומנם בזמן שגנץ שכב בתעלות לפיד עישן סיגרים במסיבות המוזיקה של עינת שרוף, אבל ללפיד יש ניסיון פוליטי לא מבוטל, יכולת ארגונית מצויינת ופעילי שטח נאמנים. הוא גם יודע לנהל קמפיין, מה שבינתיים לא ממש ראינו בחוסן לישראל.

ובאשר לטרמפיסט הנוסף – גבי אשכנזי, בואו ניתן לאילה חסון להמשיך ולהזכיר לכולנו את מה שחלקנו מעדיפים לשכוח. יש לא מעט דברים שעוד ייחשפו בנוגע אליו, ברגע שהחליט לנטוש את עולם העסקים ולצלול לביצה הפוליטית. הוא עוד עלול להצטער על המהלך הזה.

ריבוי הקולות והדעות במפלגה הלא ברורה הזאת הוא בעיה נוספת. מצד אחד אנשי מפלגת העבודה דוגמת חילי טרופר ואסף זמיר, מהצד האחר אנשי ימין כמו יועז הנדל וצבי האוזר. יו"ר ההסתדרות ניסנקורן וכתף לכתף לצידו לפיד שסולד מהתנהלות ההסתדרות, וכמובן הסכם הרוטציה שעלול להיות מוקש לא פשוט. גנץ ימשוך לכיוון אחד, לפיד לכיוון השני. צריך גם לזכור את השותפים העתידיים של המפלגה, באם היא תרכיב את הממשלה הבאה: מפלגת העבודה שמציגה רשימה יונית/חברתית שנוטה לשמאל וכמובן מרצ שכבר נדחקה לשולי השמאל. ואיך בדיוק העסק הזה יתפקד כממשלה ציונית כשאחמד טיבי תומך מבחוץ?

אורלי לוי. צילום: פלאש 90
המפסידים הגדולים מהמהלך הזה, חוץ מהליכוד, הן המפלגות הקטנות שעלולות לשלם את מחיר האיחוד: מפלגת העבודה בשמאל, כחלון במרכז וליברמן בימין. גם אורלי לוי, שבהתנהלות שאננה ומתנשאת לא חתמה עם גנץ כבר לפני חודש, עלולה למצוא את עצמה מחוץ לכנסת הבאה.

הערב נראה סקרים מחמיאים במיוחד למפלגה החדשה הזאת. להערכתי – 30 מנדטים ויותר. עניין של מומנטום. אל תמהרו להספיד את נתניהו. כבר אתמול, עוד לפני ההודעה הרשמית על האיחוד, ראינו אותו שולף את מנוע הטורבו שהוא שומר לרגעים כאלה והפעם לטובת מיני-איחוד בימין. בפעם הראשונה מזה זמן יהיה כאן מאבק בין שתי מפלגות: מפלגת השלטון, הליכוד, מול מפלגת "רק לא ביבי", שספק אם תחזיק מעמד במתכונתה הנוכחית יותר מקדנציה אחת. נתניהו חייב לדאוג שקולות מצביעי הימין לא יזלגו לבנט או לבית היהודי, גם לא לליברמן או לכחלון אלא לליכוד. אחרת – מפלגת גנץ ושות' תקבל את המנדט להרכיב את הממשלה הבאה והסוף ידוע.
אלירן טל
כתב בדסק המדיני של ערוץ 20