3:33 23/10/2017
מבזקים
דף הבית > ספורט > בלוף ושמו מעמד המאמן: תעודת הפרו והאחריות אישית

בלוף ושמו מעמד המאמן: תעודת הפרו והאחריות אישית

בשנים האחרונות מעמד המאמן בהתדרדרות מתמדת. ניסינו להבין מה גרם לדמויות המחנכות והנערצות להפוך לפיקציה. בלוף ושמו מעמד המאמן: פרק א'

אלי אוחנה עם היועץ המקצועי אלי כהן והמאמן גיל לבנדה. צילום: בית"ר ירושלים
אלי אוחנה עם היועץ המקצועי אלי כהן והמאמן גיל לבנדה. צילום: בית"ר ירושלים

 

אם נשאר למאמני הכדורגל הישראלי טיפת כבוד, הם צריכים להחזיר את תעודת המאמן שלהם להתאחדות לכדורגל. אם יש לראשי ארגון המאמנים רצון לשמור על כבודם האבוד, הם צריכים להודיע על ביטול הארגון. הבלוף הגדול הנקרא ארגון המאמנים, מזמן פשט את הרגל. קשה לדעת מי חוטא יותר לתפקידו, הארגון או המאמנים, דבר אחד בטוח: שניהם כבר לא רלוונטיים בעולם הכדורגל הישראלי. גם ארגון המאמנים וגם המאמנים הישראלים, הפכו בשנים האחרונות לפיקציה.

תעודת פרו? עבודה בעיניים

עופר עיני, יו״ר ההתאחדות לכדורגל, צריך לבקש מאופ״א לבטל את החובה בתעודת פרו למאמן בליגת העל. עיני יכול לנצל גם את היחסים של קודמו בתפקיד, אבי לוזון, החבר בממשלת אופ״א ולבקש לאפשר באופן חריג, לאפשר לבעלי המועדונים בליגת העל לעמוד על הקווים.

אופ״א החליטה לשדרג את מעמד המאמן ולקבוע דירוג של מאמנים בכירים במטרה להפוך את המאמן על הקווים לדמות חזקה, איכותית ומוערכת. עיני בסיוע לוזון, יכול להביא למשרדי אופ״א כמה דוגמאות מהאירועים בליגת העל, אין צורך לנבור בארכיונים ולהשקיע זמן רב בחיפושים, הם ימצאו את הבושה בכל קבוצה, בכל שבוע, בכל הרמות בלי גבול לבושה. הבעיה הגדולה של עיני תהיה אם נשיא אופ״א יבקש ממנו להסביר למה נרמס מעמד המאמן בליגת העל. עיני יתקל בבעיה ולא מעט בושה, איך הוא יסביר לנשיא אופ״א שכבר מזמן אין בכלל מושג כזה בישראל: מעמד המאמן.

יו"ר ההתאחדות עופר עיני. צילום: יונתן סינדל/פלאש90
יו"ר ההתאחדות עופר עיני. צילום: יונתן סינדל/פלאש90

 

חובה להזהיר את עיני ואנשיו לא להכין דוגמאות מהקבוצות של אלי טביב, איזי שירצקי וג'קי בן זקן. קלסרים כאלה על מעמד המאמן בקבוצות של הבעלים הללו, עשויים לסכן את הכדורגל הישראלי מסילוק מאופ"א, סכנה הרבה יותר גדולה מהפלסטינים המנסים לסלק אותנו מהשתתפות באירופה. במסיבת העיתונאים שקיים עיני אתמול (ב') בהתאחדות, התקשורת התעניינה בהכל מלבד מעמד המאמן.

פעם מאמן היה משהו גדול, סמכות עם הרבה כבוד מהשחקנים, מהאוהדים ומהתקשורת. דמות מחנכת, הראויה לחיקוי ולהערצה. עם השנים המילה מאמן זוכה להרבה גינויים. מאמנים רבים הפכו את עבודתם לבדיחה עצובה. הביזיון, העלבון והבושה שהם גורמים לעצמם בעיני כולם ואף בעיני עצמם לא נעצרת, היא רק מתרחבת. והבדיחה הגדולה עוד יותר היא נושא תעודת הפרו בליגת העל.

על מי כולם עובדים כאן? אם חלילה מאמן עומד על הקווים בליגת העל ואין לו תעודת פרו חלילה, התקשורת מפזרת כותרות ענק ומציירת תמונה עגומה ומפחידה. באמת יש הבדל בין מאמן שעובד אצל אלי טביב עם תעודת פרו או בלי תעודת פרו? מה בדיוק ההבדל בין שרון מימר, סלובודאן דראפיץ׳, גיא לוי, מנחם קורצקי ואחרים לגיל לבנדה למשל? תעודת הפרו היוקרתית שהיתה לכולם שימרה את מעמד המאמן? הכל עבודה בעיניים.

המאמנים הם הבעיה ולא בעלי הקבוצות

הכי קל להאשים את בעלי המועדונים, את בעלי הממון שרוצים להיות במרכז העניינים, על הבמה המרכזית, אלה שמעולם לא יסכימו לתת את הכסף ולהישאר להשקיף מהיציע. אחד האנשים הקרובים לאלי טביב אמר לי היום: ״בקצב הזה אף מאמן מאמן לא ירצה לבוא לבית״ר ירושלים. טביב רומס את המאמנים אחד אחד, לא יהיו לו מאמנים בקצב הזה״. ״אל תדאג״, הרגעתי אותו: ״כל מאמן שטביב יפנה אליו יגיע גם ברגל לבית וגן. כולם יעמדו בתור כדי לאמן בליגת העל ובמיוחד בבית״ר ירושלים״. וזו בדיוק המציאות העגומה, טביב זוכה לעיקר הביקורת על מעורבותו בעניינים המשחקים של קבוצתו אבל יש עוד רבים מבעלי הקבוצות בליגת העל שאינם רחוקים ממנו ברשימת המעורבים בתחום אחריות המאמן.

יכול לחייך שירצקי בימים טובים יותר. צילום: פלאש 90
הם הבעיה? איזי שירצקי. צילום: פלאש 90

 

הכי קל להפיל את האשמה בטביב, איזי שירצקי, ג׳קי בן זקן, יואב כץ, אשר אלון, ברק אברמוב, האחים ניסנוב, אבי לוזון והרשימה עוד ארוכה ועשירה. הבעיה הגדולה במושג מעמד המאמן שנשחק ונמחק בליגת העל היא המאמנים. מזמן הם איבדו את הכבוד, איבדו את הבושה, איבדו את הקשר לענף. זוכרים את הכותרות שהיו פעם בעיתונים על פיצוץ במו״מ בין מאמן לקבוצה במעמד החתימה על חוזה? פעם חלק גדול מהמפגשים בין מאמן ליו״ר/ בעלים היה מסתיים בפיצוץ על רקע כספי או מקצועי. מישהו זוכר בשנים האחרונות מקרה בו פגישה בין מאמן ליו״ר/ בעלים הסתיים בפיצוץ במו״מ? אין דברים כאלה. המקרה הנדיר בשנים האחרונות היה בעונה שעברה בין גיא לוזון לאלי טביב. לוזון התעקש על מספר סעיפים שאמורים היו לשמור על עצמאותו וכבודו. זה היה המקרה הראשון והאחרון.

היום כל מפגש של מו״מ מסתיים בדקות. לפעמים אפילו בשיחת טלפון קצרה. השכר הפך להיות שולי, סמכויות המאמן כלל לא עולות על שולחן המו״מ, העיקר זה לקבל את הטלפון הראשון. כל השאר לא חשוב בכלל.

‫משה בוקר‬‎

‫משה בוקר‬‎

משה בוקר, 51, 30 שנה עיתונאי בקבוצת הארץ, 10 שנים בערוץ 2,
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

ניר קלינגר. צילום: יונתן סינדל/פלאש90

הפועל חיפה חזרה למקום הראשון

הקבוצה של ניר קלינגר ניצחה את בני סכנין והוכיחה כי גם אחרי 8 מחזורים היא לא גימיק. מכבי פתח תקוה ניצחה את הפועל אשקלון והרבה לחץ השתחרר במועדון