הפגנת BDS. צילום: רויטרס

 

ביום רביעי תעלה להצבעה מחודש בסנאט האירי הצעת חוק שקוראת לחרם על תוצרת יהודה, שומרון ומזרח ירושלים.

זאת למרות התנגדות הממשלה ולמרות שהפרקליט הראשי במדינה התריע כי מדובר בחוק לא חוקתי הנוגד את חוקי האיחוד האירופי לפיהם אין למדינה החברה בארגון סמכות לקבוע עם אילו מדינות לקיים קשרי מסחר.

החוק שנפל לפני כחצי שנה לאחר שלא נמצא לו רוב, צפוי להיות מאושר בפרלמנט, אך להידחות ע"י הבית העליון ועל כן לא יהיה בר תוקף.

יוזמת החוק נכנסה לישראל בניגוד לחוק

בינואר השנה הזמין רה"מ בנימין נתניהו לשיחת נזיפה את שגרירת אירלנד, אליסון קלי, בעקבות הצעת החוק וזו הדגישה כי היוזמה הועלתה ע"י נציגים עצמאיים בסנאט האירי ושממשלתה מתנגדת ליוזמה ול-BDS.

שגרירת אירלנד בישראל, אליסון קלי. צילום: השגרירות האירית בישראל

 

את החוק הובילה חברת הסנאט תומכת ה-BDS פרנסיס בלאק אשר הצליחה להיכנס לישראל לפני כחודשיים על אף "הרשימה השחורה" שמפעיל המשרד לנושאים אסטרטגיים נגד פעילי חרם.

הצעת החוק תגדיר כעבירה פלילית כל קשר עסקי עם עסקים ישראלים או אזרחים הגרים ביהודה ושומרון, הגולן ומזרח ירושלים. העונש על כך עלול להיות מאסר או קנס של עד 250 אלף אירו. בינואר השנה פרסמו ח"כים ושגרירים לשעבר מישראל המזוהים עם השמאל הקיצוני תמיכה בהצעת החוק.

החוק איננו מזכיר מפורשות את ישראל אלא מציין כי יש להחרים תוצרת של "כל שטח כבוש". אולם בלאק ותומכי החוק הבהירו כי הוא מכוון נגד ההתיישבות היהודית.

תגובת המשרד לנושאים אסטרטגיים על אי מניעת כניסתה של בלאק לישראל: "עד כה נמנעה כניסתם של כ־20 פעילי חרם שעמדו להיכנס לארץ. עם זאת, אין למשרד היכולת לדעת על כל פעיל חרם שמגיע לגבולות, וכך היה במקרה של פרנסיס בלאק".

 



בת אל בנימין

בת אל בנימין

עורכת באתר ערוץ 20