הצעת החוק של השרים גלעד ארדן (הליכוד) ואיילת שקד (הבית היהודי) למניעת לוויות המוניות למחבלים אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ותעלה לקריאה שניה ושלישית. ההצעה לתיקון החוק למאבק בטרור, המסמיך את המשטרה לעכב מסירת גופות מחבלים כדי למנוע מהלוויות להפוך למפגן הסתה לטרור, עברה בקריאה ראשונה בכנסת. היוזמה הגיעה בעקבות "בג"ץ ג'אברין" שקבע כי למשטרה אין סמכות חוקית כזו.

הלוויית המחבלים שביצעו את הפיגוע בהר הבית, אום אל פחם, יולי 2017. צילום ערבי

 

בהצעה לתיקון לחוק למאבק בטרור המאפשר למשטרת ישראל להחזיק גופות מחבלים כדי למנוע הפרות סדר בהלוויות והסתה שעלולה להוביל לטרור נקבע כי המשטרה תוכל להורות בצו על עיכוב מסירת גופת המחבל עד להבטחת מילוי התנאים אותם דרשה המשטרה ממארגני הלוויה. בנוסף, המשטרה תוכל להפעיל את סמכותה אם קיים חשש ממשי כי בשל אירוע הלוויה תתבצע פגיעה בחיי אדם, להסתה לטרור או לביצוע מעשה טרור, לרבות בשל ההסתה בהלוויה.

רשימת התנאים לדוגמה שהמשטרה רשאית לקבוע לקיום הלוויה: הגבלת מספר המשתתפים, זהותם של המשתתפים, לרבות מניעת השתתפותו של אדם מסוים ככל שנשקפת סכנה לשלום הציבור מאותו אדם או מעצם השתתפותו באירוע הלוויה, מסלול הלוויה, מועד קיום הלוויה ושעת הלוויה, קביעת רשימה של חפצים שנשיאתם במהלך האירוע אסורה. במקרים מיוחדים רשאית המשטרה לקבוע גם את מקום הקבורה.

כמו כן, רשאית המשטרה להורות על הפקדת ערובה כספית להבטחת קיום התנאים שקבעה במהלך אירוע הלוויה של המפגע באחד משני מקרים אפשריים: הראשון, כאשר סברה כי קיים חשש לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו בשל אירוע הלוויה או הקבורה; והשני, כאשר סברה כי קיים חשש לגילוי הזדהות עם ארגון הטרור או הסתה לטרור.

היוזימים. שקד וארדן. צילום: פלאש 90

 

"מדינת ישראל מחויבת להבטחת ביטחונם ושלומם של אזרחיה, ובכלל זה לפעול לסיכול איומי הטרור כל זאת תוך שמירה על איזון בין עוצמת הכלים הנדרשים להתמודדות אפקטיבית עם הסיכונים האמורים לבין מחויבות המדינה לשמירה על ערכי הדמוקרטיה וזכויות אדם", כך נכתב בהצעה לתיקון החוק.

יוזם התיקון לחוק, השר גלעד ארדן אמר עם האישור כי "לוויות מחבלים הופכות למפגני הסתה ותמיכה בטרור שמגבירים את הסיכוי לפיגועים נוספים ולכן הובלתי מדיניות נוקשה כנגד קיומן של הלוויות שיש בהם הסתה כדי שהמחבל הארור לא יזכה לכבוד על מעשהו הנפשע. לצערי, בג"ץ קבע שאין סמכות למשטר להחזיק בגופת המחבל עד למילוי תנאיה ועלינו לעשות הכל כדי שהחוק יאושר במהירות וסמכות המשטרה למנוע הסתה תוחזר".

לדבריו, "הלוויית מחבלים לא יהפכו עוד למפגן תמיכה בטרור. דווקא ביום שבו נחשפת עוד חוליית מחבלים מאום אל פחם בה התקיימה הלווית המונים, אנו מעבירים חוק שנועד למנוע הלוויות הזויות שמהללות רוצחי שוטרים".

בג"ץ ידון שוב בסוגיית החזרת גופות מחבלים

בדצמבר האחרון פסק בג"ץ כי לצה"ל אין סמכות חוקית להחזיק בגופות מחבלים כאמצעי מיקוח ולא להחזירם לקבורה לבני משפחתם. שרת המשפטים איילת שקד הודיעה שתיזום שינוי חוק שיעניק סמכות כזו, אך היועץ המשפטי לממשלה ביקש דיון נוסף בנושא – והבקשה התקבלה.

הנשיאה חיות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

שבוע שעבר החליטה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כי בית המשפט העליון ידון בהרכב מורחב בסוגיית החזרת גופות מחבלים. הדיון יתקיים בעוד כארבעה חודשים ועד אז הוציאה הנשיאה חיות עיכוב ביצוע שלמעשה יאפשר למדינה להמשיך ולהחזיק בגופות המחבלים, עד להחלטה סופית בנושא.

מדובר בתשע גופות מחבלים – שבע מתוכן כבר נקברו. בידי ישראל מוחזקות גופותיהם של המחבלים שביצעו פיגועים בארמון הנציב ובקריית ארבע, שם נרצחה הנערה הלל יפה אריאל הי"ד בביתה לפני כשנה וחצי.

לירן לוי

לירן לוי

כתב לענייני משטרה ומשפט, ערוץ 20
לירן לוי