אחרי שחבריו הארכיאולוגים הוכו על ידי הוואקף הוא מבקש להכניס את לימוד הר הבית למערכת החינוך החילונית ולצה"ל, ודורש מהציבור הדתי להתייחס למקום הקדוש כמו למאחז בשומרון: "בלי נוכחות נאבד את הר הבית".

הסתה הר הבית. פלאש 90
הסתה הר הבית. פלאש 90

לפני שבועיים עלה להר הבית חברו ועמיתו של עו"ד ישראל כספי, חתן פרס ישראל לארכיאולוגיה ד"ר גבי ברקאי. ברקאי הוא אחד השותפים של כספי לוועד הציבורי נגד הרס עתיקות בהר הבית. הוא עלה עם קבוצה של ארכיאולוגים, חלקם חוקרים חדשים, שבאו ללמוד ולהכיר מקרוב את מתחם הארכיאולוגיה בהר הבית.

הקבוצה מתעכבת בשבילים מסוימים, מתרחקים מקשר עין עם המשטרה, והוואקף עליהם, מאיץ בהם, דוחק בהם לזוז קדימה. אחת החוקרות מרימה מסמר שנמצא על הרצפה וזה הופך להיות הטריגר לכמעט ניסיון לינץ' בחבורת החוקרים. הוואקף טענו שהחוקרת "רצתה לגנוב זיתים מאל אקצה". תוך שניות מצאו את עצמם כמה מהחוקרים על הרצפה חבולים, מוכים באגרופים ובעיטות.

מי שהעז לצלם חטף מהלומות מגברתני הוואקף. אחרי רבע שעה הגיעה המשטרה לעצור חלק מהתוקפים. לחלק מהחוקרים מדובר היה בביקור הלימודי הראשון בהר הבית. אבל גם לארכיאולוגים ותיקים מדובר היה בחוויה קשה, משפילה ומפחידה למדי.

"ידידי ורעי ד"ר ברקאי יצא מההר עם טראומה", מספר עו"ד ישראל כספי ממייסדי 'הוועד נגד הרס עתיקות בהר הבית'. כבר 17 שנה שהם מנהלים מאבק על הארכיאולוגיה שבמקום הקדוש, והמציאות היא שכשחתן פרס ישראל לארכיאולוגיה כמו ד"ר ברקאי עולה להר הבית, וגם אם הוא הולך לפי ההנחיות המשטרתיות ומשתדל לא לעצבן את הוואקף, הוא מכניס את עצמו לסכנה, אפילו לסכנת חיים. "הוא יצא משם נרעש מאוד. מזועזע".

אמנם במהלך השנים הצליח הוועד לעצור עבודות רבות וניסיונות של הוואקף להרוס עתיקות, אבל בסך הכולל גם ישראל כספי מודה, "המצב הופך להיות רע יותר משנה לשנה. יש יותר הגבלות על יהודים. ממשלות ישראל נכנעות לתכתיבים וללחצים של הוואקף, הירדנים והאמריקאים. המציאות היא שעליה להר הבית היום היא אחת החוויות המשפילות ביותר שחווים יהודים ברחבי העולם. כל יום בהר הבית הוא ט' באב".

אסור לבכות

את הוועד הציבורי נגד הרס עתיקות בהר הבית הקים עו"ד כספי יחד עם ארכיאולוגים ואנשי ציבור. הסיפור שלו עם המקום הקדוש מתחיל בנסיעה באוטו, כשהוא שומע ברדיו את ד"ר אילת מזר מבכה את אחד מפשעי הארכיאולוגיה הגדולים שנעשו במתחם הר הבית. מזר דברה על הרס חסר תקדים בהר הבית, פינוי של 15 אלף טון עפר וחפירה של 12 מטר עומק.

"כמו לפנות הר קטן", מסביר כספי, "אם אני הייתי מגיע עם שקית קטנה ומכניס רגב אדמה יגרשו אותי מההר וישללו ממני כניסה. ממשלת ישראל ומשטרת ישראל נתנו לוואקף לחפור ללא פיקוח וללא בקרה, בלי שום נוכחות של גורם ישראלי כלשהו. זה טירוף מערכות שאתה לא מצליח להבין איך נתנו לדבר כזה לקרות".

עליית יהודים להר הבית
עליית יהודים להר הבית

הוא מאתר את ד"ר מזר, שואל איך אפשר לעזור והיא אומרת לו שיש דיון בכנסת בקרוב, ושיבוא. תקופת ממשלת ברק, בדיון יושב שר החינוך דאז יוסי שריד, שטוען ש"אין בעיה הכול בסדר". 'רשות העתיקות' צווחת שמתבצע פשע, אבל הממשלה מעדיפה להאזין לארכיאולוג מאיר בן דב שכמו יוסי שריד בוחר באדישות.

"למעשה, התמונה הייתה כזאת: כל הארכיאולוגים אומרים שנעשה פשע ומולם עמד מאיר בן דב. הבנתי שצריך להקים כאן וועד ציבורי. שיהיו בו אנשי מדע, מחקר, אנשי ביטחון ומשפט. וזה גוף שצריך להיות לא פוליטי ולא דתי".

לוועד מצטרפים אנשי מעלה רבים. נשיא בית המשפט בעליון לשעבר מאיר שמגר, א.ב יהושע, חיים גורי, הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון, אלופים במיל' כמו יורם יאיר, גיורא איילנד וראשי מוסד כמו צבי זמיר, ויצחק חופי. דן מרידור וארכיאולוגים בכירים שכיהנו בתפקידי מפתח ב'רשות העתיקות' ובמוסדות הארכיאולוגיה בישראל.

אחרי 17 שנה חלק נכבד מחברי הוועד כבר הלך לעולמו: טדי קולק, מרים בן פורת, יזהר סמלינסקי, משה לנדוי, פרופ' אהוד נצר, חתן פרס ישראל הפרופ' אברהם בירן, ויו"ר המועצה לארכיאולוגיה לשעבר הפרופ' משה כוכבי זיכרונם לברכה. בקיצור, רבים וטובים מהאליטה הישראלית נתנו את שמם לוועד הציבורי נגד הרס עתיקות בהר הבית.

על זה היה דווה לבנו

מה שמחייב לשאול- איך, עם כל כך הרבה שמות בכירים, המצב בהר הבית נשאר כשהיה? "אני זוכר שפנינו בזמנו למנכ"ל רשות העתיקות אמיר דרורי ז"ל (סגן הרמטכ"ל לשעבר ומייסד רשות העתיקות. י"פ) והוא אמר לנו שבעניין הר הבית הוא 'יכול רק לבכות'. הוא לא יכול לעצור, לצלם, לתעד, כלום. רק לבכות".

בזמן שאני משוחח עם כספי, משטרת ישראל בסיוע הוואקף עצרו יהודי שהזיל דמעות בהר הבית. כספי נאנח. "איך כתוב? על זה היה דווה לבנו. על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו. גם לבכות אסור היום".

וכשאין החלטות, הגורמים שמבקשים "ראש שקט" מעדיפים לתת לוואקף לנגוס על חשבון היהודים. כספי זוכר היטב איך השר לביטחון פנים לשעבר שלמה בן עמי, צעק עליו ועל חבריו לוועד, בפגישה שהתקיימה חצי שנה אחרי הקמת הארגון. "הוא אמר שבגללנו יצטרכו להביא את חטיבות הצנחנים וגולני".

רחבת הכותל. פלאש 90
רחבת הכותל. פלאש 90

במקרה אחר כשאבי דיכטר היה השר לביטחון פנים, החלו הערבים לקבור את מתיהם בפינה הדרום מזרחית מחוץ לחומות. אריה קינג הגיש בג"ץ. בפגישה אצל דיכטר ישבו כספי וחבריו ובצד השני צמרת משטרת ישראל. הוועד דרש שעד שבג"ץ יקבע שהשר יתן הוראה, צריך להפסיק את הקמת בית הקברות המוסלמי. המשטרה טענה כי יתחילו מהומות דמים. "דיכטר, ראש שב"כ לשעבר, לא הקשיב למשטרה. וראה איזה פלא, הפלישה נעצרה. הפרת החוק הופסקה. ולמחרת זרחה השמש ושום דבר לא קרה. צריך להבין שגם המוסלמים מצפים להתערבות כשיש הפרת חוק. במקום זה מהלכים אימים על מקבלי ההחלטות".

אפרופו, "מהלכים אימים". כפי שאפשר לראות, או לא לראות, תמונתו של כספי לא מופיעה בכתבה לבקשתו. הסיבה היא שהוא אינו רוצה להפוך למטרה להתנכלות של אנשי הוואקף. "אמנם עצרו את השיח' המסית ראאד סלאח", הוא אומר, "אבל רוחו מנשבת בהר".

 איפה נקודת הכשל פה?

"אוהבים להגדיר את הר הבית ככור הגרעיני של המזרח התיכון. המקום הכי נפיץ וכיוצא בזה. בוועד חברים אנשי ביטחון רבים. גם אני לא ילד. הייתי צנחן, לחמתי במלחמת יום כיפור ועד 'חומת מגן' (כספי הוא בעל עיטור המופת מהקרב בחווה הסינית במלחמת יום כיפור וממשיך לשרת במילואים; י"פ) וכולם אומרים שאפשר להתמודד עם הר הבית רק לעשות בחכמה. עוזי דיין פעם אמר שיש רק בעיה אחת בהר הבית: אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים. עוד לא החלטנו. כשנחליט מה נרצה הכול יהיה בסדר".

 ובינתיים אין משילות.

"מדי יום בהר הבית נרמסות זכויות היהודים והסטטוס קוו מופר לרעתנו ומשתנה בהדרגה לטובת הערבים. ההתנהלות שלנו בהר הבית מטופשת וחסרת תבונה. אנחנו נותנים לוואקף לעשות ככל העולה על דעתו. אנחנו חוטפים יריקה אחרי יריקה ואומרים שזה גשם. הר הבית זה מקום שכיהודי אתה חווה השפלות קשות. כל מי שעולה להר חווה זאת".

יתעוררו הרבנים

כספי לא מתרגש בקלות. כאחד שמשרת עד היום במילואים (הוא בן 63), לחם במלחמת יום כיפור בגבורה והמשיך להילחם במבצע 'חומת מגן', בן קיבוץ שפיים, קשה לשמוע אצלו נימה של רגשנות. עד שזה מגיע למה שחווים אנשים דתיים בהר הבית.

"גם אני בעליותיי להר הבית יצאתי פגוע ומשופל בצורה שאני לא זוכר בחיי. אבל שום דבר לא דומה למה שחווים אנשים 'בעלי חזות דתית'. לי אין כיפה ופאות. אלי לא מתנכלים כמו שמתנכלים ליהודים דתיים שצריכים ללכת במשמר כאילו היו אנשים מסוכנים. משהו מאוד מעוות ומקולקל שמפר כל נורמה בסיסית של כבוד האדם מתרחש היום בהר הבית. וזה קורה במשמרת של ראש הממשלה שמרבה לדבר על הר הבית כסלע קיומנו. וצריך להבין, הכול מתחיל ונגמר בהר הבית אצל ראשי ממשלות. משהו פה התבלבל לגמרי".

אך עם כל החיבה לעולים הדתיים להר הבית לכספי יש דווקא ביקורת קשה על הציבור הדתי, ובעיקר על הרבנים. לטענתו, האיסור המחמיר על עלייה להר הבית גורם ומעביר את השליטה בפועל במקום הקדוש לבעלות מוסלמית.

"במגזר הדתי יש פער וניגודיות בין הדיבורים הרמים על הר הבית לבין הנכונות לשמור על המקום. ב-17 שנה שאנחנו פועלים למדתי דבר אחד – משהו שדווקא הציבור הדתי מבין טוב מאוד. לא המוצבים ולא הצבא שומרים על הביטחון של מדינת ישראל אלא הנוכחות בשטח. זה נכון בגליל, בחניתה, בנגב ובאלון מורה וזה נכון גם בהר הבית. המשטרה לבדה לא יכולה לשמור על ההר. האחיזה שלנו בהר הבית קשורה בעליה להר הבית, ולכן אני מקווה שהרבנים ימצאו את הדרך לבני ישראל לרבבות ואלפי ישראל לעלות, ושיבינו את מה שמוטל על הכף. התלמידים צריכים לנצח את הרבנים בעניין הזה. שנגיע למצב של 'נצחוני בני'. לא רק עשרות ביום צריכים לעלות אלא מאות ואלפים".

הכותל. פלאש 90
הכותל. פלאש 90

אל דאגה, לכספי יש ביקורת עזה גם על החילונים ועל 'החינוך הקלוקל' כלשונו, במערכת החינוך עד חיל חינוך בצה"ל, שמתעלמים ומצנזרים את מקומו של הר הבית. "מחנכים את כולם על 'קדושת הכותל המערבי'. הציבור החילוני במובן הזה הוא תינוק שנשבה במלוא מובן המילה. חייבים לחזור לראשונות".

 ומה הן הראשונות?

"אי אפשר לאהוב משהו שאתה לא מכיר. אתה לא יכול להתחבר למשהו שאתה לא מגיע אליו. כל עוד לא מלמדים על הר הבית במערכת החינוך אז לאנשים לא יהיה אכפת. אם חיילי צה"ל לא יעלו להר הבית הם לא יכירו אותו. ואם לא יעלו למקום אנחנו נאבד את הר הבית. התבלבלנו לגמרי. כולנו. עכשיו צריך לחשב מסלול מחדש".