לצורך הכרעה בטענה, כי יש לבטל את פסק הבורר, מאחר והבורר המכריע לא התמנה כדין מהטעם שאינו עורך דין ישראלי, בחן ביהמ"ש את השאלה, אם לפי הסכם הבוררות היה על הבורר המכריע להחזיק ברישיון לעסוק בעריכת דין בישראל;
בהנחה שהתשובה חיובית – האם המבקש ידע שהבורר אינו עורך דין ישראלי; ו- האם יש לבטל את פסק הבורר לאור התשובות לשאלות אלו. במקרה זה, לא הייתה הוראה מפורשת בהסכם הבוררות, לפי על הבורר להיות עו"ש ישראלי דווקא.
כל שצוין ההסכם הוא, כי על הבורר להיות עו"ד. ביהמ"ש ציין, כי פרשנותו של הסכם בוררות תיעשה בהתאם לדיני החוזים הכלליים (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי)). חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות". (ע"א 4628/93, פ"ד מט(2) 265, 316)).
הצדדים הסכימו, שעל הבוררים מטעמם להיות עורכי דין "מנוסים ואמינים". גם הבורר המכריע חייב להיות עורך דין. הדבר מצביע על כך, שהצדדים ייחסו חשיבות רבה לידע המשפטי של הבוררים, והיו מעוניינים שההכרעה בסכסוך תבוסס על המצב המשפטי לאשורו. המקרקעין נשוא הסכסוך נמצאים בישראל. הצדדים הנם ישראליים. הסכם הבוררות נערך בישראל.
הדין החל על הסכסוך הנו הדין הישראלי. למרות שבהסכם לא נאמר במפורש שעל עורכי הדין להיות ישראליים, הרי נראה על פניו, שכדי שעורך דין יהיה "מנוסה" ומסוגל להכריע בסכסוך על פי המצב המשפטי לאשורו עליו להיות בקיא בדין הישראלי על בוריו, היינו, עליו להיות עורך דין ישראלי.
חיזוק לכך שעל עורכי הדין שישמשו כבוררים להיות ישראליים ניתן למצוא בדרך שבה התנהלו הדברים בפועל, שהרי שני הצדדים מינו כבוררים מטעמם עורכי דין ישראליים. לפיכך, גם הבורר המכריע צריך להיות עורך דין ישראלי.
ביהמ"ש פסק אפוא, כי במקרה זה, בעוד שלפי הסכם הבוררות היה על הבורר המכריע להיות עורך דין ישראלי – לבורר לא היה רישיון לעסוק בעריכת דין בישראל. המבקש לא ידע על כך.
המסקנה היא, כי הבורר לא נתמנה כדין, והוכחה כדבעי עילת הביטול הנקובה בסעיף 24(2) לחוק הבוררות.
ביהמ"ש שוכנע, כי בנסיבות העניין, קמה למבקש גם עילת ביטול נוספת של פסק הבורר, לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות. זאת בשל גילויו של הסכם, שלפיו בוטלה רכישת זכויות המשיבים במקרקעין, נשוא המחלוקת בין הצדדים לבוררות.
ביהמ"ש קבע כאמור, כי זהו אחד המקרים, בהם יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו לבטל פסק בוררות על פי סעיף זה, כאשר נתגלו עובדות חדשות לאחר מתן פסק הבוררות.
הכותב הוא ד"ר עו"ד ישראל שמעוני, יו"ר ומייסד המוסד "יתרו – המוסד לבוררות ופתרון סיכסוכים"