מצאו את ההבדלים: הזמר קובי פרץ והשופט בדימוס משה גלעד. צילום: פלאש 90
מצאו את ההבדלים: הזמר קובי פרץ והשופט בדימוס משה גלעד. צילום: פלאש 90

 

הזמר קובי פרץ יחל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו – שנה וחצי בפועל, זאת בגין העלמת מס על הכנסות של מעל ל-5 מליון שקלים. לפני כשלושה חודשים ביקש פרץ חנינה מנשיא המדינה, ולפני שבועיים נענה בשלילה וכיום כאמור יחל לרצות את עונשו. בהכרעת הדין קבע ביהמ"ש כי פרץ שיקר לחוקרים ונקט פעולות אקטיביות להסתיר את הכנסותיו ולהתחמק ממס.

מכאן לסיפור אחר. לפני כשנתיים, בדצמבר 2014, פורסם כי השופט המחוזי בחיפה דאז, משה גלעד, ורעייתו אביבה גלעד, נחשדים בהעלמת מס באמצעות החזקת חשבון בבנק UBS בשוויץ. אלא שהתיק הפלילי נסגר בהסדר כופר של 600 אלף ש"ח, סכום שנחשב גבוה במונחי כופר.

בני הזוג גלעד נחקרו בספטמבר 2014. השופט גלעד יצא לחופשה זמן קצר לאחר שנחקר ובאוגוסט 2015, בסמוך לסגירת התיק הפלילי נגדו מחוסר ראיות מספיקות, הודיע על פרישה מכס השיפוט. שבועיים לפני כן הודיעה הפרקליטות כי היא שוקלת להגיש כתב אישום נגד אשתו. לטענת הפרקליטות, התיק נגד השופט לשעבר גלעד נסגר לאור הקושי להוכיח שהיה מודע לקיום החשבון, או שהכספים שייכים לו לבדו או ביחד עם אשתו. התיק מול אביבה גלעד, שמשמשת בין היתר גם כחברת מועצת עכו, המשיך להתנהל ולאחרונה הוחלט ברשות המסים לסגור את התיק בהסדר כופר.

סגירת תיק בהסדר כופר אין משמעותו כי קיים בהכרח חוסר ממשי בראיות, אלא מדובר בהליך שעומד לרשותה של רשות המסים לבחור בכך במצבים בהם, למשל, האישום שדבק בחשוד קטן יחסית או שבנסיבות מסוימות היה ביהמ"ש מקל על הנאשם. ככלל, הטלת כופר תחסוך לרשות זמן ומשאבים. שיקולים נוספים יכולים להיות מצבו האישי של הנאשם כמו גילו המבוגר, הסתבכות ראשונה או היות העבירה ככזו של מייצג במסגרת מילוי תפקידו או בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות.

קשה שלא לתהות נוכח ההבדלים בין הדרך שבה בחרה רשות המסים לפעול במקרה של הזמר קובי פרץ ובמקרה של הזוג גלעד.