2:18 25/11/2017
דף הבית > תרבות > ביום הזיכרון מותר לשבת

ביום הזיכרון מותר לשבת

בזמן הצפירה בערב הזיכרון לחללי צה"ל, היינו יוצאים לעמוד לזכרם במרפסת. סיפור מיוחד לרגל היום

בזמן הצפירה בערב הזיכרון לחללי צה"ל, היינו יוצאים לעמוד לזכרם במרפסת. כמה דקות לפני השעה שמונה, כל המרפסות לידנו היו מתמלאות בשכנים במין מפגן אחדות שמעולם לא נאמרו בו מילים. השתיקה הייתה כבדה והצפירה שבאה מהמתנ"ס הסמוך פילחה אפילו את קול הצרצרים שרק שניות קודם צרצרו מבעד לשקט.

 

ביום הזיכרון אפשר לשבת. פלאש 90
ביום הזיכרון אפשר לשבת. פלאש 90

בדירה לידנו משפחת פלדמן, שהבן ברק כבר היה גדול ממש ועמד לסיים חטיבת ביניים, מעלינו משמאל משפחת אזולאי עם התאומות היפות ובדירה מעלינו בר-ששת, שתמיד הגנבתי אליו מבט כי עמד בצפירה עם עיניים עצומות. מתחתינו לוי, כץ ועוד שכנים שפגשנו רק מדי פעם במכולת. לא באמת ידענו לשמם, אבל זה לא מנע מאתנו להדביק להם סיפורי חיים במשחקי כאילו. שנה אחר שנה היינו עומדים במרפסת במן נוהג לא כתוב אבל מחייב. בתום הצפירה ההורים היו עושים ספירת מלאי בעיניים, לראות מי יצא למרפסת ומי בחר שלא, שיהיה על מה לרכל ליד תיבות הדואר.

שנה אחת, שהייתי אני כבר בחטיבה, הבן של משפחת פלדמן נפל בלבנון. במשך חודש ימים, עמדה סוכת האבלים בגינה בכניסה לבניין וגם אחרי השבעה מר פלדמן היה יורד בבוקר, יושב לאורך היום ועולה הביתה רק לקראת ערב. מדי פעם היה מצטרף אליו אורח, אבל רוב הזמן היה יושב לבדו עם האלבומים.

ביום הזיכרון באותה שנה הנוכחות על המפרסות בבניין הייתה מלאה. בר-ששת ועיניו העצומות, אזולאי, כץ, ורק המרפסת של פלדמן בזמן הצפירה נותרה ריקה. בזמן ספירת המלאי המסורתית, עיניה של אמי התעכבו על המרפסת של פלדמן. מבלי ששאלתי אמרה, שגברת פלדמן עכשיו עומדת כל השנה וביום הזיכרון מותר לה לשבת.

מיכאל זץ

מיכאל זץ

מיכאל זץ
לתגובות

אולי יעניין אותך גם

לפני-אשדודשירה

ה"אשדודאשירה":"חגיגה של שירה ושל טקסטים"

פסטיבל "אשדודאשירה" נפתח היום בעיר הדרומית, המנהל האמנותי סמי שלום שטרית והשחקן זאב רווח מספרים: "עושים מחווה לזמר המזרחי בראשיתו, שהיה קול קורא במדבר"