סקרים שפורסמו בסוף שנת 2019, הראו שאמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל חסר תקדים. בנובמבר פרסם אתר גלובס סקר שהוכן על ידי 'מכון שילוב' אשר הראה כי שליש מהציבור לא מאמין לפרקליטות המדינה, לא לבתי המשפט ולא למשטרה. הפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, פרסמה אותה עת סקר שמצא כי אמון הציבור במערכת המשפט בשפל היסטורי. בדצמבר פורסם סקר של 'פאנל פרויקט המדגם' אשר הראה שרוב הציבור תומך בהקמת ועדת בדיקה על התנהלות חקירות נתניהו, ובהקמת גוף בדיקה עצמאי על התנהלות פרקליטות המדינה.

מסוף אותה שנה ועד היום אירעו בעיקר אירועים שיש בהם להחמיר את חוסר האמון. על הקרקע הזו התרחשה פרשת יולי אדלשטיין בה שופטי בג"ץ התערבו, תחת ביקורת ציבורית נוקבת, בניהול לוח הזמנים של הכנסת. היועמ"ש מינה את עצמו לפרקליט המדינה, תוך כדי זליגות אין סופיות של רמזים מבהילים מן הקלטות האסורות לפרסום שמחזיקים אנשי התקשורת בועז גולן ואיילה חסון מפרשת- הוא עצמו, אשכנזי והרפז. בל נשכח את שרשרת ניגודי העניינים שחשף קלמן ליבסקינד במעריב, על נשיאת העליון אסתר חיות לבין בעלה עורך הדין. כך שגם הסקר האחרון שפרסם עיתון ישראל היום, אשר בוצע על ידי "מאגר מוחות" בתחילת החודש ומצא כי- 40% מן הישראלים לא מאמינים לשופטי בג"ץ, 43% לא מאמינים למשטרה ו-47% לא מאמינים ליועמ"ש, אינו נתפס כרעם ביום בהיר.

ההידרדרות הזו אינה דבר שכדאי להקל בה ראש, שכן היא עלולה ליצור אנרכיה חברתית ואפילו לסכן את קיומה של המדינה, לא פחות. אמון הציבור במערכת המשפט הוא קריטי לתפקודה של חברה, לא בגלל שזה משנה לשופטים אם מאמינים בהם או לא, אלא כי קיימת סכנה שפחות ופחות אזרחים יכבדו את צווי בית המשפט מתוך אותו חוסר אמון. כאן נכנסת לתמונה מערכת אכיפת החוק כמובן, אבל גם האמון בה נמצא בשפל המדרגה.

לתוך היחסים העכורים הללו שבין האזרח הקטן למערכת המשפט ואכיפת החוק, יזלוג מהיום המרכיב הדרמטי והייצרי ביותר מכולם- משפט הראווה של נתניהו. והם יהיו משפטי ראווה בין ירצו בכך השחקנים השונים ובין אם לאו. כלומר הקרע ומשבר האמון רק יחמירו, רק ידחפו את הרכבת מהר יותר במדרון. ולכן זה הזמן שאנשי מערכת המשפט הבכירים במדינה ייקחו אחריות ויעצרו לחשבון נפש. בעיקר אם מדינת ישראל באמת יקרה להם. כאשר מרחפת עננה כזו כבדה של שחיתות מוסרית והאמון בהם כל כך נמוך, ומתוך ידיעה שזה רק הולך להחמיר- אין לאנשים האלו ברירה אלא לעזוב את תפקידם.

טובת העם עולה על טובת משרת הציבור הבלתי נבחר. ולכן חייב מנדלביט להתפטר וחייבת אסתר חיות להודיע לכל הפחות על הסרת כל התנגדות לשינוי בוועדה לבחירת שופטים. חייב מבקר המדינה להודיע על הקמת ועדת בדיקה להתנהלות חקירות נתניהו. וחייב שר המשפטים להודיע על פיצול תפקיד היועמ"ש. ראש הממשלה חייב לקדם חקיקת חוק יסוד להפרדת רשויות.

מנגד יהיו שיאמרו כי גם אמון הציבור בראש הממשלה אינו גבוה, ושלכאורה גם הוא פשע. "הרי הוא נאשם בשלושה כתבי אישום- שוחד, מרמה והפרת אמונים." אבל בידו של ראש הממשלה קלף אחד שאין לאף אחד מכל אותם פקידים לא נבחרים. הבחירה הכמעט ישירה בו של למעלה משני מיליון אזרחים. ממיליון ורבע אל מפלגתו שלו, והשאר למפלגות שהתחייבו לשבת רק אתו. כאשר קרנות המזבח שנבחר ציבור אוחז בהן מייצגות שני מיליון אזרחים הטוענים שהרבב שדבק בו אינו רבב, יש לו את כל הלגיטימציה להילחם בבית המשפט על חפותו, בלי לזוז מכיסאו אפילו סנטימטר. על אחת כמה וכמה כשהחוק מאפשר זאת במפורש.צמרת המשפט במדינת ישראל חייבת לפנות את מקומה, והכנסת חייבת להתחיל בהליכי תיקון יסודיים. רק כך, תשרוד המדינה.

***

מתן פלג הוא יו"ר תנועת "אם תרצו"


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.