תגלית לכבוד פורים. שבר קנקן חרס המעוטר בפנים אנושיות מהתקופה הפרסית, המשוערך למאות ה-4 עד ה-5 לפני הספירה, נחשף במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד.

צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

 

"כלי חרס מתקופה זו נחשפו בעבר בעיר דוד, אך זו הפעם הראשונה שכלי מהסוג הזה נמצא בחפירות ארכאולוגיות בירושלים או באתר כלשהו ביהודה", מסבירים פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות. עוד הוסיפו: "קנקנים שכאלו מכונים "כלי בֶס" והם היו נפוצים מאוד בתקופה הפרסית במצרים, ביישובים הפניקים לאורך חופי הלבנט, וכן בפרס"

על מקור השם בֶס הם מספרים: "במיתולוגיה המצרית בס הוא האל המגן על הבית ובייחוד על אימהות, נשים בזמן הלידה ועל הילדים", עוד הוסבר כי: "עם הזמן התפתחה דמותו לאל המגן על כל הטוב באשר הוא וכך נקשר גם עם המוזיקה והריקודים. דמותו עיטרה קירות בתים, וכלים שונים (כלי חרס וחפצי יום יום שונים, למשל מראות) או נענדה כקמע על הצוואר"

צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

 

"בס מופיע לרוב כמעין גמד מזוקן בעל פנים גדולות, עיניים בולטות ולשון משתרבבת כשהוא הוא עטור בכובע נוצות". הסיבה לכך נעוצה כיון שהמטרה הייתה, "ככל הנראה לעורר שמחה וצחוק ולהבריח את הרוחות הרעות".

בעניין התפתחות דמותו של האל המצרי הוסבר כי: "דמותו של בס כאל מגן אומצה, כך נראה, על ידי הפניקים וקמעות רבות בדמותו" עוד הבהירו כי: "כלי בס מעוטרים נחשפו בחפירות הרבות ביישובים בני התקופה הפרסית לאורך החוף".

בעניין התגלית הירושלמית הוסבר כי: "שבר הקנקן התגלה בחפירה בחניון גבעתי בעיר דוד בתוך בור אשפה גדול שהכיל גם שברי כלי חרס רבים נוספים המתוארכים לתקופה הפרסית". בנוסף הובהר כי: "כלים וקמעות כאלו נמצאו גם בפרס עצמה, בשושן, בפרספוליס ובערים נוספות, לשם הגיעו ככל הנראה בתקופה זו על ידי אמנים מצריים שפעלו שם וכחלק מהמסחר הבין לאומי".



אורן רפאל

אורן רפאל

כתב אקטואליה ומנהל רשתות חברתיות. orenre@gmail.com
אורן רפאל