No Tag To Print

צילום עצמי

'בג"ץ הבוגדת' נוגע לך / הרב יעקב יקיר

מאמר דעה בנושא 'בג"ץ הבוגדת' של ראש ארגון 'תורת מדינה'

המאבק על מבנה המשפחה היהודית עולה שלב. מחר, י"ד באב, יתקיים בבג"ץ דיון נוסף, בהליך שזכה לכינוי 'בג"ץ הבוגדת'. 'דנג"ץ הבוגדת' הוא דיון נוסף בבג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שמשמעותו העיקרית עלולה להיות נתינת לגיטימציה משפטית לבגידה במסגרת המשפחה, והצרת סמכותם של בתי הדין הרבניים.

הדיון הנוסף מתייחס לארבעה צירים:

* ציר 'הנאמנות המינית'. בית המשפט נותן לגיטימציה מהותית לניאוף ומרוקן מתוכן משפטי את הגדרת המשפחה.
* ציר 'יחסי מחוקק – בית משפט'. בית המשפט חוקק הלכה שיפוטית בשם 'הלכת השיתוף הספציפי' אשר עומדת בניגוד ישיר לעמדת המחוקק.
* ציר 'דיני הקניין'. הלכת 'השיתוף הספציפי' נוגדת את זכות הקניין ואת כיבוד האוטונומיה הממונית של האדם.
* ציר 'יחסי בית המשפט – בית הדין הרבני'. בית המשפט פועל בניגוד לעמדת המחוקק ובניגוד לנוהג של בית המשפט עצמו ומבטל את סמכות בתי הדין הרבניים לדון עפ"י התורה.

מדובר במתקפה מכוונת על המשפחה בישראל. דנג"ץ הוא הליך השמור למקרים נדירים, שיש להם השלכות מהותיות על מדיניות הפסיקה. במקרים נדירים אלו, מעדיף בית המשפט דיון נוסף על פני עקרון סופיות הדיון. מתוך הבנת החשיבות העקרונית של הדיון ביקשו להצטרף אליו ארגונים דתיים וארגוני נשים פרוגרסיביים.

הקרב התרבותי נוגע בליבת הגדרת המשפחה. איסור הניאוף תוחם את המסגרת הערכית של הנאמנות והמחויבות בין בני הזוג. בית המשפט גורס ש'טוב היות האדם לבדו' ולכן על פי הגדרתו, גם כאשר האדם מתחתן הוא נשאר אוטונומי ורשאי לעשות עם גופו ככל שיחפוץ. הניאוף הותר על ידי בית המשפט כהתנהלות נורמטיבית שלא נופל בה פגם ערכי. בבג"ץ הבוגדת, מבקשת 'שדולת הנשים בישראל', להתקדם שלב נוסף ולטעון כי אזכור נאמנות במסגרת הנישואין נגוע באי חוקיות, ואפילו אם בני זוג מחליטים שהמערכת ביניהם מבוססת על נאמנות ומחויבות דבר זה נוגד את 'תקנת הציבור'. השדולה רוצה לרוקן מתוכן את המשמעות של הנישואין, ולחייב אפילו את הרוצים בכך להתעלם ממרכיב הנאמנות בנישואין.

 

הקרב הוא גם בין שתי מערכות משפט. החוק המפורש והנוהג שהתקיים ב-45 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה, כי 'הדין הולך אחר הדיין', וכי בתחום המסור לסמכות בתי הדין הרבניים, זכותם וחובתם לדון לפי עקרונות משפט התורה. אולם ב-1995 ב'הלכת בבלי' ביטל אהרון ברק את הנוהג ואת החוק ללא כל סמכות וחייב את בתי הדין לדון על פי תפיסת עולמו. מאז פעלו בתי הדין תחת ביקורת שיפוטית מוגברת של בג"ץ. בתוך המערכת שנכפתה עליהם, פעלו בתי הדין לשמר ולו במקצת היבטים מסוימים מדיני התורה, אולם ב'בג"ץ הבוגדת' מבקש בג"ץ להביא למצב בו לא רק העקרונות ייקבעו על ידי בתי המשפט, אלא גם התוצאות הסופיות. בכך יהפכו הדיינים להיות ניצבים בלבד בתהליך המשפטי ללא יכולת להפעיל שיקול דעת כלשהו וללא יכולת להפעיל ולו במקצת את דיני התורה גם בתחום אשר ניתן להם על ידי המחוקק.

אחת הבקשות להצטרף לדיון שהתקבלה, הוגשה בשם 'מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל' וארבעה ארגונים נוספים: נעמת, "מבוי סתום", מרכז צדק לנשים ו'קולך – פורום נשים דתיות'. הבקשה עוסקת בהפקעת הסמכות של בתי הדין הרבניים לדון על פי התורה.

על פי האמור באתר 'מרכז קונקורד', "המרכז מאמין כי כחלק בלתי נפרד משאיפתה של מדינת ישראל להיות חופשית, דמוקרטית ומוערכת בקרב הקהילה הבינלאומית, עליה להתאים את הנורמות המשפטיות אשר חלות בקרבה עם נורמות המשפט הבינלאומי". דהיינו, המכרז פועל להפיכתה של מדינת ישראל למדינה חופשית ודמוקרטית, מדינה יהודית הס מלהזכיר. באמצעות המשפט הבין לאומי ואמנות האו"ם מנסה המרכז לדחוף את ישראל לנורמות משפטיות פרוגרסיביות.

במקרה דנן 'מרכז קונקורד' טוען את טענותיו ביחד עם 'קולך – פורום נשים דתיות' ועוד ארגונים. אחת הטענות המרכזיות בבקשת ההצטרפות היא, כי הדין הדתי הוא מפלה ולא שוויוני. כפי שנכתב בבקשה: "האפקט של הטמעת שיקולים דתיים בפסיקה בענייני רכוש אינו ניטרלי מבחינה מגדרית, משום שהישענות על הדין הדתי משפיעה באופן מובהק ולא שוויוני על נשים". כלומר, 'קולך' כארגון דתי קורה לשלול את סמכות הפסיקה מבתי הדין הרבניים כיוון שדין התורה הוא לא מוסרי. כיצד ארגון דתי יכול לטעון שהתורה היא לא מוסרית ל'קולך' פיתרונים.

צילום: מתוך סרטון של ארגון 'תורת מדינה'

עוד נטען בבקשה כי: "מן ההוראות המחייבות באמנות זכויות האדם הבינלאומיות, ומן הפרשנות שמדינת ישראל התחייבה לה, עולה בבירור, כי החובה להבטיח שוויון לנשים ולגברים בעת הנישואין ובפירוקם חלה במיוחד על כלל המשטר הרכושי החל בנסיבות אלו". לדעת הארגונים הללו, לא רק שהדין הדתי הוא מפלה אלא שהוא סותר את הדין הבין לאומי וממילא עליו להידחות מפניו. בהתנגשות בין התורה, בין דברי אלוקים חיים, לבין חוקות הגויים, בין המקור האמיתי מסיני לבין אמנות אנושיות עכשוויות, בוחרים המבקשים באפשרות הלא נכונה.

הטענה על הפליה במקרה 'בג"ץ הבוגדת' היא לא רלבנטית. הדיון הממוני בתיק נסוב על דירת מגורים שקיבל הבעל מירושה הרשומה על שמו בטאבו גם כיום. אי 'שיתוף ספציפי' בגין בגידה הוא נכון גם במקרה בו האישה קיבלה דירה בירושה והאיש הוא שבגד בה. האומדנא הפשוטה, שאדם אינו רוצה לשתף ברכושו את בן זוגו אם יבגוד בו ויפרק את משפחתם היא הדדית. כפי שכתבנו בבקשת ההצטרפות של ארגון 'תורת המדינה': "יודגש, כי בכל האמור בדברינו לעיל, אין להבחין בין בגידה מצד הבעל או מצד האשה, בשני המצבים הדין יהיה זהה".

שלא במפתיע, בית המשפט העליון קיבל את בקשות ההצטרפות של ארגוני הנשים לדיון הנוסף ב'בג"ץ הבוגדת', ודחה את בקשות ההצטרפות של הארגונים הדתיים, ארגון 'תורת המדינה' ו'בוחרים במשפחה'. יש כאלה ששייכים למשפחת בג"ץ ויש כאלה שלא.

בג"ץ הבוגדת נוגע לך! פועלים לחיזוק המשפחה.

*הכותב הוא ראש ארגון 'תורת המדינה'.