No Tag To Print

קורונה
אדלשטיין. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בחירת היו"ר: בג"ץ עלול להתערב באופן מסוכן בענייני הכנסת

דיון מכריע בעניין בחירת יו"ר הכנסת יתקיים היום בבג"ץ. החלטת השופטים עלולה לדרוס בצורה מסוכנת את עקרון הפרדת הרשויות

דיון מכריע שעלול להתפתח למסוכן יתקיים היום אחר הצהריים בבג"ץ בהרכב שופטים מורחב בראשות הנשיאה אסתר חיות. הדיון יעסקו בלא פחות מחמש עתירות שהונחו לפתחו של בית המשפט על ידי התנועה לאיכות השלטון,  עמותת חוזה חדש, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, מפלגת כחול לבן וישראל ביתנו.

אלה דורשים מהשופטים להורות על צו המורה ליו"ר הכנסת לבטל את החלטתו לעניין איסור התקהלות בחדר אחד של יותר מ-10 אנשים, החלטה שבאה בעקבות הוראות משרד הבריאות ומשכך אינה מאפשרת לכאורה את הקמת הוועדה המסדרת. בנוסף ביקשו העותרים להורות על צו המורה ליו"ר הכנסת לכנס את המליאה ללא דיחוי על מנת להקים את הוועדה המסדרת, הוועדות הזמניות של כספים, וועדת חוץ וביטחון.

סוגיה שנייה ועיקרית בעתירה היא בחירת יו"ר הכנסת. העותרים מבקשים מבית המשפט להורות על צו המורה לכנס את המליאה ללא דיחוי לשם בחירת יו"ר כנסת קבוע. (ישראל ביתנו עתרה רק לצורך דרישה זו- א.כ).

מתשובות יו"ר הכנסת, יועמ"ש הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה עולה מסקנה אחת: יו"ר הכנסת אדלשטיין פועל על פי חוק ובית המשפט עלול בהחלטתו להורות על צווים שכאלה לדרוס באופן מסוכן את עקרון הפרדת הרשויות.

החוק עומד לטובת אדלשטיין וראוי שישמור עליו

באשר לסוגייה הראשונה, החלטתו של אדלשטיין להגביל את מספר החברים בכל וועדה לעשרה בלבד אינה עומדת בהוראות משרד הבריאות על פי היועץ המשפטי לכנסת מתוקף העובדה כי התקנות לא חלות על הכנסת ועל מערכת בתי המשפט. בנוסף, על פי חוק ההחלטה נתונה בידי מליאת הכנסת בלבד והוועדה המסדרת היא שקובעת את גודלן של הוועדות. אדלשטיין קבע אמנם מתוקף סמכותו לחוק משכן הכנסת כי הוראות צו בריאות העם יחולו לפרק זמן של 14 יום גם ביחס לדיוני הכנסת וועדות הכנסת אך יחד עם זאת איפשר את קיומם: "אין בהוראות אלה כדי למנוע הצבעה שמית במליאת הכנסת כפי שנעשה עם הצהרת האמונים של חברי הכנסת ביום השבעת הכנסת ה-23".

הכנסת בצל הקורונה. צילום: עדינה וולמן – דוברות הכנסת

בהתאם לכך, על פי החלטת יו"ר הכנסת תהיה הקפדה על כך שלא יהיו יותר מעשרה אנשים במליאה בעת ובעונה אחת כאשר ההצבעות ייעשו באופן שמי. באשר למספר המשתתפים- נראה כי אין בסמכותו להגביל את מספר האנשים לעשרה כאשר ניתן להיערך לכינוס וועדות הגדולות מעשרה חברים בחיבור בין שני חדרי וועדה באמצעות שיחת ועידה בווידאו.

בעניין הזה נראה כי אדלשטיין הקדים תרופה למכה כאשר הכרסי כי ביום שני תעלה על סדר יומה של הכנסת הקמת הוועדה המסדרת. משכך, הדרישה להורות על צו המורה ליו"ר הכנסת לכנס את המליאה אינו רלוונטי עוד.

הסוגייה המרכזית בעתירות היא בחירת יו"ר הכנסת. מצד אחד יו"ר הכנסת צריך היה לאפשר את ההצבעה על בחירת יושב ראש חדש כאשר ישנו רוב במליאה הדורש זאת. מצד שני, יש בכוחו לעכב זאת עד לכינונה של הממשלה כפי שנעשה כבר בעבר.

בתשובתו לבג"ץ טוען אדלשטיין כי העלאת נושא בחירת היו"ר על סדר יומה של המליאה בעת הזו בטרם מוצו הניסיונות להקמת ממשלת אחדות תפגע אנושות במאמצים המתקיימים במקביל בימים אלה. זאת ועוד, על פי החוק שמתיר ליו"ר הכנסת שיקול דעת רחב לקבוע את המועד להעלאת נושא זה על סדר יומה של מליאת הכנסת, המועד האחרון לעשות זאת הוא כינון הממשלה.

אדלשטיין מציג בסוף תשובתו לבית המשפט עקרון מרכזי השומר על הפרדת הרשויות: אין להצדיק התערבות שיפוטית חריגה בעניין פנים פרלמנטרי כמו סדר יומה של הכנסת. רמז לסכנה שבדבר מופיע, או יותר נכון- לא מופיע בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שכלל לא התייחס לסוגייה, ככל הנראה משום השמירה על עקרון הפרדת הרשויות: כן, אין לבית המשפט להתערב בסוגיה פנים פרלמנטרית כמו בחירת יושב ראש הכנסת.

יועמ"ש הכנסת, עו"ד איל ינון. צילום: פלאש 90

אלא שעמדתו של יועמ"ש הכנסת, עו"ד איל ינון שהוגשה בנפרד מעמדתו של יו"ר הכנסת היא שהעובדה שאדלשטיין לא מאפשר הצבעה על בחירת יושב ראש חדש איננה סבירה. לדידו, "מצב בו מכהן יו"ר כנסת רק מכח עיקרון הרציפות בתקופה רגישה שבה קיימת אי בהירות באשר להרכב הקואליציה והאופוזיציה והמנדט נתון בידי מועמד הנהנה מתמיכה של 61 ח"כים שיו"ר הכנסת אינו נמנה עליהם, עלול להביא לתוצאה שבה הרוב הנוכחי יתקשה לקדם מהלכים שהוא חפץ בהם".

את תשובתו לבג"ץ הוא חותם באמירה מעורפלת כי "מרחב שיקול הדעת הנתון ליו"ר הכנסת בכל הנוגע לדחיית מועד זה צריך להיות מצומצם יחסית"- תיאור זה לא מוכר לחוק וכן לא מפורט בתשובתו של ינון.

"טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שלא התייחס"

מקורביו של אדלשטיין מעודדים מחוות הדעת שהוגשו לבג"ץ וטוענים כי הן מצדדות בחוקיות הצעדים של אדלשטיין: "הניסיון לייצר ספין לפיו יו"ר הכנסת דורס את הדמוקרטיה קרס תחת חוות דעתו המקצועית והעצמאית של יועמ"ש הכנסת. הן בהתייחסותו אודות ייתור העתירה על הקמת ועדות הכנסת ובעיקר נוכח הדגשתו שליו"ר הכנסת שיקול דעת (גם אם מצומצם) בקביעת מועד הבאת הצבעת תפקיד יו"ר הכנסת הקבוע למליאה" אומרים מקורבי אדלשטיין. "הניסיון לייצר רושם תקשורתי לפיו היו"ר פועל מחוסר סמכות תקנונית הוכח כשקרי".

"החוק במדינת ישראל קובע מנגנונים ברורים לעבודת הכנסת. לכאורה אם 61 ח"כים רוצים משהו אז הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. אלא שיש תקנון, יש תהליך של שלוש קריאות- אלה נועדו להאט ולמנוע החלטות חפוזות ובלתי הפיכות ולמנוע מחטפים" מסביר עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה. "אומר יולי אדלשטיין, חבר'ה אני יכול על פי התקנון להמתין עד כינון הממשלה. לא מוצא חן בעיניכם? בעיה שלכם. בא היועץ המשפטי של הכנסת בחוות דעת שערורייתית ואומר ששיקול הדעת שלו מצומצם כאשר אין שום התייחסות בחוק לצמצום סמכותו של היושב ראש. חוות דעתו של עו"ד איל ינון חמורה מכיוון שבחוות דעתו הוא בעצם מזמין את בית המשפט העליון להתערב בעבודת הכנסת. יש פה הזמנה לדרוס באופן גס את עקרון הפרדת הרשויות".

לא התייחס לעניין בחירת יושב ראש הכנסת. היועמ"ש מנדלבליט. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עו"ד רוטמן מקווה שבית המשפט יפעל באחריות ולא יורה לאדלשטיין כיצד לפעול, אך במידה ובית המשפט יחליט בכל זאת להתערב בעבודת הכנסת, אומר רוטמן כי במצב כזה הוא מצפה מאדלשטיין להגן על הכנסת: "גם אם בית המשפט יורה לאדלשטיין כיצד לפעול, אני מצפה ממנו להגיד לשופטים שהם אינם מוסמכים להגיד לו כיצד לנהל את הכנסת. אני מצפה ממנו לנהוג כך א' משום שזו המשמעות של הפרדת הרשויות, ו-ב' משום שהוא נהג כך בעבר". רוטמן מתייחס לפרשת ההצבעות הכפולות:

"כאשר בית המשפט העליון הורה לוועדת הכנסת להסיר את החסינות של ח"כ מיכאל גורלובסקי בפרשת ההצבעות הכפולות, ישב בדיון בין היתר ח"כ דאז יולי אדלשטיין שאמר באופן חד וחלק מי שמחליט זו וועדת הכנסת. שמענו את עמדתו של בית המפשט ונחליט כהבנתנו. אם בג"ץ חלילה יתערב בעבודת הכנסת אני מצפה מאדלשטיין יומר שמעתי אשקול ואני אחליט מה שאני רוצה.

"בדיוק בגלל העניין הזה היועמ"ש מנדלבליט לא התייחס בחוות דעתו לעניין בחירת היו"ר. הכנסת היא גוף עצמאי, ליועץ המשפטי לממשלה אין מעמד בנושא וטוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שבחר לא להתייחס לעניין"

מסתמן: רוב לכחול לבן בוועדות הכנסת

מחר תתכנס מליאת הכנסת על מנת לקבוע את הרכב הוועדות הזמניות. המצב כעת מלמד על כך שאין הסכמות בין הצדדים באשר להרכב הוועדות ומשכך, שתי הצבעות יעלו למליאה. הצעת בלוק הימין לוועדות פריטטיות (שוויוניות) והצעת בלוק השמאל- רוב בוועדות לחברי גוש השמאל והערבים.  כפי הנראה, לכחול לבן אין אינטרס להגיע להסכמות היות וממילא יש לה רוב להצעתה וסביר להניח שהם יקבלו את מובקשם- רוב בכל הוועדות על פי חלוקה לגושים.

בתוך כך שבעה חברי כנסת נמצאים בבידוד ובכנסת מבהירים כי לא קיימת אפשרות להצבעה מרחוק עבור ח"כים השוהים בבידוד או כאלו שיתברר כי הם חולים. במצב כזה הכנסת פועלת בדרך של קיזוז אך בכל מקרה, להצעת כחול לבן יהיה רוב בכנסת.

בליכוד אומרים היום כי "הדחת יושב ראש הכנסת תחסל את ממשלת האחדות ותביא בהכרח לבחירות רביעיות. זה יהיה צעד של חוסר אחריות מזעזע בזמן מגיפת הקורונה העולמית, שלא הייתה כמותה במאה השנים האחרונות. הצעת האחדות המוסכמת עם ״כחול לבן״ קובעת שראש הממשלה נתניהו יכהן שנה וחצי ולאחריו יכהן בני גנץ לתקופה זהה. בזמן שראש הממשלה נתניהו יכהן, תפקיד יו״ר הכנסת ותפקיד שר האוצר, הנחוצים להעברת התקציב וניהול משבר הקורונה, יהיו בידי ״הליכוד״. תפקידי החוץ והביטחון יהיו בידי ״כחול לבן״. לאחר מכן, בתקופת כהונתו של בני גנץ כראש ממשלה, התפקידים יתחלפו".

 

It is not Android