הכעס בימינה על השארתם מחוץ לשיח הקואליציוני המתנהל מול כחול לבן עובר לשלב המעשים: הבוקר הגישו שלושת חברי הכנסת של הסיעה, ח"כ איילת שקד, ח"כ מתן כהנא וח"כ אופיר סופר שמונה הצעות חוק שאמורות להפעיל לחץ נוסף על הליכוד במשא ומתן מול כחול לבן.
מדובר בהצעות חוק בעלות אופי ימני מובהק שנוגעות בהחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון, ביחסי עבודה וכן הצעות שמגבילות את כוחו של בית המשפט העליון על פני הרשות המחוקקת.
אלה באות בהמשך ישיר להסכמים המסתמנים במשא ומתן לממשלת אחדות בהם טרם הגיעו להסכמה בעניין החלת הריבונות, ולהסכמות שיביאו ככל הנראה למינויים של ח"כ ניסנקורן וח"כ עמיר פרץ, יושבי ראש ההסתדרות לשעבר לשרי המשפטים והכלכלה.
הצעות חוק אלו שחלקן כבר הוגשו בכנסות הקודמות מבטאות ערכי ימין שנתמכים על ידי הליכוד אך עלולות ליצור קשיים בתפקוד קואליציה משותפת עם כחול לבן שלא תתמוך בהן.
ריבונות, ליברליות והגבלת הרשות השופטת
הצעות החוק הנוגעות לתחום המדיני
הן החלת הריבונות הישראלית על שטחי C וחוק גירוש משפחות מחבלים.
הצעות חוק הנוגעות לתחום יחסי העבודה הם חוק איסור שביתה בשירותים חיוניים, וחוק המבטל את שיטת השליש בהתאגדות עובדים במקום עבודה: על פי הצעת החוק, כמות העובדים המינימאלית תהיה מעל חצי.
בתחום היחסים שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת ימינה מבקשת עוד מכנסות קודמות לבצע שינוי מהותי. בנוסף להצעות החוק לביטול הלכת דרעי פנחסי שאינה מאפשרת לשר או סגן שר לכהן תחת כתב אישום, וביטול ההגבלות על ממשלת מעבר, שתי הצעות חוק מבקשות להגביל באופן משמעותי את כוחו של בית המשפט העליון על פני הכנסת והממשלה:
פסקת ההתגברות תכלול את ביטול זכות העמידה וכן שינוי הרכב השופטים שיכול לבטל חקיקה. על פי הצעת החוק, ביטול חקיקה יוכל להתקיים רק בהרכב של 11 שופטים שלפחות שני שליש ממנו תומך בביטול.
החוק לשינוי שיטת מינוי שופטים מציע כי שופטי העליון ייבחרו בתהליך שיכלול שימוע פומבי בפני וועדה למינוי שופטים, לאחריו שר המשפטים יגיש לממשלה את הצעתו לזהות השופטים שתובא לבסוף לאישור הכנסת.
עוד בהצעה החוק הזו סעיף האומר כי לא ימונה לנשיאות העליון מי שתקופת הכהונה שלו כנשיא תהיה קצרה מ3 שנים. על פי החוק, גיל הפרישה של שופטי העליון הוא גיל 70 כך שהצעת החוק מובילה ל"מעקף" של שיטת הסניוריטי כבר בתקופה הקרובה: השופט עוזי פוגלמן שנמנה על המחנה הליברלי אמור להתמנות לנשיאות בתום כהונת חיות באוקטובר 2023. על פי הצעת החוק הוא לא יעמוד בקריטריון שיאפשר לו לכהן בנשיאות כאשר יישארו לו שנתיים בלבד בתפקיד.
כוונת ימינה כאמור היא להגביר את הלחץ על הליכוד לאחר שהצהירו השבוע כי ערך "מכירת חיסול" של ערכי הימין לגוש השמאל, אך מדגישים כי הם תומכים בהצעות חוק אלו בכל מקרה, ובלי קשר למשא ומתן שמתנהל.