בתמיכת 47 חברי כנסת, אישרה היום (ב') המליאה את הצעת חוק בתי משפט לעניינים מנהליים (תיקון מס' 117) שיזמה שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) לפיה, תועבר מבג"ץ אל בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הסמכות לדון בעתירות על החלטות של רשויות ישראליות הפועלות ביהודה ושומרון מכוח תחיקת הביטחון, בייחוד בתחומי חופש המידע, תכנון ובנייה, כניסה ויציאה לאזור וממנו וצווי הגבלה ופיקוח. במקביל, יוקמו בתי משפט לעניינים מנהליים בבתי משפט השלום.

הריסת עמונה. צילום: הלל מאיר, TPS
הריסת עמונה. צילום: הלל מאיר, TPS

 

החוק קובע כי בניגוד למצב כיום, פלסטינים לא יוכלו לפנות ישר לבג"ץ באמצעות תצהירים אלא יצטרכו לעבור קודם בבית המשפט המחוזי בירושלים ולהציג ראיות. כפועל יוצא ייצוג המדינה בעתירות הללו יהיה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים ולא דרך מחלקת הבג"צים הנחשבת בעיני רבים לעומתית למדיניות הממשלה ביו"ש.

העברת סמכויות רבות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים תשיג שלוש מטרות עיקריות: הראשונה היא נורמליזציה של אזור יהודה ושומרון ומחיקה למעשה של "הקו הירוק" בכל הנוגע לסוגיות משפטיות.

הרס הנגרייה בנתיב האבות. צילום: הלל מאיר, TPS

 

השניה היא הפסקת האפליה הנהוגה מזה שנים רבות כלפי תושבי יהודה ושומרון וקיום יכולת לקיים בירור עובדתי ולהגיע לחקר האמת. כך, בעוד שענייני תכנון ובניה ב"ישראל הקטנה" נדונים בבית משפט לעניינים מנהליים שבו ניתן לקיים בירור עובדתי, הרי שבעתירות פלסטיניות לבג"ץ לא ניתן לקיים בירור עובדתי ובמקרים בהם המידע אינו מצוי בידי המדינה נקבעת המסגרת העובדתית, לא אחת בהינף יד על מקלדת. מה שמביא להיפוך היוצרות. במקום שנטל ההוכחה יהיה על התובע, נטל ההוכחה עובר לנתבע – המדינה, וכך לא אחת פונו מתיישבים מביתם בהחלטת בג"ץ, כפי שהיה בפסקי דין עמונה ונתיב האבות.

המטרה השלישית היא הורדת עומס מבית המשפט העליון. מדי שנה פלסטינים מגישים מאות עתירות לבג"ץ נגד צווי הריסה בגין בניה בלתי חוקית. מה ש"סותם" את המערכת, מונע אפשרות מעשית לבירור ענייני של העתירות ומביא להסדרים, שמרוקנים למעשה את צווי ההריסה מתוכן. באופן זה ייחסכו מבג"ץ למעלה כ- 500 הליכים בשנה שיעברו לערכאה נמוכה יותר. בשנת 2017 בג"ץ דן ב-2420 עתירות ומשכך מדובר בהפחתת עומס משמעותית מבג"ץ.

ייחסכו מבג"ץ למעלה כ- 500 הליכים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

פריג': "חקיקת הסיפוח נמשכת"

בין 45 המתנגדים להצעת החוק, היו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת וחלק מחברי 'המחנה הציוני', אשר טענו כי הדבר יביא להמשך "הכיבוש". ח"כ דב חנין אמר כי "זה חוק מסוכן ובעייתי מכיוון שהוא חלק בלתי נפרד מחוקי הסיפוח. סמכותו של בג"ץ היא חלק מהביקורת על השלטון הצבאי בשטחים הכבושים. העברת הסמכות היא בפועל מהלך של סיפוח. זה מנוגד לאינטרסים האמיתיים של שני הצדיים בהגעה לפתרון של שלום וצדק שמחייב את חיסול וסיום הכיבוש".

"חקיקת הסיפוח נמשכת והיום מצטרפת אליה מפלגת המחנה הציוני", מחה ח"כ עיסאווי פריג'. "במחנה הציוני החליטו להתחפש. אם יש דברים שנאמרו בחדרי חדרים מתחת לשולחנות ועכשיו נאמרים בלי בושה. אם ככה אתם אז בשביל מה צריך את מפלגת העבודה? אתם הרי מתביישים להיות שמאל כי זה כתם מבחינתכם".

"ממילא הם רוצים לעלות עם D-9 על בג"ץ". ח"כ לבני נגד הבית היהודי. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 

ח"כ ציפי לבני טענה כי "זה עוד חוק מבית היוצר של הבית היהודי, ממילא הם רוצים לעלות עם D-9 על בג"ץ, אז נשלח הכל לבתי משפט מנהליים כאילו זה עניין שבין אדם לחברו. הם אומרים שהם בכלל רוצים להקל על בג"ץ, כל אלה שנלחמים בבג"ץ פתאום קמו בבוקר והחליטו שרוצים להקל עליו. זו זריית חול בעייני הציבור. זה ניסיון לייצר מצב שבו נחשוב שהסיפוח הוא עניין נורמלי".

לדברי ח"כ קסניה סבטלובה, "זו הצעת חוק שלכאורה נראית תמימה אבל בעצם יש לה רק מטרה אחת והיא לנרמל את הלא נורמלי. לנרמל את המצב בשטחים לתושבים שאין להם אזרחות ישראלית ואין להם זכויות. בהצעה הזו המדינה בעצם מנסה לתת סטטוס חוקי לדברים לא חוקיים, להכשיר את גזל האדמות".

אביה ריש

אביה ריש

עורכת תוכן, אתר ערוץ 20