כבוד הרב, למה דעתך שלילית על פעילות "נשות הכותל"?
אין זו דעתי הפרטית. זה נגד המסורת המקודשת מדורי דורות, במקום הכי קדוש לנו, לעת עתה. אם יש נשים שרוצות לשנות את היהדות, אינינו יכולים למנוע זאת מהן בכח הזרוע, אך ינהלו עניניהן במקום אחר. זה הכבוד המנימלי למסורת הקדושה.
אך לא כולן שם רפורמיות. יש גם קונסרבטיביות ואורטודוקסיות?
אכן. אך עצם שיתוף הפעולה בעניני דת עם רפורמיות כבר מעורר תמיהה עמוקה. אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.
מה בעצם הבעיה עם רפורמים?! הרי הם יהודים כמונו?!
נכון. כלומר חלקית, כיון שיש שם היתר רשמי לנישואי תערובת, ויש הערכות שכבר 50% מהם אינם יהודים. על כל פנים, לגבי עצם תנועת הרפורמה, הבעיה היא פניית עורף לכל עברנו, לתורה, לארץ ישראל – שהרי פחות מאחוז אחד עולה לארץ ונמצא בארץ – וגם לעם ישראל, כאשר יכלו להיאבק נגד השואה באמריקה, כידוע, לצערנו הנורא.
לגופו של ענין, מה איכפת לך שנשים תתפללנה בכותל?!
בודאי שלא איכפת לנו. אדרבה אנו רוצים שתתפללנה, ובכל הדורות התפללו. אך זה מקום תפילה בחרדת קודש ולא מקום של הפגנות פוליטיות.
למה לקרוא לזה פוליטיקה?
אנא לא לעשות את עצמנו נאיביים. יש בעולם מאבק פמיניסטי או פסבדו-פמיניסטי, אנא לנהל אותו במקום אחר.
אתה נגד פמיניזם?
להיזהר מהכללות גסות. יש פמיניזם טוב, מאבק למען נשים, כגון נגד הטרדות נשים, נגד הכאת נשים או ביזוי נשים, נגד הפללת נשים בגובה השכר, וגם נגד סחר נשים. ויש פמיניזם בעייתי, הרוצה למחוק את הזהות הנשית, ולהשוותן בכל לגברים.
אין שוויון בין גברים ונשים?!
ודאי יש שוויון. שניהם בצלם אלהים. אבל יש שוני, שוני מהותי. זה אולי המאבק הפילוסופי העמוק ביותר בדורנו, זה הרוצה למחוק את האסנציאליזם, את המהותנות: אין מהות, כל אחד יעשה מעצמו כרצונו, אין יהודי או גוי, אין איש או אשה. לא כן, אלא איש על מחנהו ואיש על דגלו.
אבל לא נוכל להכחיש שבזמן האחרון, נשים חדרו להשכלה יהודית ותורניות גבוהה מאוד, לכן טבעי שהן גם רוצות לחוש חלק משמעותי בסדרי התפלה.
קודם כל, אנא לא להעליב את אמותינו. תמיד היו אצלנו נשים מאוד חכמות אבל דווקא החכמה העמוקה מביאה להבין שלכל אחד יש תפקיד משלו, ולא לבלבל את היוצרות. תפילין, טלית, ספר תורה, סופר, לא בזה באה לידי ביטוי נשמתן הנשגבה של הנשים.
אבל מה איכפת לנו שיניחו תפילין?
לא זאת השאלה, אלא ההפגנתיות. אגב, רבות מ"נשות הכותל", כמו שהן מכנות את עצמן, אינן מתפללות בביתן יום יום, ואפילו לא הולכות לבית הכנסת בשבת, אם כן אנא להחביא הרס פנימי עמוק מאחורי מילים: כל אחד עם האמונה שלו, כל אחד עם התורה שלו, כל אחד עם היהדות שלו, כל אחד עם הפרשנות החופשית שלו, מה שיוביל לחורבן עם ישראל חלילה.
כשאני רואה אשה מעוטפת בטלית זה מרגש אותי.
החיים הם יותר רציניים מרגש שטחי. מסופר על הגאון רבי יוסף דב סולוביצ'יק, שאי אפשר לחשוד בו שלא הכיר את העולם החדש המודרני, שאשה שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש טלית גדול בתפלה. השיב לה: "משום שזה שינוי גדול במסורת, יש להתקדם בהדרגה”. הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו. לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה. אמר לה הגרי"ד: "במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי, אם כן זה מגלה שההרגשה שלך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה", ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית.