בג"ץ דרש, משרד האוצר תקע, והרבנות הראשית לישראל מבקשת לספק לאזרחי המדינה מערך כשרות בריא יותר. היום (א') אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק להסדרת שירותי ההשגחה של המשרד לשירותי דת, בעקבות סערת חוק הכשרות בשנה שעברה.

ההצעה שאושרה היום בעקבות בג"ץ "משגיח-מושגח" שדרש להפריד בין משגיח הכשרות לבית העסק, כלומר שזה לא יקבל את משכורתו מבעל העסק – אומרת כי יוקמו בין שלושה לשישה תאגידים שיעסיקו כ-4000 משגיחי כשרות. בכל תאגיד 11 חברי וועדה, רובם אנשי הרבנות הראשית.

הצעת החוק נתקלה בהתנגדויות מכל צידי מתרס המאבק על הכשרות. המתנגדים לרבנות הראשית קוראים להצעה "חוק הג'ובים", ותומכי הרבנות חושבים שתאגידים אלו יגרמו לנתק בין הרבנים המקומיים שמכירים היטב את השטח, לבין המשגיחים ועבודתם. זאת, כתוצאה מכך שהרב המקומי יאבד את סמכותו הבלעדית לשבץ ולקלוט משגיחים, והדבר יעבור לתאגיד שבראשו יהיה ממונה שהוא אמנם איש הרבנות, אך אינו הרב המקומי.

כזכור, סערת הכשרות החלה בעקבות בג"ץ שהוגש על ידי שני בעלי מסעדה שתלו תעודות כשרות פרטיות בירושלים של ארגון 'השגחה פרטית' ונקנסו על ידי הרבנות הראשית בהתאם לחוק הונאה בכשרות. השופט בדימוס אמנון רובינשטיין, שעמד בראש ההרכב, לא אפשר זאת ותמך בעמדת הרבנות הראשית כי גם אי-שימוש בטרמינולוגיה והצגת הדברים שמובילה למסקנה כאילו כשר כאן – בעייתית. אך במהלך אקטיביסטי מובהק, את פסק הדין שלו התנה רובינשטיין בקיום החלטת בג"ץ מלפני 13 שנים בדבר יחסי משגיח-מושגח.

הדיון בבג"ץ בעתירה נגד הרבנות בראשות הנשיאה נאור, פברואר 2017. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ערעור הוגש ודיון נרחב יותר התכנס, כאשר הנשיאה לשעבר נאור הפכה את החלטתו של רובינשטיין וקבעה כי רק שימוש בטרמינולוגיה כשר היא בעייתית. כל מצג אחר- אפשרי. אך לפני כמה חודשים, היועמ"ש אביחי מנדלבליט סתם את הגולל גם על אפשרות זו: בחוות דעת שהגיש על פסק הדין של נאור קבע כי גופים פרטיים יוכלו לסייע בהשגחה על הכשרות לארגונים פרטיים אך הם לא יוכלו לחלק תעודות מצג כשרות. בהחלטת בג"ץ ממאי 2017, הוא הורה כי עד סוף יוני 2018 צריך להסתיים הטיפול ביחסי משגיח מושגח והמערך החלופי צריך להיות מוכן.

מועצת הרבנות הראשית ניגשה לעניין, ולא הייתה מוכנה עד אז בגלל עיכובים של האוצר ועיכובים בהתדיינות מול ההסתדרות. כמו כן, חלפו שנתיים מאז התנייתו של רובינשטיין. בעקבות כך, נשלח מכתב מטעם היועמ"ש באוגוסט לרבנים הראשיים, משרד האוצר, המשרד לשירותי דת ולרוה"מ, המורה כי משמעות אי יישום פסק הדין היא שימשיך להתקיים ניגוד עניינים מהותי בפעולתם של המשגיחים בבתי העסק… "אם נושא מערך הכשרות לא ייפתר בהקדם ישנה אפשרות כי ייקבע שלא ניתן יהיה לאכוף את הוראת החוק ביחס לגופים פרטיים המעניקים תעודות כשרות", כלומר משפטית ניתן יהיה לאפשר לגופים פרטיים לתת תעודות כשרות פרטיות.

יו"ר נשות הכותל, ענת הופמן, בדיון בבג"ץ נגד הרבנות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין תעודות הכשרות הפרטיות, מועצת הרבנות הראשית ביקשה לאפשר את העסקת המשגיחים על ידי המועצה הדתית המקומית. ההשלכה של מהלך כזה הייתה הפיכת כל משגיחי הכשרות לעובדי מדינה, דבר שמשרד האוצר לא היה מוכן לקבל, ודבר שקורה כעת ממילא בהתאם להצעת החוק שאושרה.

בעוד כולם מסכימים כי יש להפריד את המשגיח מבית העסק, הפחד בשטח הוא שהקמת התאגידים עלולה לגרום לבעלי העסקים להימנע מבקשת תעודת כשרות משיקול כלכלי, לרבנות הראשית לישראל להמשיך ולהיאבק נגד הקוראים לפירוקה ולהקשות בעיקר על צרכני הכשרות בישראל.

דוגמא ל"תעודה" מטעם גורם השגחה פרטי שהציג היועמ"ש מתוך מסמך היועמ"ש
אילת כהנא

אילת כהנא