בני בן זקן. צילום: עירוני ק"ש
בני בן זקן. צילום: עירוני ק"ש

 

בית״ר ירושלים אינה משחקת כדורגל משובח, היא לא מבריקה גם כאשר היא מנצחת ומרבית השערים שלה נכבשו בזכות יכולת אישית של שחקניה. גם במשחקים בהם בית״ר מבקיעה שניים ושלושה שערים, היא פחות טובה מהיריבה, היא לא מרשימה ולא גורמת לאוהדיה לצאת מרוצים מהמשחק, מלבד העובדה שהקבוצה ניצחה.

הרבה ביקורת סופג בני בן זקן מאז מונה לתפקידו כמאמן בית״ר ירושלים. הבעלים אלי טביב לא ממש מתחבר אליו, עובדה שהוא לא מסתיר אותה בשיחות עם העיתונאים, התקשורת אהבה לפרסם כותרות גדולות על הרמה הירודה באימונים, על היעדר אימונים טקטיים ועל ביקורת קשה, סמויה יש לציין, מצד השחקנים נגד המאמן. האוהדים, כמו הבעלים, מהרגע הראשון שבן זקן נחת בבית וגן לא התחברו אליו. הם לא קיבלו אותו. עוד לפני שהם ראו את האימונים, לפני שעלה לכר הדשא במשחק הראשון נגד בני סכנין, בן זקן לא בא להם טוב.

הפרסומים הרבים בתקשורת על רמת האימונים הירודה, על הביקורת של אלי טביב שלא אוהב את סגנון המשחק ההגנתי וניהול המשחק השערורייתי, כדבריו, גרמו לקהל להגביר את הזעם נגד בן זקן והקריאות ״תתפטר, תתפטר״, הפכו לחלק קבוע מהרפרטואר של אוהדי הקבוצה במשחקים, בלי קשר ליכולת, לתוצאה ולמיקום בטבלה. השיחות שקיים בארבע עיניים אלי אוחנה עם בן זקן, רק הגבירו את הרצון של האוהדים לראות את המאמן בבית. האוהדים האלה קיבלו חיזוק לביקורת נגד המאמן ולדרישה שלהם לפטר אותו.

אלי טביב. צילום: יונתן סינדל/פלאש90
אלי טביב. צילום: יונתן סינדל/פלאש90

 

אחרי שיחת הנזיפה הראשונה בה התלונן אוחנה על היעדר אימונים טקטיים, היעדר משמעת ושליטה בחדר ההלבשה וניהול משחק שאינו מקובל עליו ועל הבעלים, הגיעה שיחת הנזיפה השנייה בה המאמן ספג הערות על היעדר כימיה בינו לבין הצוות המקצועי, על סגנון משחק הגנתי והרצון לראות אותו משליט סדר בחדר ההלבשה ומביא משחק מסודר ומשובח יותר כדי שהאוהדים יהיו מרוצים.

לצערו של בן זקן, עם העובדות אי אפשר להתווכח. אבל לשמחתו של המאמן הצעיר, גם עם העובדות אי אפשר להתווכח. בית״ר ירושלים לא משחקת כדורגל גדול, המשחקים שלה לא גורמים לאוהדים הרבים שלה לצאת מטדי מרוצים, רבים מהאוהדים מעדיפים לראות את הקבוצה בטלוויזיה, הרבה בגלל היכולת הלא מלהיבה. קשה להם לקבל את העובדה שבן זקן שינה לחלוטין את סגנון המשחק. בן זקן הפך את בית״ר לקבוצה הרבה יותר ממושמעת והגנתית. יותר הגנה ופחות הרפתקנות. גם טביב לא אוהב את הסגנון החדש שהביא בן זקן לקבוצה שלו ואם אוחנה לא היה מתאמץ אחרי כל משחק לאחרונה לשמור על המאמן, גם בן זקן היה רואה את בית״ר ירושלים בטלוויזיה.

לחובתו של בן זקן יש עוד נקודה שמפריעה לו לקבל לגיטימציה ותמיכה מהקהל ומהתקשורת. הוא צעיר, הוא לא אשף ביחסי ציבור, הראיונות שלו לפני ובמיוחד אחרי משחקים מרגיזים ולפעמים הזויים, הוא לא בנה סביבו עיתונאים מטעם ופרשנים שאוהבים לפרגן לו. בן זקן עדיין נתפס כדמות מוזרה בבית וגן ובמיוחד על הקווים במשחקי הקבוצה. אין בו קסם מיוחד, הוא לא ממגנט, לא מחייך כמעט, מדקלם משפטים שלפעמים מנותקים מהמציאות ובעיקר לא מחוברים ולא גורמים לאוהדים להתחבר. גורמים בבית״ר אומרים לא פעם כי אין לו נוכחות והוא חסר כריזמה. במועדון אומרים כי הוא עדיין לא הבין לאן הגיע. אלה העובדות. אבל יש עוד עובדות.

אוהדי בית"ר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אוהדי בית"ר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

אחרי המחזור ה-17 בית״ר ירושלים במקום הראשון עם 36 נקודות, 40 שערי זכות, 11 ניצחונות ורק 3 הפסדים. בית״ר ירושלים עם בן זקן על הקווים מתמודדת על האליפות במציאות בה המספרים הנמצאים במחשבים בבקרה התקציבית הפוכים לחלוטין מהתוצאות על המגרש ומהטבלה אחרי 17 משחקים. התקציבים של מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ומכבי חיפה עומדים על 80-120 מיליון שקל ובית״ר ירושלים בפסגה עם תקציב של 37 מיליון שקל. בית״ר ירושלים לא מציגה כדורגל גדול, אבל הייתה שותפה למשחקים הכי גדולים, הכי מרתקים והכי דרמטיים שנערכו עד כה העונה בליגת העל.

אם יש משהו משותף בין האוהדים של מכבי חיפה לאלה של בית״ר ירושלים הוא האובססיה של האוהדים לראות קבוצה אטרקטיבית, כדורגל התקפי ושמח על הדשא. 30 אלף האוהדים שמילאו בתחילת העונה את סמי עופר, היו רוצים התחלף עם אוהדי בית״ר ירושלים היום. כל עשרות אלפי האוהדים המתוסכלים של מכבי חיפה, היו מאושרים היום אם קבוצתם הייתה משחקת כדורגל בינוני אבל מדורגת במקום הראשון. רבים ודאי לא מוכנים להודות בכך, בדיוק כמו אלה בבית״ר שאוהבים לספר כי היו מעדיפים קבוצה במרכז הטבלה העיקר כזו שמשחקת כדורגל התקפי, אטרקטיבי, כדורגל שנהנים ממנו.

הבעיה הגדולה של האוהדים שמתנגדים לבן זקן היא המציאות המדומה בה הם חיים. בית״ר ירושלים קבוצה טובה עם סגל שחקנים איכותי. יתכן ומאמן בכיר, כזה הדוגל בכדורגל פתוח ואטרקטיבי היה גורם לקבוצה לשחק הרבה יותר טוב אבל בית״ר הייתה מוצאת עצמה מחוץ למאבק האליפות. עם מאמן בכיר השחקנים לא היו מתלוננים על אימונים ברמה נמוכה אבל היו מתלוננים על אימונים קשים. ממאמן בכיר, סמכותי, כזה שמחזיק את השחקנים קצר ושולח למקלחות שחקנים באמצע האימון האוהדים היו מתלהבים, השחקנים היו גורמים לבערה בחדר ההלבשה וגורמים לו ללכת הביתה מהר מאוד.

אלי אוחנה. צילום: פלאש90
אלי אוחנה. צילום: פלאש90

 

סביבת העבודה בבית וגן לא פשוטה למאמן. בטח לא למאמן צעיר וחסר ניסיון. בן זקן הצליח במקרה, או שלא, לגרום לכולם להיות נגדו, אבל דאג לשמור לצידו על הנשק הכי משמעותי – השחקנים. הבעלים, התקשורת והאוהדים נגדו, אבל חדר ההלבשה מאחוריו. בניגוד למאמנים בעבר, בן זקן נהנה מתמיכה בחדר ההלבשה. סוגיית יוסי בניון אינה פוגעת בו כי הוא מיישר קו עם הבעלים והתוצאות איתו. בן זקן למד פסיכולוגיה והוא לא כזה פראייר כמו שהוא נראה. הוא לא משליט סדר ומשמעת חזקה בחדר ההלבשה, הוא מתעלם מאירועים מסוימים באימונים ואינו אוהב להעניש שחקנים. הוא סימן את המטרה. כאשר כל העולם נגדו, הוא פיתח קשר מיוחד עם השחקנים, בעיקר הבכירים, אלה ששולטים בחדר ההלבשה, אלה שיוצאים להגנתו ואלה שגם דואגים לשלוח מסרים מרגיעים לאוהדים ולטביב לטובת המאמן.

החיבור של בן זקן עם השחקנים גורם להם להשקיע הרבה יותר ולמלא את ההוראות שלו. בן זקן מקשיב להוראות המקצועיות של טביב אבל בסופו של דבר הוא על הקווים והשחקנים מחזירים לו על המגרש. אז אין כדורגל גדול, אין הצגות, אבל יש נשמה, נחישות, מלחמה על כל כדור והרבה שמחה על המגרש. קבוצה מאומנת או לא מאומנת, רואים או לא רואים טביעת אצבע של מאמן, יש שיטה, אין שיטה, בינתיים התוצאות חזקות מכל דבר אחר. בית״ר ירושלים במקום הראשון והיא הרבה יותר מגימיק. היום יותר מתמיד ברק בכר וג׳ורדי קרויף יודעים שיש להם יריבה רצינית במאבק על האליפות. אולי אפילו על הדאבל. אפשר לאהוב את הכדורגל שלו ואפשר שלא. אפשר להתחבר אליו ואפשר שלא, אבל בני בן זקן מוביל את בית״ר ירושלים לשיאים חדשים ולאחת העונות הכי טובות מאז ימי גאידמק הגדולים.

אלי אוחנה לא אוהב להתערב בעניינים המקצועיים. הוא משאיר את זה לטביב שחי מזה. אוחנה משאיר לטביב ובן זקן לשבור את הראש עם ההרכבים והחילופים. הוא כאן כדי להיות בולם הזעזועים של טביב. אילולא הברקסים של אוחנה, טביב היה שולח מזמן את בן זקן הביתה דרך הירידות של כביש 1. בינתיים זה עובד. מי יודע, אולי המציאות המוזרה הזו בה חי המועדון עוד תביא תואר. או שניים. מציאות דימיונית. בעלים שלא רוצה את המאמן, אוהדים שמקללים את המאמן שעלה למקום הראשון, בעלים שמאיים לא להביא רכש אם המאמן לא יפוטר, תקשורת שמבקרת את המאמן והתעסקות קבועה סביב הדקות שבניון מקבל ובעיקר שאינו מקבל. ועם כל זה המאמן הצעיר וחסר הניסיון שעדיין לא קלט לאן הגיע, מצליח לתמרן ולשרוד. אבל גם בן זקן יודע כי במציאות של בעלים כמו אלי טביב, המכונית שלו אולי לא בבוץ, אבל היא עדיין רחוקה מהאספלט.

עלו למקום הראשון. צילום: בית"ר ירושלים
עלו למקום הראשון. צילום: בית"ר ירושלים



מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20