23:27 21/05/2018
דף הבית > המומחים ב-20: תוכן שיווקי > בית המשפט העליון קבע : חקירה סמויה ומעקב מצולם אחרי נכי צה"ל אינם חוקיים!

בית המשפט העליון קבע : חקירה סמויה ומעקב מצולם אחרי נכי צה"ל אינם חוקיים!

"תוצאה פוגענית במיוחד" – כך כינה בית המשפט העליון את קביעת הוועדה הרפואית אשר הפחיתה את דרגת נכותה של נכת צה"ל שפנתה בבקשה להחמרת נכות וזאת על בסיס מעקב מצולם במסגרת חקירה סמויה. בפסק דין תקדימי אותו כתבה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז קבע בית המשפט העליון כי "ביצוע חקירות סמויות אחר נבדקים המתדיינים …

"תוצאה פוגענית במיוחד" – כך כינה בית המשפט העליון את קביעת הוועדה הרפואית אשר הפחיתה את דרגת נכותה של נכת צה"ל שפנתה בבקשה להחמרת נכות וזאת על בסיס מעקב מצולם במסגרת חקירה סמויה.

בפסק דין תקדימי אותו כתבה שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז קבע בית המשפט העליון כי "ביצוע חקירות סמויות אחר נבדקים המתדיינים בפני ועדות רפואיות הפועלות מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), פוגעת בזכות יסוד חוקתית של הנבדקים לפרטיות".

השופטת ברק-ארז היא מומחית למשפט מנהלי, ולאחר שנים רבות שבתי משפט לא דנו לעומקה של הסוגיה אלא הביעו דעות שונות ולא מחייבות בנושא, החליטה השופטת ברק-ארז כי הגיעה העת להכריע בשאלה האם רשאיות וועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון להזמין חקירה סמויה בצורת מעקב מצולם אחרי נכים המוזמנים לבדיקת הוועדה.

בית המשפט העליון ניתח לעומק את הנושא וקבע כי לנבדקים בוועדות רפואיות ישנה זכות יסוד חוקתית לפרטיות. הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון פגעו בזכות יסוד זו על ידי כך שהיו מזמינות חקירות סמויות אחרי נכים שהיו מגיעים להיבדק על ידי הוועדה הרפואית.

הוועדות הרפואיות היו צופות במעקבים הללו ועל סמך מה שראו בקלטת המעקב, נוסף על בדיקות שונות שביצעו, היו נותנות את החלטתן, במקרים רבים תוך הפחתת אחוזי נכות על בסיס הקלטת. בית המשפט קבע שההתנהלות הזו אינה חוקית וש"עצם פעולת המעקב, אותה התחקות אחר אדם בלא ידיעתו, תוך חדירה למרחב האישי-פרטי שלו, מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט ואף בכבודו. זאת, בפרט כאשר המעקב נועד לחשוף, לכאורה, טענת כזב של האדם שאחריו מתחקים או התנהגות פסולה מצדו."

הבסיס לקביעה היה שפרטיותם של הנבדקים היא זכות יסוד חוקתית ושאסור לפגוע בה ללא הסמכה מפורשת בחוק. מאחר ואין בחוק הישראלי כל הוראה המתירה לוועדה הרפואית של אגף השיקום להזמין חקירה – גלויה או סמויה, (וזה בניגוד לוועדות רפואיות בביטוח הלאומי ששם ישנה הסמכה כזו בחוק), אסור לוועדה הרפואית לעשות זאת.

יעבץ

כל הטענות שהעלה אגף השיקום בעניין נדחו על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט קבע כי פעולה פסולה זו אינה יכולה להיות "סמכות עזר" הנלווית לסמכויות הוועדה הרפואית, העובדה שיש "צורך" בפעולות כאלו אינה יכולה להקנות סמכות לוועדה הרפואית. חקר האמת הוא אמנם ערך חשוב אך אינו ערך מוחלט ואינו יכול להוות נימוק לפגיעה בנכים. אף אם וועדות בביטוח הלאומי רשאיות להזמין מעקבים הרי שלגבי נכי צה"ל הדבר אסור בהיעדר הוראה מפורשת.

אפילו הטענה שלוועדות הרפואיות ישנה סמכות מקבילה לאלו של קצין התגמולים וועדות הערעור נדחתה, ובית המשפט הטיל ספק אף בסמכותן של ערכאות אלו להזמין מעקב מצולם סמוי.

משרד הביטחון, לא הצליח להצביע על מקור סמכות מפורש, שמאפשר לוועדות רפואיות לבצע חקירות סמויות, ולכן נקבע כי אלו אינן חוקיות. בית המשפט קבע כי אם רוצה המחוקק לתת סמכות כזו לוועדה רפואית הוא יכול לעשות זאת אך ורק באמצעות תיקון החוק. אך בית המשפט גם מבהיר כי חקיקה כזו פוגעת בזכות יסוד ולכן עליה להיות סבירה ומידתית.

הנכה אשר הגישה את הערעור לבית המשפט העליון לאחר ייסורים והליכים אינספור בוועדות הרפואיות קיבלה מבית המשפט את הסעד ההוגן והצודק. בית המשפט ביטל את הקביעה בעניינה והחליט שעניינה יובא בפני וועדה רפואית מחדש, בהרכב חדש, ומבלי לתת כל משקל לחקירה הסמויה שנערכה אחריה.

המאמר באדיבות, עורך דין צבאי – עומר יעבץ.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

המחמאות בדרך: כל הטרנדים האופנתיים במקום אחד

כיום יש ערך וחשיבות משמעותיים מאוד לאופנה, והבגדים הם שמייצגים אותנו. כך תבחרו ותרכשו את הבגדים שלכם בצורה הנכונה ביותר