1:32 21/10/2017
מבזקים
דף הבית > מורשת > אל מסתתר

אל מסתתר

23 שנים לאחר נפילתו של משה ,שרה- אימו כואבת ומודה

יום הזיכרון למשה בן מאיר הי"ד, כ"ג ניסן תשע"ו 1.5.2016

משה נולד ביום כ"ה בניסן תש"ל(1.5.1970) במשואות יצחק. בן שלוש וחצי היה כשנהרג אביו מאיר, במלחמת יום-הכיפורים
ביום כ"ב בניסן תשנ"ג (13.4.1993) נפל משה בקרב בדרום לבנון והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל, סמוך למקום שבו נקבר אביו מאיר. משה השאיר אחריו אם ובעלה אליקים, שגידלו כאב, שלושה אחים – אביחי, מרדכי וחנן, ואחות – ליאורה. משה הובא למנוחת-עולמים ביום הולדתו העשרים-ושלושה. הוא הועלה לדרגת סגן לאחר מותו.

משה ברי ז"ל. צילום: משפחת ברי
משה ברי ז"ל. צילום: משפחת ברי

"אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן"  פיוט ישן החודר אל עמקי נשמתי בכל יום חדש:
אֵל מִסְתַּתֵּר.
הכאב בלתי נסבל. כאב לב. (תהילים לה פסוק י) "כָּל עַצְמוֹתַי, תֹּאמַרְנָה ה’". "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה’" ואתה ה' אלוהי היית לי אֵל מִסְתַּתֵּר. בתוכי. ככל שכאבי גדל אתה ה' כמו משה ישנו ואיננו. קיים ומסתתר. ואני אנה אני באה. וכשגופי כואב ונפשי שחה את משה בני אני מחפשת. את אלוהיו ואת אלוהי אני מחפשת.
כבר 23 שנה משה. 23 שנות חייך כנגד 23 שנות מותך.
וכמו בכל שנה בהתקרב יום מותך משה, קורה לי נס. וממעמקי האדמה פורצים מים חיים וממרום השמים קרן אור מבקיעה עד אלי. צורבת שורפת אבל זורחת. מאירה ומחממת.
גם השנה, כאן בירושלים, קרה לי נס. נס הכוס החמישית של ליל הסדר. בשיעור נפלא של הרב שמואל ריינר אחיה של רבקה יובל חברתנו ובהמשך הלימוד עם אשר יובל חברנו ומורנו למדרש, התחדש דבר בחיי.
כל ילד וכל ילדה יודעים שבליל הסדר אנו מצווים לשתות 4 כוסות.
אבל על שולחן הסדר ישנה כוס נוספת הכוס החמישית. כוס מלאה ביין שאנו לא שותים ממנה. הכוס שאנו קוראים לה גם "כוסו של אליהו הנביא". הנביא שנעלם ומסתתר ומתגלה בכל פעם מחדש עם כל לידת ילד חדש בעם ישראל. ואנו מצפים לו בכל ליל סדר שיבשר את הגאולה העתידית השלמה.
4 כוסות כנגד 4 לשונות של גאולה:
[ארבע הלשונות נקראות בקיצור: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי" והן מופיעות בתורה, שמות ו, ו-ח]:
"לָכֵן, אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם". כל אלה עשה ה' לאבותינו: הוציאם ממצרים, הצילם מעבודת הפרך, גאל אותם בניסים גדולים ולקח אותם לו לעם. אכן גדולה מידת הכרת הטוב על העבר, על כל הנסים שעשה ה' לנו. אבל עוד לשון אחת אנו מוצאים בהמשך הפסוקים: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה' ".
וכאן אני מבקשת לקרוא מתוך הגדה מיוחדת שקיבלנו מתנה מחברינו היקרים אשר ורבקה בהמשך לימוד סוגית הכוס החמישי, 'הגדת פסח ארצישראלית' שנכתבה ע"י הרב כשר והודפסה בשנת תש"י (1950). השנה בה נולדתי.
בסוף ההגדה מביא הרב כשר את הדיון במשמעותה של הכוס החמישית. וכך הוא כותב, 5 שנים לאחר השואה, שנתיים לאחר נס הקמת המדינה מצווה להודות על הנס.

משפחת ברי.
משפחת ברי.

אמר רב הונא:מצינו מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים, שצריך אדם ליתן שבח והודיה לשם על מעשה הנס.
ורבותינו הראשונים ז"ל כתבו שבליל הסדר, נהגו לומר פיוטין מסודרין בדברי שבח והודיה. וכן ראוי להרבות בהלל והודאה לעושה נפלאות גדולות לבדו, כי לעולם חסדו על ישראל.
והנה בזמננו אנו, שזכינו לראות חסדי ה' יתברך וישועתו עלינו בהקמת מדינת ישראל, שהיא אתחלתא דגאולה וישועה מגלות אדום וקיום הבטחת (שמות ו', ח): "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה' ".
טוב ויפה לקיים מצוה מן המובחר בשתית כוס חמישי, שהוא כנגד "וְהֵבֵאתִי" ולומר עליו הלל הגדול (תהלים קל"ו): "שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ … וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ"…ולהודות לה' על הנסים והנפלאות ועל המלחמות ועל התשועות שעשה לנו בימינו.
כי עמדו לנו חסדי ה' בעת מצור ומצוק בקום עלינו יחדיו שבע אומות להרע ולהשמיד את המדינה העברית ולהטביעה בנחלי דם ואש ותמרות עשן, וה' ברחמיו הרבים הפיר עצת זדים ועשה לנו נס ופלא ועזרה וגבורה, ונתקיים בנו מה שהבטיח ה' (דברים כ"ח, ז): "יִתֵּן ה' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ".
כי אמנם מסר ה' רבים ביד מעטים, על אויבינו הפיל פחד וינוסו, ולעמו ישראל נתן ישע רב ופורקן כהיום הזה.
ואנחנו תפילה ותקווה לאלוהי ישענו, כי קווי איילת השחר אשר הנצו לנו על אדמת אבותינו, יעצמו לאור גדול ומדינת ישראל תבוסס על יסודי התורה ובמסורה, רוח ישראל סבא, (ישעיהו נ"ד, יג) "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ".
וכשם שזכינו לראות באתחלתא של "וְהֵבֵאתִי" כך נזכה לגאולה שלמה בביאת משיח צדקנו והופעת אור הקדש בעולם, ותקוים נבואת חוזינו כי הרשעה כולה כעשן תכלה, (ישעיהו י"א, ט): "מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' ".זו נחמתי בעניי.

משה ומאיר 011
מאיר ומשה ברי ז"ל

במוסף "שבת" של מקור ראשון לשביעי של פסח מובא מכתב של משורר יהודי שנספה יום לפני השחרור שקיווה: "שכשתבוא השעה – [שעת ההצלה] – והיא תבוא והיא תבוא והיא תבוא…" – והיא לא באה אבל הורינו זכו ובאו ועם ישראל בא והובא לארץ אבותיו.
רק כך אוכל לחזק את עצמי ואת כולנו: להבין את גודל הנס שאינו מקהה את הכאב אבל נותן משמעות למותו של משה שלנו, למותו של אביו מאיר, ולכל מי שמסר נפשו על הגנת העם והארץ. אל מסתתר בכל רחוב מרחובות ירושלים, בכל יישוב ויישוב, בכל בית ובית שנבנה כאן בארץ ומלא בילדים ונכדים, בכל מפעל כלכלי, חינוכי וחברתי.
אל מסתתר איננו אל בורח.
בעוונותיי, ומתוך כאבי הגדול והגדל משנה לשנה אני מתאמצת יותר ויותר לגלות את האל המסתתר במעמקי לבי, בעיני ילדינו ונכדינו, בעשייה, בשגרת החיים, בכל אתר ואתר. ומתוך שטף הדמעות אני לומדת כל פעם מחדש לומר בלב שבור ושלם:
"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".
לאחר שנזכור את קרובינו אחינו בני עמנו שנספו בשואה, ולאחר שנזכור את יקירינו שמסרו נפשם על העם והארץ, ביום העצמאות הבא עלינו לטובה נמזוג יין לכוס החמישית ונקדש בשם ובמלכות ונאמר תודה להורינו, מקימי המדינה. תודה שזכינו בהתגלות ה' בימינו אנו ושמענו את קול ה'.
וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'.

עכשיו משה בני, החזק והמאמין, הטוב והיפה, אני יכולה לומר:
כָּל עַצְמוֹתַי [הכואבות], תֹּאמַרְנָה [בכאב ובתודה]: ה’, מִי כָמוֹךָ:
וגם אתה משה, מי כמוך!

תהא נשמתך צרורה בצרור חיינו.
אמא

שרה ברי-שחף

שרה ברי-שחף

לתגובות

אולי יעניין אותך גם

עגינת התיבה של נוח לאחר המבול

איך בונים תיבה? על שירות ונתינתו | פרשת נח

"לתת את הנשמה ואת הלב": ד"ר זאב פרידמן לומד מאברהם אבינו, היוצא מגדרו כי לממש את שליחותו למען האנושות, שיעור בשירות לקוחות