ג'ורדי קרויף מול סלביה פראג. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א
מול סלביה פראג. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א

אני אסיר תודה לג'ורדי קרויף על מה שהוא נתן למכבי תל אביב בשש השנים שהוא כאן. התחושה הזו שאנחנו טובים יותר, או יכולים להיות טובים יותר מכולם, אינה מובנת מאליה בעולם הכדורגל. זה מעגל החיים, פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה. הערב, מול סלביה פראג, עלתה התחושה המציקה הזו שלא עוזבת את אוהדי מכבי כבר שנתיים: אנחנו יכולים להיות טובים יותר, אבל אנחנו לא. והסיבה יושבת על ספסל הקבוצה: ג'ורדי קרויף.

מכבי עלתה בהרכב משונה למדי. הוא כלל את באבין, בן-חיים ופיליפנקה במרכז ההגנה. מערך שלושה בלמים הוא חידוש של קרויף וטרנד חם בכדורגל כיום. זה בסדר. הבעיה החלה בשחקני הקווים. דווידזדה, ששיחק בעמדה זו בגנט ובבאר שבע, הפעיל היטב את האגף השמאלי.

לא קיצוני ימני. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א
לא קיצוני ימני. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א

ובצד ימין? בתחילת העונה החמאתי לקרויף כאן על ניצול הווריסיאליות של הקפטן, ,ש יכול לשחק בהרבה עמדות. הוא קשר אחורי טוב, מגן ימני נהדר, בלם מצוין ואפילו שוער לא רע בכלל. אבל קיצוני ימני, שישרוף את האגף? לא. ממש לא.

הצ'כים היו ראשונים לכל כדור, מכבי הייתה מבולבלת

ציוות החמישייה בהגנה עלה למכבי במרכז המגרש. בטוקיו, סושיץ' ומיכה נותרו מעטים מול רבים במרכז המגרש. עטר וקיארטנסון התייבשו דקות ארוכות. אגב, עם אותו הרכב שחקנים אפשר היה להעלות עם ציוות שונה שהיה נותן למכבי אפשרויות התקפה טובות יותר: ייני בקישור האחורי – ומיכה באגף.

בתוצאות ההרכב שהציב קרויף, הוא עצמו הודה בתום המשחק: "אני חושב שהמחצית הראשונה הייתה לא טובה עבורנו”, אמר קרויף לאתר הרשמי של מכבי ת”א. “בכל התקפת המעבר הם היו ראשונים לכדור ומהירים. אבל אני חושב שככל שהזמן חלף הרגשנו יותר נוח על כר הדשא. הנענו את הכדור, אבל לא הגענו למצבים".

אחת ההזדמנויות הבודדות של הכחולים. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א
אחת ההזדמנויות הבודדות של הכחולים. צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א

למרות המחצית הראשונה בה מכבי הייתה אנמית ומבולבלת – ובעיקר בפיגור, קרויף לא מיהר לבצע חילופים או שינויים. הבלבול נמשך עמוק לתוך המחצית השנייה: ריקן (השמאלי) עלה כמגן ימני, למרות ששפונגין חיכה על הספסל. עד סוף המשחק לא הגיע בעל בית שינהל את מרכז המגרש של מכבי.

זו לא הפעם הראשונה בה חניכיו של קרויף עולים עם מערך מבולבל. בכל עמדה כמעט יש למכבי לפחות שתי אפשרויות טובות. הסגל די רחב כדי להציג כדורגל טוב ואיכותי, אבל המערכים הלא ברורים לא עוזרים לכך. אצל סוזה ובוש הרוטציה נראתה ארוכה, אך הם ניצלו את המגוון כדי לייצר כדורגל טוב. אצל קרויף, לפחות העונה, זה נראה כמו המשך ישיר לכדורגל בתקופת וידיגאל ויוקאנוביץ'.

כדורגל הוא תהליך, קרויף הוא מאמן צעיר והוא ילמד את דרכו, אבל מה יהיה עד אז? אולי בכל זאת טוב שהביאו את מקלארן, שיחסוך לקרויף ולנו כמה שנות לימוד בדרך.


רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת וואטסאפ או טלגרם שלנו.