13:18 24/11/2017
דף הבית > תרבות > אף מילה: כך בעלי רקע ביטחוני משתיקים אתכם

אף מילה: כך בעלי רקע ביטחוני משתיקים אתכם

מיוחנן דנינו ועד למאיה בוסקילה: כך מנצלים פושטי המדים את שירותם כדי להגן על עצמם מביקורת, גם כשאין כל קשר בין שירותם ובין הביקורת שנמתחה עליהם

מה משותף לזמרת, פרשן בכיר במהדורת חדשות, יו"ר חברת ביטוח וסמנכ"לית שירות של חברת תעופה? במחשבה ראשונה: כלום. אך במחשבה מעמיקה יותר אפשר לזהות כמה מאפיינים משותפים: הם חשופים לביקורת ציבורית רחבה; לתדמיתם הציבורית השפעה על ההכנסות מהמוצר שהם משווקים; הם בעלי פוטנציאל חשיפה והשפעה על קבוצת אנשים גדולה. מאפיין נוסף שנגלה כשנחשוף את זהויות האנשים הללו הוא מיקומו של עברם הביטחוני כחלק מהדימוי הציבורי שלהם, במכוון או שלא וכחלק מההילה שאופפת אותם במהלך הקריירה האזרחית שלהם.

דנינו. פשט מדים לטובת חברת ביטוח. צילום: פלאש 90
דנינו. פשט מדים לטובת חברת ביטוח. צילום: פלאש 90

הראשון שאחשוף הוא יוחנן דנינו שמונה ליו"ר חברת הביטוח "מגדל" בספטמבר דאשתקד. דנינו כיהן לפני כן כמפכ"ל משטרת ישראל. בידיעה ב"דה מרקר" על מינויו לתפקיד יו"ר חברת הביטוח נכתב כי דנינו מספר שהמינוי נובע מידידותו עם מנכ"ל החברה, עופר אליהו, שהחלה בעקבות הקמת יחידה משטרתית על ידי דנינו, שפעלה בתיאום חברות הביטוח נגד גניבות רכב. דנינו הוא לא ראש גוף ביטחוני לשעבר היחיד שפשט מדים ולבש חליפת שרד מהודרת. גם הרמטכ"לים לשעבר, גבי אשכנזי ובני גנץ מצאו תחומים מקצועיים חדשים. הראשון מונה ליו"ר דירקטוריון חברת "שמן" העוסקת בחיפושי נפט וגז. האחרון מונה ליו"ר דירקטוריון "המימד החמישי", חברת היי-טק שעוסקת בבינה מלאכותית.

לעתים, נדמה שהמעבר של בכירי שירותי הביטחון לתפקידים בכירים ומתגמלים במגזרים הציבוריים והעסקיים היא אך דבר טבעי ומובן מאליו. אך כשמוסיפים לחשוב על המינויים הללו קשה שלא לתהות מה היו השיקולים שהובילו למינויים. נכון, הם מגיעים עם ותק רב בניהול ארגונים גדולים ויחידות קטנות, התמודדות עם מצבי לחץ ומשברים ועמידה באתגרים. אין עוררין על כך שאלו תכונות נחוצות לדרגי ניהול של חברות.

אך צפה שאלה אחרת, מה הערך המוסף שמביאים איתם הגנרלים לשעבר? אנשים עם רקע של ניהול ארגונים גדולים וקטנים והתמודדות עם לחץ, משבר ואתגרים אפשר למצוא גם מסקטורים אחרים. יתרה מזאת, אפשר למצוא כאלו בעלי ידע וניסיון מקצועי-רלוונטי יותר אל תחום העיסוק של החברה.

אדם מענף יחסי הציבור שביקש להישאר בעילום שם מציע זווית אחרת לעניין. לטענתו, חוסר היציבות הפוליטי ובעקבותיו גם בשירות הציבורי בישראל, הופך את הגנרלים ובכירי ארגוני הביטחון לדמויות המעטות שצוברות ניסיון באותו התפקיד ומתכננות תכניות מקצועיות לטווח הארוך. זו סיבה אחת להעדפת בכירים ביטחוניים לתפקידים בכירים בסקטורים אחרים. סיבה אחרת היא ההזדמנויות. האישיות הבכירה בעלת קשרים רבים, ויכולה לקשר ולתווך בין החברה לגורמים נוספים.

ניהול זה ניהול זה ניהול

אם נדמה כי המעבר ממערכת הביטחון לדרג ניהולי בכיר בחברות אזרחיות היא פריבילגיה השמורה לראשי הגופים הביטחוניים בלבד הרי שזוהי בדיה. הבאה בתור שאציג היא יהודית גריסרו, תא"ל במילואים שהשתחררה לאחר ששימשה כיועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. גריסרו מונתה לסמנכ"לית שירות בחברת "אל על". בשנת 2011 אתר Ynet פרסם סדרת כתבות על קציני מילואים בדרגי הביניים שבחייהם האזרחים עובדים כמנהלים. טווח הדרגות נא מסרן ועד תא"ל. לאחת הכתבות התראיינה גריסרו.

משפט שאמרה בראיון מעורר תמיהה: "ניהול זה ניהול זה ניהול. כל המיומנויות הניהוליות, אין הבדל במדים או בחיים האזרחיים.” כאמור, אין עוררין על כך שקצינים ובפרט הדרגים הגבוהים במערכת הביטחון צברו ניסיון פיקודי וניהולי רב שנים ועתיר אתגרים וממשיכים בכך במהלך פיקודם הרם. אך כשמתבצעים מעברים חדים מרגע פשיטת המדים לתפקידי ניהול בכירים של חברות אזרחיות שעובדות תחת נהלים ורגולציות שונות, ולעתים עוסקות בתחומים שלבכיר אין רקע או רקע מספק בהם טענה זו לא מספקת. חלק גדול מהם אינו עובר בתחנות של ניהול ביניים וצבירת ניסיון בתחום. לזכותה של גריסרו ושל "אל על" אוסיף כי לא מונתה באופן מיידי לסמנכ"לית השירות, ומילאה תפקיד בכיר, אך זוטר לסמנכ"ל.

דוגמא נוספת היא יו”ר “הפיס” עוזי דיין. דיין כיהן כסגן הרמטכ”ל. דיין מונה לתפקידו על ידי רה”מ בנימין נתניהו, ונחשב למקורבו בעקבות חבירת מפלגתו הפוליטית “תפנית” לליכוד. מעניינת תגובת משרד ראש הממשלה לאתר Ynet בעניין המינוי בה נמסר כי “עוזי דיין הינו בעל ניסיון ציבורי וניהולי רחב שמקורו בעיקר בשנות שירותו הארוכות בצה”ל במגוון רחב של תפקידים בכירים, ובהם ראש אגף התכנון של צה”ל, אלוף פיקוד מרכז וסגן הרמטכ”ל והן בתפקידו כראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.” בהמשך ההודעה מצוין כי “דיין עסק ביוזמות חברתיות ובפעילות ציבורית וקהילתית ענפה בעמותות וארגונים שונים. במסגרת זו ייסד את כנס ישראל – שדרות לחברה וכיהן כנשיא המועצה הציונית בישראל.”

דיין ונתניהו. הגיע למפעל הפיס "בגלל הניסיון", ולא בגלל הכישלון הפוליטי. צילום: פלאש 90
דיין ונתניהו. הגיע למפעל הפיס "בגלל הניסיון", ולא בגלל הכישלון הפוליטי. צילום: פלאש 90

הטענה כי הרקע הצבאי-ביטחוני של דיין, או לחילופין עשייתו הציבורית מכשירה אותו לכהן כיו"ר הדירקטוריון של "מפעל הפיס" נתונה גם היא לויכוח ופרשנות. אך בעניינו של דיין הנושא מעניין מפרספקטיבה נוספת. על הרמיזות בתקשורת בעניין קשריו של דיין לראש הממשלה נתניהו בחרו ממשרדו של האחרון לספק הצדקות למינויו המבוססות ברובן על עברו הביטחוני של דיין ובפרט על תפקידיו הבכירים האחרונים במערכת הביטחון, ועשייתו הציבורית מוזכרת כהערת אגב.

אך לא בזה מסתכם הנושא. דיין שמייצג את "מפעל הפיס" בתשדירים שונים בתקשורת בוחר להציג את עצמו באופן קבוע של איזכור דרגתו במילואים. כיצד דרגתו במילואים קשורה לפעילותו כיו"ר "מפעל הפיס" היא חידה, בניגוד למקבילו לדרגה, האלוף (במיל') יצחק בריק, שגם הוא משרת ציבור.

בריק הוא נציב קבילות החיילים ובתחום עיסוקו לציון הדרגה יש משמעות ורלוונטיות מובנות יותר. האם זה נובע מאותה גישה אפולוגטית להצדקת מינויו, או שאולי בכלל בניסיון לשפר את תדמית עיסוקו ואת תדמית הגוף שהוא עומד בראשו? השיח הציבורי שהתעורר בעקבות התכנית להקמת בתי-הימורים באילת הוביל לביקורות ישירות ועקיפות על "מפעל הפיס" שהוא הגוף המרכזי להימורים חוקיים בישראל, ומעידה על סלידה שקיימת בחלק נרחב מהציבור לאותו גוף ותחום פעילותו. זאת על אף ש"מפעל הפיס" מקדיש משאבים להשקעה ובפיתוח הקהילה על ידי הקמת מוסדות וחלוקת מלגות לסטודנטים בתמורה לעשייה חברתית.

הצל"שניק של "אולפן שישי"

ויש את אמנון אברמוביץ'. אברמוביץ' הוא פרשן בכיר בתחומים המדיניים והפוליטיים בחברת החדשות של ערוץ 2. אברמוביץ' ידוע גם כאדם ביקורתי שפרשנויותיו ודעותיו מלוות בתפיסת עולמו המזוהה עם עמדות פוליטיות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ואינן נחשבות פופולריות. במהלך מבצע "צוק איתן" גולשים רבים ברשתות החברתיות הביעו מורת רוח מאופן דיווח וסיקור המבצע בתקשורת בכלל ובערוץ 2 בפרט. אברמוביץ' היה מהפרשנים שזכו לביקורות רבות ולהשמצות. אחד מאירועי השיא היה כאשר הגיעו מאות מפגינים לאולפן שטח שהקימה חברת החדשות של ערוץ 2 בסמוך למחנה "הקריה". מפגינים השתלחו באופן אישי באנשי חדשות 2 ובפרט באברמוביץ' וקראו לו "מחבל" ו"בוגד" והוסיפו "חבל שלא נהרגת במלחמה".

אברמוביץ'. זוכה לביקורת גם בשל עברו. צילום: פלאש 90
אברמוביץ'. זוכה לביקורת גם בשל עברו. צילום: פלאש 90

גורם בחברת החדשות אמר בתגובה "לקרוא לאחד מפצועי צה"ל הקשים ביותר, שרוף בכל חלקי גופו שסיפור הגבורה שלו מוכר בכל בית – בוגד? לאן נמשיך מכאן?” תגובות דומות לדברים גם פורסמו על ידי משתמשים ברשתות החברתיות. באותו יום פרסם חבר הכנסת דאז, ניצן הורוביץ פוסט בעמוד הפייסבוק שלו בנושא. הורוביץ מתח ביקורת על אלו שבחרו לגונן על אברמוביץ' על רקע עברו הצבאי. “תסלחו לי, התגובות האלה הם בדיוק באותה רמה עלובה כמו ההתקפות עליו. מה זה בכלל משנה אם הוא נכה צה"ל? ומישהו שהוא לא גיבור מלחמה, מותר להתנפל עליו, לקלל, לאיים וגם להרביץ?” כתב הורוביץ. בכך מצביע הורוביץ על עניין ה"גרין וושינג" (השטיפה הירוקה) שנעשית בישראל.

אברמוביץ' שזכה ליחס עוין וקריאות פוגעניות וקשות ואף מאיימות בגלל דעותיו זוכה למעטפת הגנה ותמיכה בשם עברו הצבאי והיותו גיבור מלחמה ונכה צה"ל. כאמור, אברמוביץ' אולי היה מטרה מרכזית יותר לחצי ביקורת ועוינות מקרב מפגינים וגולשים אך אינו היחיד. שאר אנשי חדשות 2 לא זכו לסיקור ותגובות אהדה בהיקף דומה ולא נמצאו הצדקות דומות. יתכן וה"שטיפה הירוקה" של אברמוביץ' היתה אמורה לטהר ולגונן גם על שאר אנשי חברת החדשות.

קשה שלא לתהות אם הסיקור הנרחב לביקורת על אברמוביץ' והדגשת נסיבות פציעתו אינה אמצעי לטיהור התקשורת מחשדות לחוסר פטריוטיות וממלכתיות או פוסט-ציונות. ביקורת מרומזת על כך נמצאת בהמשך הפוסט שפירסם הורוביץ: “ואם אמנון שהוא אכן גיבור בעל צל"ש, לא היה פצוע ולא היה בכלל במלחמה, אז אסור לו להשמיע את דיעותיו ואסור לו לעבוד?” ניתן לשער כי הורוביץ דורש מאנשי התקשורת לא להסתתר מאחורי אברמוביץ' ועברו הצבאי כלגיטימציה להבעת דעתם וביצוע עבודתם.

שירות צבאי ככרטיס כניסה למיינסטרים

הדוגמה הקיצונית ביותר של התהדרות בשירות צבאי היא מאיה בוסקילה. בוסקילה היא זמרת, שחקנית ודוגמנית. בשנים האחרונות זוכה להצלחה מועטה וחזרה לכותרות בעקבות ביקורת שמתחה על גלגלצ ועל מבנה הפלייליסט שלו.

בוסקילה הייתה זמרת מצליחה ומושמעת בעבר. נחשף כי בוסקילה השתמטה משירות צבאי בצה"ל באמתלה של דתיות. כשפורסמו תמונות חושפניות שלה ולצד הקריירה המוזיקלית שלה כזמרת (ולמעשה שמיטת הקרקע תחת הטענה בזכותה קיבלה פטור משירות צבאי) נמתחה עליה ביקורת ציבורית. יש לציין שבתקופה זו צה"ל שנאבק בתופעת ההשתמטות היה צריך להתמודד עם פרסומם והצלחתם של אנשי תרבות ומפורסמים שונים שגם הם השתמטו בכל מיני אמתלות. בוסקילה הזמרת טענה שהיא דתייה, כמוה הדוגמנית ומשתתפת הריאליטי ויקטוריה כצמן והרקדנית והשחקנית רונה לי שמעון.

באפריל 2008 כשהיא בגיל 30 התגייסה בוסקילה לשירות צבאי שאורכו 9 חודשים. כחצי מתקופת השירות בוסקילה היתה בחופשה ללא תשלום. בוסקילה שירתה תחת חיל החינוך כמרצה בפני נוער לעודד גיוס ולמנוע השתמטות.

בוסקילה. ניצלה את המדים כדי להימנע מביקורת? צילום: פלאש 90
בוסקילה. ניצלה את המדים כדי להימנע מביקורת? צילום: פלאש 90

במקרה של בוסקילה קשה שלא לשער שהגיוס המאוחר לא נבע מחרטה מצפונית או אידאולוגית. בתקופה שבה צה"ל ואגף כוח האדם עסקו במניעת ההשתמטות בכלל ומאבק במפורסמים משתמטים (שכללה נכונות להגשת תלונות במשטרה) והציבור והקהל זעמו על אותם מפורסמים משתמטים ואף קראו להחרמתם, זה אך טבעי להניח כי הגיוס המתוקשר לצד שירות מתואם ומוגדר הוא אמצעי לשיפור תדמיתה הציבורית של בוסקילה.

רן רימון כתב ל"גלובס" על גיוסה של בוסקילה:"האינטרס של בוסקילה ברור לחלוטין, היא מפחדת מפגיעה תדמיתית, היא צריכה את הקהל שבונה אותה כזמרת ואולי יש פה הכאה על חטא מצידה.”

הדוגמאות שנסקרו כאן מתעלות את הדי דבריו של ברוך קימרלינג על מיליטריזם (“מיליטריזם בחברה הישראלית") בתצורתו התרבותית "המיליטריזם התרבותי מוצא ביטויו במרכזיותו של הצבא בחוויה ובזהות הקולקטיבית, בהיותו אחד מן הסמלים של הקולקטיב, וגילום של הפטריוטיזם הצרוף”. קימרלינג אף מציין שישראל גם מהווה דוגמה למיליטריזם אזרחי: “בעיקר לנוכח המשמעות החברתית הגלויה והסמויה המוענקת לשירות הצבאי", ובהמשך הוסיף "ככל שמעמד, שכבה, קבוצה, או אדם יהיו מקורבים יותר לאזורים המזוהים עם "בטחון", קרבתם אל ה"קדושה" תהיה רבה יותר”.

כשהצבא והמערכת הביטחונית הם סמל של הקולקטיב המבטא פטריוטיזם צרוף, וכשלשירות יש משמעות חברתית והמעמד באותה מערכת מציב אדם בעמדה מעל לאחרים, ולנוכח ריבוי המקרים שהמשמעויות הללו מחלחלות לתחומים אחרים ומשרתות אינטרסים אישיים או עיסקיים ה"גרין וושינג" לא נותר רק בגדר הגיג לא שלם, אלא כמציאות בחברה הישראלית. השטיפה הירוקה היא חומר המירוק התדמיתי שמשמש את הזמרת, הפרשן, יו"ר הדירקטוריון ואת סמנכ"לית השירות ורבים אחרים. הגיע הזמן להתייחס לאנשים במדים כאנשים, ולא יותר מזה.

דב טרכטמן

דב טרכטמן

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

לפני-אשדודשירה

ה"אשדודאשירה":"חגיגה של שירה ושל טקסטים"

פסטיבל "אשדודאשירה" נפתח היום בעיר הדרומית, המנהל האמנותי סמי שלום שטרית והשחקן זאב רווח מספרים: "עושים מחווה לזמר המזרחי בראשיתו, שהיה קול קורא במדבר"