חוק המצלמות – צעד חשוב להבטחת תקינות הבחירות| אלישי בן-יצחק, עו"ד מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט'
מושכל יסוד כי "הבחירות לכנסת עומדות בבסיס אופיו הדמוקרטי של המשטר בישראל. הזכות לבחור ולהיבחר הוכרה כאחת מזכויות היסוד במדינת ישראל, ומימושה מאפשר לכל אזרח בגיר לקחת חלק פעיל בעיצוב השלטון. ההיערכות לבחירות – המגיעה לשיאה בניהול יום הבחירות עצמו ובסיכום תוצאותיהן" [דו"ח מבקר המדינה 66ג].
בהתאם להמלצתו של כבוד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-22, השופט חנן מלצר, שלא פסל את האפשרות שהכנסת תסדיר סוגיה זו באמצעות חקיקה ראשית תוך שהוא מותיר את ההסדרה לפתחה של הכנסת ה-22 [ה"ש 7/22]. ואף בהתאם לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שאף הוא סמך ידו על הגישה שהסדרה צריכה לעמוד על סדר יומה של הכנסת ה-22 אך התנגד לחקיקת בזק בעת הזאת. אישרה הממשלה את הצעת חוק הבחירות לכנסת תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות, המוכר בשמו "חוק המצלמות".
החוק מסדיר את האופן בו ניתן לבצע תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות במהלך שעות ההצבעה, וזאת מתוך רצון להבטיח את טוהר הבחירות, והגברת האמון הציבור בתוצאות הבחירות. הרקע לחקיקת החוק מושתת בין היתר על טענות לזיופים במערכת הבחירות לכנסת ה-21. לעת הזאת עדיין איננו יודעים למסור פרטים על היקף התופעה, ועל ממדיה האמיתיים, ואלו מצויים בהליכי חקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה [יאח"ה]. אבל מה שכן ידוע לנו נמצא בדו"ח מבקר המדינה אשר בחן את הבחירות לכנסת ה-20 אשר התקיימו בשנת 2015.
בדו"ח מבקר המדינה נמצא כי בבחירות לכנת ה-20 התגלו מקרים של פגיעה בטוהר הבחירות. כך למשל נוקב הדו"ח במפורש כי בבחירות לכנסת ה-20 נמצא ש-32 בוחרים שנפטרו "הגיעו" ובחרו; כמו כן נמצא כי עוד 5,359 בוחרים מימשו את זכותם לבחור, כאשר בהתאם לנתוני ביקורת גבולות אותם מצביעים שהו ביום הבחירות מחוץ לגבולות ישראל" [דו"ח מבקר המדינה השנתי 66ג], אגב מספרים אלו הנכונים לכנסת ה-20 אם יתברר כנכונים גם לכנסת ה-21 היה בהם כדי להשפיע על הרכבה של הכנסת ה-21 והיה בה כדי למנוע קיומה של מערכת בחירות נוספת.
בהתאם לממצאים שעלו בעטיה של הבחירות לכנסת ה-20 קבע מבקר המדינה בדו"ח את ההמלצות הבאות "על ועדת הבחירות לבדוק דרכים שבהן ניתן לצמצם את התופעה החמורה של הצבעה בזהות בדויה בשם נפטרים ואנשים השוהים בחו"ל" [דו"ח מבקר המדינה שם]. מה נעשה עם המלצות אלו לא ידוע. אך בעקבות התלונות על זיופים בבחירות האחרונות הוצע על ידי הממשלה התיקון לחוק.
על תזכיר החוק, הגיש יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-22, השופט חנן מלצר, התייחסות כתובה בו הוא כותב בין היתר כי הצבת המצלמות אין כל חשש להרתעת הבוחר, "הנה כי כן, אף שאין בעצם התיעוד המצולם, או המוקלט של הבוחר בעת מימוש הזכות הדמוקרטית, משום חשש ודאי להרתעתו (במיוחד שהוא ממילא נרשם כמצביע בעת התייצבותו להצבעה)" עוד מוסיף וקובע "הזכות לבחור בבחירות שוות משמעה גם הזכות לבחור בבחירות ללא זיופים"
אלא שאם הכל, גם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, גם היועמ"ש אביחי מנדלבליט ושרי הממשלה, מסכימים על הצורך בהסדרה של הנושא מדוע לא להסדיר עניין זה כבר לפני הבחירות לכנסת ה-22 על כך מבהיר היועץ המשפטי לממשלה, בהתייחסותו לתזכיר החוק "…התקלה הציבורית הצפויה, אם יחוקק ההסדר בימיה האחרונים של הכנסת ה-21 נובעת מהעדר היכולת של ועדת הבחירות המרכזית להיערך בתוך ימים בודדים, רגע ממש לפני יום הבחירות עצמו" עמדה זו מושתת על עמדתו של יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-22, לתזכיר החוק בו נכתב "לא ניתן לקדם את התזכיר לחקיקה בעת הזאת, נוכח קשיים יישומיים, שעלולים להביא לפגיעה אנושה ביכולתה של וועדת הבחירות המרכזית… לבצע את יום הבחירות כסדרו" לנוכח עמדה זו מנבאים כולם שיבושים העולים כדי "אנדרלמוסיה" "ותוהו ובוהו" של ממש בעת קיום הבחירות.
צא ולמד שלדעת כל הנוגעים בדבר, יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-22, היועמ"ש והממשלה, קיימת הסכמה שאכן יש מקום לשילובם של מצלמות במערכת הבחירות השאלה המרכזית היא שאלת העיתוי. האם שינוי זה יבוצע כבר מהבחירות הקרובות.
וכאן המקום לתהות האם לגוף מינהלי שאמור לוודא קיומה של מערכת בחירות ללא זיופים, יכולה לעמוד הטענה אין לי אפשרות לבצע את המוטל עלי. דומה כי דרישות מעין אלו הן נחלתם של הרשויות הציבוריות אשר מבקשות להתנהל בהתאם לקצב שלהם, הרי ברור לכל שאם היינו נמצאים במגזר הפרטי, אין דבר כזה שחברה או אורגן בתוך חברה היה מסרב לביצוע פרויקט מעין זה. רק בגלל סד זמנים קצר. בוודאי שלו, וכל גוף פרטי היה מגייס את המשאבים, האנשים כדי לעמוד בהצלחת הפרויקט.
הנה כי כן נדמה שמדובר בסערה בכוס מים, החוק שעבר בישיבת שרים לנוכח העמדות שנשמעו לצד הדיון בתזכיר החוק, לנוכח הבטחת טוהר הבחירות והן לנוכח השכל הישר – צריכות להוביל לאימוץ ויישום של חוק המצלמות כבר בבחירות לכנסת ה-22.
אלישי בן-יצחק, עו"ד מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט'