לפעמים לא ברור למה אלוקים מתעניין בפרטים כלכך קטנים..
בפרשתנו, ׳תרומה׳, אלוקים מציע לישראל לקחת חלק בבניית המשכן. זאת על ידי תרומתם, כפי נדבת לבם.
ואז אלוקים מפרט פירוט ארוך מאוד מה הולכים לעשות עם הכסף והזהב.
מצד אחד יש פה הרבה שקיפות. מאוד ברור עד הפרט האחרון מה יעשו עם כל שקלון זהב קטן..
(הלוואי עלינו כיום כזו רמה של שקיפות..)
אולם בכל זאת זוהי קצת טרחה לקרוא את כל האותיות הקטנות.
מה עושים עם הזהב, אילו כלים ואיך יראו, למנורה וכמה עמודים וכמה כיסויי בד למשכן, ממה עשויים, אורך כל צלע של משכן.. הבנתם..
אולי פשוט, מי שירצה לדעת שיקרא לבד את המפרט הטכני..
למה לכתוב הכל בתורה?
מכירים שיש לנו רעיון גדול.. אהבה, הכלה, אחדות, להצליח בחיים ולהיות כך וכך..
אולם ׳רעיון׳ כשלעצמו לא יגרום לעצמו לקרות..
הירידה לפרטי פרטים מאפשרת את הנוכחות של הרעיון בעולם הזה.
קל לדבר גבוהה גבוהה, אולם ככל שדברים נהיים מדויקים וספציפים יותר ויותר, כך הדברים יותר מוטבעים במציאות. וזה מה שמאפשר ומניע אותנו אחרכך לממשם.
לאלוקים יש רצון. לשכון בתוך ישראל. אולם כדי שרעיון זה לא יישאר באויר הוא מתאר את איך זה יראה בדיוק לפרטי פרטים.
וככל שהפרטים יהיו מדויקים יותר, כך הדבר יהיה יותר נוכח במציאות.
כי תכנון וירידה לפרטים, מאפשרת ואף גורמת לחלומות הגדולים לקרות.
שבת 'ושכנתי בתוכם' שלום.