מתוך 'היום הזה', א'-ה' ב-23:00

בית המשפט העליון בשבת כבג"ץ אישר למדינה להרחיק למדינה שלישית רואנדה או אוגנדה, אך אסר לכלוא מסתננים שיסרבו לעזוב ליותר מחודשיים. עוד נקבע כי לא הוכח שצפויה למסתננים סכנה במדינה השלישית וכי מנגנוני הפיקוח במדינות אלה מספקיםעל ההחלטה חתומים פה אחד חמישה שופטי ההרכב ובהם נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת , ששימשה ראש ההרכב יחד עם השופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר.

"המערערים לא הוכיחו כי המדינה השלישית אינה בטוחה, כי איזה מבין מהתנאים המהותיים שהתווה היועץהמשפטי לממשלה אינו מתקיים במדינה השלישית וכי נשקפת למורחקים סכנה בה", כתבה נאור בפסק הדין. "אני סבורה כי מתקיימים בענייננו כל התנאים הפרוצדורליים הנדרשים לשם הרחקתם של מסתננים למדינה השלישית מכוח ההסכם שחתמה עמהּ מדינת ישראל. ההסכם מעגן במידה מספקת את מחויבויותיה של המדינה השלישית לקבל את המורחקים ולהעניק להם הגנה אפקטיבית".

במרץ 2015 ובמטרה לצמצם את מספר מסתנני העבודה, הוחלט להפעיל את נוהל ההרחקה למדינה שלישית שאושר ע"י שר הפנים לשעבר, גדעון סער בשנת 2013. על פי הנוהל, ישראל תוכל להרחיק למדינה שלישית מסתנני עבודה בלתי חוקיים. המסתננים שיצהירו כי עזבו מרצון יקבלו כרטיס טיסה על חשבון המדינה ומענק בן 3,500 דולר. בהמשך התכוונה המדינה להרחיק מסתננים מאפריקה גם ללא הסכמה ולהפעיל נוהל כליאה שאינו מוגבל בזמן. באפריל 2015 הגישה קבוצת ארגוני שמאל קיצוני עתירה לבית המשפט המחוזי, אך זו נדחתה. מיד לאחר מכן, הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ יחד עם צו ביניים ומאז היה העניין תלוי ועומד בפני נשיאת ביהמ"ש העליון.

 

מסתננים אפריקאים מפגינים בתל אביב, יוני 2017. צילום: פלאש 90
מסתננים מפגינים בתל אביב, יוני 2017. צילום: פלאש 90
ההפגנה ליד ביתה של הנשיאה נאור במוצאי השבת האחרונה. צילום: שי כהן

במוצאי שבת האחרונה הפגינו תושבי דרום תל אביב מול ביתה של נאור במחאה על הסחבת במתן ההחלטה בנושא. "זה למעשה הנוהל הכי רציני, חשוב ועם הכי הרבה סיכויים לפתור את הבעיה. הנוהל הזה הופעל לפני 20 חודשים. היו עתירות למחוזי שנגמרו ונדחו. לפני 20 חודש בדיוק הייתה עתירה לבג"ץ כולל צו ביניים מה שאומר מאז ועד היום 20 חודש לא קורה בשטח כלום. אין הגירה, יש זימונים לחולות אבל הם לא הולכים, אנחנו לא רואים פה שום דבר שקורה, הממשלה מחכה היא לא יכולה לעשות כלום כי הידיים שלה קשורות", סיפרה תושבת שפי פז אמש לגל"צ.

"20 חודשים מאז העתירה, 10 חודשים מאז שנגמרו הדיונים. בזמן הזה נולדו כנראה עוד 2000-3000 ילדים, נבנו עוד כמה מאות כיתות גן ובי"ס ברחבי הארץ ולא רק בדרום ת"א, ההשתקעות התחזקה. אחרי כן יום אחד יבואו ויגידו 'תקשיבו אי אפשר לגרש אותם הם כבר 10 שנים בארץ'", הצרה פז. "סחבת זו מדיניות וזה מכוון לגמרי. אני חושבת שזה לא תפקיד הבג"ץ. החל מנוהל החזרה חמה, דרך נוהל חדרה גדרה, דרך כל שלוש חוקי ההסתננות זה לא תפקיד בג"ץ לקבוע את המדיניות של מדינת ישראל".

תושבי דרום ת"א מפגינים ליד ביתה של נאור. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
תושבי דרום ת"א מפגינים ליד ביתה של נאור. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.